"יש זיכרונות טובים אבל אני משתדלת לא לזכור אותם" - פרויקט סיפורי המשפחות והבתים של קיבוץ ניר עוז

"גם לחמאסניקים שהחזיקו בנו בעזה אמרתי שאני חוזרת לקיבוץ", אומרת שורדת השבי לנה טרופנוב שנחטפה בשבת השחורה מביתה, כשבמקביל אליה ומבלי שידעה נחטפו גם בנה היחיד אלכס (סשה), בת זוגו ספיר כהן ואימה אירנה טטי.בעלה, ויטלי, נרצח באותה שבת שחורה שבה פשטו המחבלים על קיבוץ ניר עוז.

אנחנו פוגשים אותה בשבילי ניר עוז, לשם היא מגיעה מאז ששוחרה משבי חמאס על מנת להאכיל את חתולי הקיבוץ. היא עוברת עם עגלה עמוסה באוכל בין הבתים, אחד מהם היה ביתה ומשם נחטפה: "כשחזרתי לפה ונודע לי שבעלי נרצח ושהבן היחיד שלי חטוף אז הבית פחות עניין אותי".

בשיחה עם "ישראל היום" היא מספרת: "יש לי מכאן זיכרונות טובים אבל אבל אני משתדלת לא לזכור אותם כי זה כואב, גם לא את הטובים - כי בעלי לא נמצא. אני לא רוצה לזכור שום דבר. היו לי חיים טובים, אהבתי אותם אבל השם החליט אחרת".

"ברור שאחזור לקיבוץ"

כיום תושבי הקיבוץ מתגוררים במתחם בקרית גת וצפויים לחזור לגור בו ככל הנראה בעוד כשנתיים, לאחר מלאכת שיקום אינטנסיבית כשהם מחכים לחזרתם של חבריהם החטופים. לנה ומשפחתה מתגוררים בכפר המכבייה לשם הגיעה אחרי ששוחרה משבי חמאס בנובמבר 2023: "אם היית שואל אותי לפני שנה לאן אני אחזור אז היה ברור שניר עוז - את זה אמרתי גם לחמאסניקים שהחזיקו בנו. 

''כשחזרתי נודע לי שסשה חטוף. הייתי צריכה לגור במרכז עם כל הפגישות והכרתי שם אנשים וסשה גם גר במרכז - אז אני רוצה לפחות בסופי שבוע להיות לידו. מצד שני אני לא יכולה לעזוב פה, כי יש לי פה עבודה וחתולים, כנראה שאהיה חצי חצי, נראה איך שזה יסתדר".

בבוקר 7 באוקטובר משפחת טרופנוב היתה בביתה בניר עוז. המחבלים שפרצו אל הבית רצחו את אב המשפחה ויטלי. הם חטפו את לנה ואת אמא שלה אירינה טטי. באותו חג הגיעו להתארח בקיבוץ סשה, הבן של לנה וויטלי ובת זוגו ספיר כהן. השניים התגוררו ברמת גן ובאותו זמן שהו ביחידת אירוח בקיבוץ ממנה גם הם נחטפו.

המשפחה הגיעה לקיבוץ ניר עוז מרוסיה באוגוסט 1999. לנה עובדת כראש צוות בקרת איכות במפעל נירלט שבקיבוץ, וויטלי עבד ביח"מ - קואופרטיב חקלאי של יישובי האזור.

בפרויקט מתעדכן, מקיף וייחודי מסוגו, של "ישראל היום" בשיתוף קיבוץ ניר עוז מספרים חברי הקיבוץ במילותיהם את סיפורם וסיפור בתיהם. לנה מתארת: "ב-7 באוקטובר היינו בבית. מחבלים נכנסו לביתנו. הם לקחו את ויטלי החוצה כדי שיניע את הרכב שלו ולאחר מכן לא ראיתי אותו. אני נחטפתי מביתי לעזה. במקביל נחטפו לעזה גם בני סשה, חברתו ספיר ואימי -אירינה.   

''ב-17 באוקטובר זוהתה גופתו של ויטלי, והוא נקבר ללא משפחתו, אשר כולה נחטפה לרצועה. אמי ואני חזרנו ב-29 בנובמבר 2023, אחרי 54 ימים בשבי. ספיר חזרה ב-20 בנובמבר 2023, במסגרת אותה עסקה. סשה חזר ב-15 בפברואר 2025. רק כשחזר גילה כי אביו איננו".