הפוסק החרדי לקראת יום כיפור: ״זכות קדימה בעליה לתורה למשפחות חטופים ונרצחים״

ביום הכיפורים הקרוב, כשספרי התורה ייפתחו בבתי הכנסת ברחבי הארץ, תינתן קדימות בעלייה לתורה למשפחות החטופים והנרצחים. את הפסיקה התקדימית הזו השמיע הרב יצחק זילברשטיין, מחשובי פוסקי ההלכה בציבור החרדי, במהלך פגישתו עם הרב שלמה רענן, מייסד עמותת איילת השחר.

״לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה”, ציטט הרב זילברשטיין מספר תהילים, והוסיף: “ולִבם של המשפחות הללו שבור יותר מכולם”.

הדברים נאמרו בתשובה לשאלתו של מי שמכונה “הרב של הקיבוצים”, הרב שלמה רענן, העומד מאחורי המהפכה השקטה והמדהימה שמתרחשת בשנים האחרונות בלב הקהילות החילוניות בקיבוצים. רענן, מייסד עמותת איילת השחר, בונה ומשפץ בתי כנסת בקיבוצים, לא כסמל לניסיון לכפייה דתית - אלא להפך, כגשר חברתי. “בית הכנסת זה מרכז קהילתי, זה המקום שבו נפגשים עם הקהילה, מדברים ועוזרים אחד לשני. זה מחזיר אותנו לימים שחדר האוכל היה המבצר התרבותי של הקיבוץ, אז היום זה בית הכנסת”.

העבודה של רענן לא מתבצעת באירועים נוצצים אלא בפגישות בין אנשים. “החיבורים חייבים להיעשות ברמה הבין־אישית”, הוא מסביר. “אפשר לעשות פעילויות גדולות, אבל הן לא יחלחלו לעומק אם לא קושרים את הקצוות. והקשירה הזו היא תמיד בין בני אדם”.

לאחרונה קיבל רענן את “אות הנשיא”. בנימוקי הוועדה נכתב כי בזכות פעילותו בתי הכנסת הופכים למרכזי קהילה חיה בקיבוצים חילוניים, מוקדים של שיחה, שותפות וסולידריות. או, כפי שאמר אחד מחברי הקיבוץ: “חשוב לנו שבמקום כזה יהיה גם בית כנסת. זה מקדם פלורליזם ומספק שירות לחברי הקיבוץ”.

דווקא מהמקומות שפעם נחשבו למבצרים האדוקים ביותר של החילוניות - הלב הפועם של ההתיישבות העובדת - יוצאת היום קריאה אחרת של הכלה והערכה למסורת, קירוב לבבות וכבוד הדדי.

על רקע אסון 7 באוקטובר, גוברים הקולות המבקשים לחבר, לגשר ולאחות את הקרעים. הפסיקה של הרב זילברשטיין, המעניקה כבוד למשפחות השכול והחטופים ונותנת להם קדימות בעלייה לתורה לפני שאר ציבור המתפללים ביום הקדוש ביותר בלוח השנה, מבטאת את רוח המפעל של רענן לחבר בין קהילות ואנשים ולהגביר את הסולידריות החברתית.