עמית סוסנה ועומר שם טוב בהצהרה בכיכר החטופים. צילום: .

"זה עדיין לא הסתיים": שורדי השבי בהצהרה בכיכר החטופים

עומר שם טוב, עמית סוסנה ואלי-ה כהן הביעו את התרגשותם על רקע החתימה על העסקה • הם הדגישו את הצורך להמשיך להילחם עד לחזרתו של החטוף האחרון

מספר שורדי שבי, ביניהם עמית סוסנה, עומר שם טוב ואלי-ה כהן, ימסרו הערב (חמישי) הצהרה מיוחדת בכיכר החטופים. זאת, כזכור, על רקע חתימה על הסכם החזרת החטופים והפסקת האש ברצועת עזה.

השורדים הדגישו בדבריהם כי חתימת ההסכם מהווה התקדמות חשובה ומשמעותית בדרך להשבתם של כולם, אך המאבק שלהם טרם הסתיים ולא יסתיים עד לשובו של החטוף האחרון.

עמית סוסנה אמרה: "וואו, איזה לילה זה היה. אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא הצליח באמת לישון. והיום הזה שפתאום הגיע. הרגיש שהוא התחיל לנקות את הכאב שכולנו סוחבים כבר למעלה משנתיים. כששמעתי את הגשם שירד, נזכרתי ביום השני שהייתי בעזה. שפתאום ירד מבול מטורף. אז זה היה גשם שהגיע אחרי השרפות, אחרי הכאוס, בתוך כל הפחד שהרגשנו. הגשם ההוא לא היה מנחם, הוא רק הדגיש עד כמה הכל חרב מוסרמים. הפעם זה הרגיש אחרת".

עומר שם טוב ועמית סוסנה בכיכר החטופים, צילום: יהושע יוסף

זה לא היה גשם של כאב, זה היה גשם של ברכה. זה היה של משהו חדש, נקי באוויר, של תקווה. כמה זמן לא הרגשנו תקווה. נזכרתי בימים שחזרתי הביתה, שהבנתי שאני בטוחה ומוגנת, בין האנשים שאוהבים אותי, אחרי תקופה ארוכה של חושבים. היום הייתי בבית החולים תל השומר, ראיתי את ההכנות לקראת החזרה שלהם. זה היה כל כך מרגש. זה כל כך מרגש לראות את כל המדינה מתגייסת לקראת הרגע שהם יחזרו".

"איזה אושר לראות הרחובות מתמלאים בשמחה אמיתית. אני רק רוצה לראות אותם חוזרים, מחבקים את המשפחות שלהם, בוכים ונושמים סוף סוף. לראות את גלי וזיבי, השכנים שלי, חוזרים הביתה. לראות את כל החטופים חוזרים. אני לא מפסיקה לחשוב על מה עובר עליהם עכשיו, מה הם יודעים, אם הם באמת מאמינים שהפעם זה אמיתי. אם הם הפעם מאמינים באמת שהם חוזרים הביתה".

"כשאני חושבת על החיבוק הזה שהם יקבלו, ואני מוזכרת בחיבוק שאני קיבלתי מהעם כולו כשחזרתי ונתן לי את הכוח להתחיל מחדש, אני יודעת שהחיבוק והאהבה הזאת יחזקו גם אותם ויעזרו להם להתחיל להשתקם. אני רוצה להודות לחיילים שלנו ולכוחות הביטחון שנלחמו".

עומר שם טוב אמר: "אני כל כך, כל כך נרגש. אני מאתמול, אני לא מצליח לנוח, אני כל הזמן בקבוצה. אני רק מדמיין לעצמי את אותו רגע שאני הייתי בתוך המנהרה, ושמעתי שאני חוזר הביתה, את התחושות המטורפות האלה, שאתה כל כך נרגש, שאתה כל כך שמח, אבל באותו זמן אתה גם מנסה להזכיר לעצמך שעד שאתה לא בבית, אתה לא בבית".

עומר שם טוב בכיכר החטופים: "בוא נמשיך להילחם עד שכולם חוזרים", צילום: יהושע יוסף

"אני באמת, אני חייב להגיד לכם, בבקשה, זה עוד לא הסתיים. בואו נמשיך להתפלל, בואו נמשיך לשלוח אנרגיה, בואו נמשיך להילחם עד שהם כולם חוזרים ומגיעים לישראל, ואנחנו השבים האחרונים סוף סוף נחווה את חזרתם, את חזרתם של החשופים שאנחנו כל כך כל כך מחכים להם. איך הם עולים על המיניבוס הזה, עוברים את הגבול, מגיעים לרעים. שם הם מקבלים את החדר הקטן הזה, שיוכלו להתקלח בו סוף סוף. לשים את הבגדים שלהם מהארון שלהם. ואז לראות את ההורים שלהם שוב".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...