"הפך שיר למחשבה, היה סמל לכוח הרוח": חברי קיבוץ בארי סופדים למשורר אנדד אלדן

"איש שידע להפוך מחשבה לשיר, שיר למעשה, ומעשה לערך":המשורר אנדד אלדן, תושב קיבוץ בארי, הלך לעולמואתמול (שישי), בגיל 101, שנתיים אחרי טבח שבעה באוקטובר ממנו ניצל, ויום לאחר קבלת הבשורה עלהעסקה שצפויה להחזיר את החטופים. קהילת קיבוץ בארי פרסמה הודעת פרידה והוקירו את פועלו במשך חייו המלאים.

"אתמול נפרדנו מאיש גדול", כתבו. "בגיל 101 הלך לעולמו אנדד אלדן - משורר, לוחם, מורה, איש משפחה ואיש בארי אהוב, שהותיר אחריו שובל ארוך של מילים, אור ונדיבות רוח. אנדד היה עבור רבים מאיתנו מצפן אנושי ותרבותי - שורש עמוק באדמת בארי, איש שידע להפוך מחשבה לשיר, שיר למעשה, ומעשה לערך.

"אנדד נולד בפולין בשנת 1924 בשם אברהם יוסף בלייברג, ועלה לישראל עם משפחתו בילדותו, וגדל בקיבוץ חפציבה. למד באוניברסיטה העברית בספרות עברית, מקרא וספרות אנגלית, ולימד דורות של תלמידים לחשוב, לשאול, לקרוא אחרת. בשנת 1960 הצטרף לקיבוץ בארי יחד עם אשתו ובתו הבכורה, ומאז היה מעורב בכל תחומי החיים, מהפרדס ועד לתרבות, מיצירת טקסי חג ועד שיחות עומק עם חברים וצעירים.

"במהלך חייו פרסם כשבעה עשר ספרי שירה, ביניהם 'חושך זורם ופרי', 'שש שעת שחר', 'באורו זורם הפרי בעורי' ו'הבהב ובא אביו'.

"שיריו חיברו בין קיום פשוט לשאלות על זמן, מוות, אהבה ותקווה. שיריו רוויים חיבור לטבע, לאדמה, למקום ולמקורות היהדות. אנדד טיפח ועודד משוררים צעירים בארץ ובמיוחד בבארי. אנדד ראה עצמו גם כמשורר עצמאי וגם כיוצר שמבטא את מעגל החיים של הקהילה, כך כתב שנים רבות לכל ילד שנולד בקיבוץ, לחגי הבר מצווה וסיום ביה"ס, שירים עם שמות הילדים, ויצר טקסים לחגים רבים. הוא כתב שירים רבים לבני וחברי בארי שנהרגו במלחמות ומצאו את מותם בתאונות וטרגדיות.

סמל לעמידות ולכוח הרוח

"'על קירות בארי כתבתי קורותיה', כתב, ונדמה שבאמת כל קיר בבארי נושא עליו הד של מילותיו. בשנת 2001 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, ובגיל מאה - רק בשנה שעברה, הוענק לו פרס אקו"ם למפעל חיים, כהוקרה על תרומתו רבת השנים לשירה העברית ולתרבות הישראלית.

"אנדד ושרי, רעייתו, שרדו את הטבח הנורא ב-7.10, בתוך הזוועה שאחזה במקומנו, הוא נותר סמל לעמידות ולכוח הרוח. רבים קראו אז בשיריו ומצאו בהם הד מפתיע, כמעט נבואי, למה שעתיד היה לבוא. באחד משיריו כתב:

"שירתו של אנדד ממשיכה ללמד אותנו שגם מתוך החושך אפשר לכתוב אור, שגם אחרי הכול יש טעם להיאחז במילה, באדם, באדמה.

"אנחנו, חברי בארי, מחבקים את רעיתו שרי, את ילדיו אשכר וגונר, ולירז זכרונה לברכה, נכדיו, קסם, שיר יובל, ירין וניקולס,
ומודים על חיים שלמים של אהבה, יצירה ואמונה. אנדד לא היה רק משורר של מילים, אלא של קהילה ושל לב. הוא השאיר לנו צוואה פשוטה וגדולה כאחת - לראות יופי גם במקום שבו קשה, ולהמשיך לכתוב את בארי.

"יהי זכרו ברוך. ההלוויה תתקיים מחר, יום ראשון, 12.10, בשעה 16:00 בבית העלמין בבארי".