"מעולם לא סיפרתי את זה": נפתלי בנט על המפגש המצמרר עם בן זוגה של מפל אדם ז''ל
"הרגשתי שאני שומע את סיפורו של ניצול שואה", כתב בנט בפוסט בו סיפר על המפגש לפני כשנתיים עם רועי שלו, ששם קץ לחייו היום • "כוחו לא עמד לו, עוד נפש שנרצחה ביום הארור הזה"
ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, חשף הערב (שבת) מפגש היכרות מרגש ואישי שלו עם רועי שלו, בן זוגה של מפל אדם ז''ל, שנמצא היום ללא רוח חיים ברכבו.
"מעולם לא סיפרתי את זה", הודה בנט בציוץ שהעלה לחשבונו ברשת X. ,יום-יומיים לאחר 7 באוקטובר, בשעת בוקר מוקדמת, המדינה בהלם. עוד לפני הלוויתה של מפל אדם ז״ל שנרצחה בנובה, הגעתי לבית אחותה, מעיין. היו שם אמה, אחיה ירדן, מעיין, ויובל בן הזוג של מעיין. ישבנו בחצר הקטנה ודיברנו. ואז הגיע רועי שלו, בן הזוג של מפל, והוא התיישב לספר לראשונה למשפחתה מה בעצם ארע, וכיצד מתה מפל".
"קמתי לעזוב ברגע כל כך אישי, אך המשפחה אמרה לי 'תישאר'. ואז, במשך כשעה, תיאר רועי בקול רועד, פרט אחר פרט. כיצד התחבאו הוא ומפל מתחת לרכב, והילי סולומון ז״ל חברתה של מפל תחת רכב קרוב אחר, וסביבם עשרות אם לא מאות מחבלים. כיצד הם שתקו וניסו להעמיד פני מתים. כיצד המחבלים הארורים הגיעו וירו בהם, 'וידוא הריגה' מטווח אפס".
מעולם לא סיפרתי את זה.
— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett)October 11, 2025
יום-יומיים לאחר השבעה באוקטובר, בשעת בוקר מוקדמת, המדינה בהלם.
עוד לפני הלוויתה של מפל אדם ז״ל שנרצחה בנובה, הגעתי לבית אחותה, מעיין.
היו שם אמה, אחיה ירדן, מעיין, ויובל בן הזוג של מעיין.
ישבנו בחצר הקטנה ודיברנו.
ואז הגיע רועי שלו, בן הזוג של מפל,…pic.twitter.com/yCVsb8JOAK
"כיצד הדם זרם מגופם, וחייה של מפל זרמו ממנה ונגמרו שם, כשהם צמודים. כיצד המפלצות פעם שנייה הגיעו וירו בכולם שוב, והדלק של האוטו נזל עליהם והתערבב עם הדם. כיצד הוא צבע את עצמו ונדמה לי גם את מפל בדם כדי שייראו כמתים. כיצד משך שעות ארוכות אף אחד לא הגיע. הרגשתי שאני שומע את סיפורו של ניצול שואה, דקות לאחר שחרורו מאושוויץ".
"כי זה מה שהיה שם. שואה קטנה. אין מדינה. אין צבא. יהודים מסתתרים שעות מפני מפלצות רצחניות. כולנו הרגשנו שרועי חש ייסורי מצפון על כי לא הצליח להציל את אהבת חייו מפל ז״ל ולא את הילי חברתה. רועי כמובן לא יכול היה לעשות מעבר למה שעשה, ואינו אשם בשום דרך באסון".
"משפחתה של מפל גם אמרה לו את זה בצורה הכי ברורה וקיבלה אותו באהבה גדולה וברגישות. מאז, להבנתי, רועי פעל לנסות לעזור לאחרים ככל האפשר. לפנות בוקר, שנתיים אחרי, כוחו של רועי כבר לא עמד לו, והאיש הזה, עם הנפש הפצועה, נטל את חייו. עוד נפש שנרצחה ביום הארור הזה".
בנט המשיך וכתב בתקווה: "בימים הקרובים, הלוואי שכבר ממחר, נחגוג את חזרת החטופים. אך אל לנו לשכוח את הנרצחים, את הלוחמים הנופלים ואת משפחותיהם. אל לנו לשכוח את השורדים הנאבקים יום יום בבלהות הנפש. אל לנו לשכוח את אלפי הפצועים בגוף ובנפש. הם חיים בקרבנו, וחובתנו לדאוג להם. זה עניין של סדר עדיפות של המדינה. זה בנפשנו. תהי נפשו של רועי שלו צרורה בצרור החיים, לצדה של אהבת חייו, מפל".
