שורדי השבי אומנם נמצאים יממה אחת בישראל אלא שהדברים שעברו עליהם בשנתיים האחרונים הולכים וצפים בשברי משפטים וסיפורים.
אבינתן אור במפגש המרגש עם הוריו, ובהמשך עם בת זוגו נועה ארגמני // דובר צה"ל
אבינתן אור אשר שהה במשך כל השנתיים בשבי לבד, סיפר לקרוביו כי ניסה לברוח ממחבלי חמאס ששמרו עליו, אך ניסיון הבריחה נכשל ושוביו תפסו אותו ושמו אותו בצינוק. במשך תקופה אבינתן היה קשור בלשלשאות כעונש אחרי ניסיון הבריחה.
שורד שבי אחר סיפר אתמול כי עבר בשבי הרבה מאוד מקומות, גם מקומות מסתור תת קרקעיים וגם דירות. בחלק מהפעמים העבירו אותם כשהם 'בתחפושת' – מחשש שיזהו אותם. המעברים היו קורים בעיקר בלילות. היו חטופים בשבי שכתבו יומן, הם ביקשו והצליחו להשיג כלי כתיבה ודפים.
בן משפחה של שורד שבי סיפר: ״החטופים היו כבולים בשלשלאות שעות רבות, חיו תחת טרור פסיכולוגי, נאלצו לבקש רשות לכל דבר. התנאים ההיגייניים היו ירודים מאוד, הם קיבלו רשות להתקלח רק לעיתים רחוקות". בחדשות 12 פורסם כי אלקנה בוחבוט זכה למקלחת רק ביום נישואיו, לאחר תחינות בפני המחבלים.
עוד סיפר בן משפחה של שורד שבי: "היו תקופות שהם כמעט ולא ראו אור יום, זה השפיע על הגוף והנפש. היו רגעים של התפרקות, של בכי. הם ניסו לתמוך אחד בשני".
בן משפחה של חטוף אחר סיפר: "החטופים ספגו שם איומים נוראיים, גם איומים עם נשק לראש, למשל כשהם רצו שהחטופים ישתתפו בסרטונים אך לא היו מרוצים מהתוצאה, שהם לא עו את זה בצורה מספיק משכנעת. היו תקופות שהיה מעין ׳דו-קיום׳ עם החוטפים, כשהיה חסר למחבלים ׳יד רביעית׳ למשחק קלפים אז הם היו מביאים את החטופים לשחק יחד איתם כדי שהם יוכלו לשחק. אבל תמיד היו איומים במשחק, הם לא יכלו להתווכח תוך כדי משחק והמחבלים אמרו: "תרגע, אתה בכל זאת חטוף".
עמרי מירן התאחד עם בנותיו בבית החולים // ברק מאיר, לע"מ
בועז מירן, אחיו של החטוף עמרי מירן: "הוא זוכר דברים בפירוט, הוא אמר לי 'אני זוכר כמעט הכל'. היה מחסור באוכל, היו ימים שאכל צלחת אורז לא גדולה פעם ביום או פעם יומיים, היו שלושה שבועות בינואר 24' שלא היה מזון אז נתנו להם פחות. הם היו מבשלים לעצמם ומכינים מזון, לפעמים היו אוכלים יחד עם החוטפים. הוא היה דומיננטי מול החוטפים, שיפר את הערבית שלו, הוא יותר מבין אבל לדבריו הוא מדבר משובש, הוא דיבר עם המחבלים כך".
מירן הוסיף: "מצבו טוב, גם גופנית גם נפשית, זה אותו בן אדם שעזב אותנו לפני שנתיים. בן אדם שחזר ושמר על חוש ההומור שלו, צורת דיבור. אותו אח שהכרנו ואהבו. עמרי הוא מטפל בשיאצ'ו, הוא סיפר כי בשבי הוא עשה יוגה וזה מאוד עזר לו. מן הסתם הוא עבר כל מיני מקומות בהם הסתירו אותם, היו תקופות שבהם הוא היה עם קבוצה מצומצמת מאוד חטופים.
"הוא היה חשוף לתקשורת הוא ראה ראיונות שלי ושל אבא שלי אבל לא בצורה שוטפת, רוב הזמן הוא ראו אלג'זירה. היה לו מושג מה קורה אבל לא בצורה מלאה. עדיין לא שאלתי אותו אם ידע שישראל תקפה באיראן אבל הוא כן ידע שמתנהלת עסקה, הוא אמר שברגע שהעסקה נפלה החוטפים התעצבנו מאוד. הם רצו עסקה והאשימו את ההנהגה שלהם לא לקחה את ההצעה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו