"היום כשאתם שמחים, שמחו בצניעות, שמחו בשקט, שמחו בקול רועד", היא אמרה בפתח דבריה. "כן, נכון, לשמוח לשחרר אנחת רווחה, לבקש סליחה. כן, נכון, בו זמנית לזכור בכל רגע את אלה שלא זכו לחבק שוב, את אלה שהורעבו ולא שבו. את אלה שרצו ולא קיבלו יותר את צחוק ילדם זהוב השיער. שמחו בתוך בתיכם, לא בכיכרות העיר. שמחו בסוכתכם".
לסיום, חתמה: "אני מודה לרגע הזה שמגיע, שמחה אין בליבי. ברגע זה - מבקשת כמו כולם לראותם בבית. הלב שוב נקרע מתחושת התסכול, שלי לא יבוא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
