הועברו בתחפושות ואולצו לשחק בקלפים עם החוטפים: פרטים חדשים על שורדי השבי

איומים בנשק, משחקי קלפים עם החוטפים וכתיבת "יומן" בשבי – מה שעבר על החטופים: שורדי השבי אומנם נמצאים שעות מעטות בארץ אלא שהדברים שעברו עליהם בשנתיים האחרונים הולכים וצפים בשברי משפטים וסיפורים.

בן משפחה של חטוף ששרד בשבי ספר: "הוא עבר בשבי הרבה מאוד קומות, גם מקומות תת קרקעיים וגם דירות. בחלק מהפעמים העבירו אותם כשהם 'בתחפושת' – מחשש שיזהו אותם. המעברים היו קורים בעיקר בלילות. זה היה מאוד מלחיץ עבורם. היו חטופים בשבי שכתבו יומן, הם ביקשו והצליחו להשיג כלי כתיבה ודפים.

"החטופים היו כבולים בשלשלאות שעות רבות, חיו תחת טרור פסיכולוגי, נאלצו לבקש רשות לכל דבר. התנאים ההיגייניים היו ירודים מאוד, הם קיבלו רשות להתקלח רק לעיתים רחוקות". בחדשות 12 לדוגמה פורסם כי אלקנה בוחבוט זכה למקלחת רק ביום נישואיו, לאחר תחינות בפני המחבלים. 

עוד סיפר: "היו תקופות שהם כמעט ולא ראו אור יום, זה השפיע על הגוף והנפש. היו רגעים של התפרקות, של בכי. הם ניסו לתמוך אחד בשני".

בן משפחה של חטוף אחר סיפר: "החטופים ספגו שם איומים נוראיים, גם איומים עם נשק לראש, למשל כשהם רצו שהחטופים ישתתפו בסרטונים אך לא היו מרוצים מהתוצאה, שהם לא עו את זה בצורה מספיק משכנעת. היו תקופות שהיה מעין "דו-קיום" עם החוטפים, כשהיה חסר למחבלים "יד רביעית" למשחק קלפים אז הם היו מביאים את החטופים לשחק יחד איתם כדי שהם יוכלו לשחק. אבל תמיד היו איומים במשחק, הם לא יכלו להתווכח תוך כדי משחק: "תרגע, אתה בכל זאת חטוף".

בועז מירן, אחיו של החטוף עמרי מירן: "הוא זוכר דברים בפירוט, הוא אמר לי: 'אני זוכר כמעט הכל'. היה מחסור באוכל, היו ימים שאכל צלחת אורז לא גדולה פעם ביום או פעם יומיים, היו שלושה שבועות בינואר 24' שלא היה מזון אז נתנו להם פחות. הם היו מבשלים לעצמם ומכינים מזון, לפעמים היו אוכלים יחד עם החוטפים. הוא היה דומיננטי מול החוטפים, שיפר את הערבית שלו, הוא יותר מבין אבל לדבריו הוא מדבר משובש, הוא דיבר עם המחבלים כך". 

מירן הוסיף: "מצבו טוב, גם גופנית גם נפשית, זה אותו בן אדם שעזב אותנו לפני שנתיים. בן אדם שחזר ושמר על חוש ההומור שלו, צורת דיבור. אותו אח שהכרנו ואהבו. עמרי הוא מטפל בשיאצ'ו, הוא סיפר כי בשבי הוא עשה יוגה וזה מאוד עזר לו. מן הסתם הוא עבר כל מיני מקומות בהם הסתירו אותם, היו תקופות שבהם הוא היה עם קבוצה מצומצמת מאוד חטופים.

"הוא היה חשוף לתקשורת הוא ראה ראיונות שלי ושל אבא שלי אבל לא בצורה שוטפת, רוב הזמן הוא ראו אלג'זירה. היה לו מושג מה קורה אבל לא בצורה מלאה. עדיין לא שאלתי אותו אם ידע שישראל תקפה באיראן אבל הוא כן ידע שמתנהלת עסקה – הוא אמר שברגע שהעסקה נפלה החוטפים התעצבנו מאוד. הם רצו עסקה והאשימו את ההנהגה שלהם לא לקחה את ההצעה".

עוד נודע ל"ישראל היום" כי אחד החטופים איבד כמחצית ממשקל גופו. בחדשות 12 פורסם כי אבינתן אור שהה במשך כל השנתיים בשבי לבד, לאחר שהופרד מזוגתו נועה ארגמני ביום החטיפה.