עידית אהל בדמעות: "בלילה הראשון אחרי 7.10 החלטנו כמשפחה שלא להישבר"

הערב (רביעי), משפחתו של שורד השבי אלון אהל מסרה הצהרה לתקשורת ממתחם התקשורת בביה״ח בילינסון.

עידית אמו מספרת בהצהרה: "אלון מספר על זה שהוא ראה את עם ישראל נלחם עבורו, הוא ראה תמונות של אנשים זרים שהוא לא מכיר מחזיקים את התמונה שלו וזה ריגש אותו נתן לו כוח לשרוד בשבי". עוד היא מוסיפה: "זמן קצר אחרי המפגש הראשוני עם אלון הוא התיישב וניגן על הפסנתר"

על הפציעה שלו וכוחותיו היא מספרת: "יידענו תמיד שיש בו כוחות נפשיים, אבל בכנות העוצמות שלו התעלו. אין מילה במילון שמתארת את החוסן והגבורה של האיש שזכינו להיות הוריו. אלון שרד כשהוא פצוע עם רסיס בעין ימין ופגיעת ראש. בשבי נתפר הוא בצורה רשלנית שהרסיסים בגופו ועכב כך סובל מכאבים בראש. הוא עובר בדיקות על ידי הצוות המסור של בילינסון הוא יצטרך לעבור ניתוח בעין ימין. אנחנו שואבים כוח מהאופטימיות של הרופאים הם מאמינים שניתן יהיה לשפר משמעותית את הראיה בעין הפגועה"

עידית בהתרגשות רבה מכריזה: "העסקה לשחרור החטופים הצילה את חייו של של אלון ואת חיי כל החטופים, ולעד נודה לכל מי שגרם לה לצאת לפועל. מעל כולם תודה לחיילי צהל בסדיר ובמיל', לשוטרים ואנשי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם. תודה לממשלת ישראל, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לנשיא המדינה ורעייתו, תודה לצוות המו"מ וכמובן לאלוף במיל' ניצן אלון. תודה לנשיא ארהב דולנד טראמפ ולצוותו, תודה למשפחה המדהימה שלנו ולמעגל העצום של החברים שעזרו לנו לצלוח את המסע הארוך".

היא ממשיכה ומספרת על הבית אליו הוא יחזור, ולאיזה משפחה הוא יגיע: "בלילה הראשון אחרי השבעה באוקטובר החלטנו שלא נישבר בכל מצב. יצאנו מהמיטה כשבחוץ לילה, החזקנו ידיים, ישבנו על ספסל והמתנו לשמש שתעלה, לזריחה היפה של הבוקר, ידענו שאם יש זריחה יש עתיד. מאז לא הפסקנו להאמין שאלון חוזר. השאלה ששאלנו הייתה - לאיזה בית הוא חוזר וזו שאלה שמעסיקה אותנו עכשיו. השבוע היתה שעת רצון אמיתית והתפקיד שלנו להרחיב את השעה הזאת, להתעלות מעל המריבות היומיומים שהובילו אותנו לתהום".