אחרי שחטיפתו הועברה בשידור חי: עמרי מירן חזר הביתה

עמרי מירן (48): עמרי מירן נחטף מביתו שבקיבוץ נחל עוז, באקט מזעזע שחלקו אף תועד ברשתות החברתיות.

המחבלים העבירו אותו, את אשתו לישי ואת הבנות רוני ועלמא לבית השכנים הסמוך, ומשם החליטו לחטוף את עמרי ולהשאיר את לישי ואת בנותיו מאחור.

ב- 11 בפברואר 2025 סיפר בועז אחיו של עמרי מירן כי המשפחה קיבלה אות חיים ממנו מאחד החטופים שחזרו. לדבריו, אחד החטופים ששוחררו העביר סימן חיים, לפני שהפרידו ביניהם בחודש יולי. לצד זה, פורסמו על ידי ארגון הטרור חמאס סרטונים של מירן בשבי.

ב-7 באוקטובר: עמרי התעורר ב־5:30 כדי להאכיל את בתו עלמא שהייתה אז בת חצי שנה. אחרי שעה החלו המטחים המשפחה נכנסה לממ"ד. לישי סיפרה: "ב־10:30 שמעתי את חלון המקלחת מתנפץ. היו צעדים של מחבלים בתוך הבית. הם דפקו על הדלת וצעקו 'איפתח אל־באב'. שתקנו. הרגשתי שזה הסוף של המשפחה. פתאום שמענו את הקול של בן הקיבוץ, תומר ערבה בן ה־17. הוא אמר: 'זה אני תומר, הבן של השכנה. תפתחו בבקשה את הדלת כי אחרת ירו בכם ובי'. עמרי ואני הסתכלנו אחד על השני ועמרי פתח את הדלת. בדיעבד אמרו לי אנשים שזו הייתה החלטה מוטעית.

"לדעתי, פעלנו הכי נכון שאפשר. שמענו שמחבלים ירו על דלתות סגורות ורצחו ככה אנשים. רוני ישנה מול הדלת והם היו פוגעים בה". המשפחה הועברה לסלון ובסביבות השעה 11:00 בבוקר הם נלקחו לבית השכנים גלי וצחי עידן, שעוד קודם לכן המחבלים רצחו את בתם הבכורה מעיין. שני הגברים, עמרי וצחי נחטפו. צחי נרצח בשבי חמאס וגופתו הושבה ארצה.

עוד סיפרה לישי: "בסביבות 13:30 נכנסו עוד מחבלים ואיתם יהודית ונטלי רענן, אם ובת משיקגו, שנחטפו ושוחררו ראשונות. הן ישבו לרגע כשהמחבלים התחילו להתקפל. הם שמו על עמרי וצחי אזיקוני פלסטיק והבנתי שעומדים לקחת אותם לעזה. רציתי לחבק את עמרי, אבל לא נתנו לי לזוז. אמרתי לו ארבעה משפטים: 'אני אוהבת אותך, אני אשמור על הבנות שלנו, אני מחכה לך ואל תהיה גיבור'.

"המחבלים לקחו גם את יהודית ונטלי ויצאו החוצה. פתאום רוני התחילה לצרוח 'אבא, אבא. אני רוצה את אבא שלי'. היא השתוללה וניסתה לרוץ אחרי עמרי והמחבלים. רק בסביבות 17:30, אחרי 11 שעות של אימה בלתי נתפסת, חילצו אותם לוחמי סיירת גבעתי. היינו מנותקי קשר, אבל אנשים ראו אותנו בלייב בפייסבוק ושלחו את החיילים כי היו בטוחים שאנחנו מתים".

על המאבק להשבת בעלה אמרה: "הוא חי, הוא יחזור וזו עובדה. אין שום מצב אחר". ביום הולדתו ה- 48 אותו ציין בשבי אמרה: "אני יודעת שלאט לאט אנחנו הופכים לחלק מהנוף. עוד פרצוף על שלט. זה בדיוק מה שאסור לנו שיקרה. אסור לנו לנרמל את זה. עמרי הוא האיש שלי. הוא לא סמל, ולא מספר. עמרי הוא אהבת חיי, הוא האבא של הילדות שלי ואני רק רוצה שיזכרו את זה, את כל הימים שעברו מאז 7 באוקטובר, את כל הימים שבהם עמרי חטוף בעזה".

משפחתו ביקשה למסור לאחר שובו: "אבא עמרי בבית. אחרי יותר מ-700 ימים ארוכים, כואבים ומייסרים, עמרי יקבל מרוני ועלמא חיבוק שירפא את הכל.

"אנחנו מבקשים להודות מעומק הלב לעם ישראל, שעמד לצידנו בשעות האפלות ביותר ובימים בהם הרגע הזה נראה כמשאלת לב רחוקה ובלתי אפשרית. הרגע הזה, היום, הוא לא ניצחון אישי, אלא ניצחון של עם שלם. כמו כן, נבקש למסור את תודתנו העמוקה לכוחות הביטחון ולוחמי צה״ל הגיבורים".