יונתן שמריז נולד ב־1990 וגדל בכפר עזה. הילדות שלו, הוא מספר, התחילה פסטורלית: "בשנות ה־90 האזור הזה היה קסום, גן עדן אמיתי. ילדים משחקים בחוץ, אין איום קיומי". אבל בתחילת שנות ה־2000 הכל השתנה. "התחילו האיומים הביטחוניים, היו טפטופים של קאסמים, ולפחות פעמיים-שלוש בשנה היינו פליטים בתוך המדינה שלנו".
יוזמה ראשונה: דור הקאסמים
ב־2014, במהלך מבצע צוק איתן, החליט לפעול. "אחותי התקשרה אליי באחד הערבים והייתה בהתקף חרדה. אמרתי די. אני חייב לשנות את זה. אני לא יכול שאחותי תגדל בסיטואציה כזו, והקמתי עם חברים תנועה בשם 'דור הקאסמים'.
המטרה הייתה לשנות את סדרי העדיפויות במדינה. רציתי להראות לכולם שמה שקורה בעוטף הוא לא בעיה מקומית - זה בעיה לאומית". למרות התמיכה הרבה, הוא מסכם את הניסיון ההוא ככישלון, אבל כזה ש"עיצב אותי מאוד".
חפץ בעל משמעות
השבעה באוקטובר שינה את חייו שוב. אחיו אלון נחטף לעזה ונהרג בהמשך, יחד עם החטופים הנוספים: סאמר אל-טלאלקה ויותם חיים, בטעות מירי כוחותינו. "ביום ההוא היינו מרוסקים", הוא נזכר. כשקרה הטבח, החברה של הקיבוצים של העוטף היו במצב של שוק לגמרי ופזורים בכל הארץ, ולכן לקח לנו זמן להבין איך להתחיל לפעול, בשבועיים הראשונים רק בכינו".
שמריז הביא לתכנית חפץ שמייצג עבורו את הפעולה הראשונה שהצליח לעשות עם חברי כפר עזה שהוציא אותו מההלם והטראומה, "בפעם הראשונה שבכפר עזה עשינו משהו שקשור לחטופים הייתה רק אחרי שבועיים. עשינו הפגנה ואני הכנתי שלט עם התמונה של אלון והכיתוב you never walk alone".
"אמרתי לא אכפת לי כלום, לא אכפת הכאב, לא אכפת לי שאין לי בית. כלום לא מעניין. אני עושה מה שאני יכול בשביל אח שלי, החברים שלי, החטופים. זה היה נקודת המפנה עבורי בתוך המסע הזה". ולסיכום הוא אומר, "זה הרגע שקמתי".
החזון של תנועת קומו
מתוך התהליך הזה נולדה תנועת "קומו", תנועת שטח לאומית שהקים עם משפחות נוספות שנפגעו באירוע. "ברור לי שה- DNA המנהיגותי חייב להשתנות. צריך להצמיח מנהיגים שלא מגיעים מהתפיסות המערכתיות והפוליטיות הישנות. אני רוצה לפתח מנהיגות מלמטה ולדרוש ממנה להיכנס לתהליכים של קבלת החלטות".
על השאלה האם הוא מעוניין להיכנס לפוליטיקה בעצמו, ענה יונתן: "הכל על השולחן, אבל אני לא רואה את עצמי הסיפור פה. אני לא עסוק בזה, אני עסוק בבנייה של "קומו" ורוצה לבנות את המותג, ולבנות את הטקס של המשפחות של שבעה באוקטובר, וכשנגיע לנקודה - נחליט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו