ניצן אלון: "חיי החטופים בסכנה בגלל פעילות כוחותינו"

מפקד המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים, האלוף במיל' ניצן אלון, אמר היום (ראשון) באירוע פתיחה של קיבוץ כרמיה, המנציח את סיפורי הקהילה אחרי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כי פעילות הכוחות בעזה מסכנת את חיי החטופים. "החטופים נמצאים באיזשהו סיכון מתמיד לחייהם - גם מהפעילות של כוחותינו, וגם מידי החוטפים האכזריים מחמאס".

לדברי אלון, שדיבר באירוע "ילדי העוטף מציירים את 7 באוקטובר" בבית בן גוריון בתל אביב, "ילדי כרמיה יחזרו עוד מעט מפה, מהרעש קצת של המכוניות והקורקינטים התל-אביביים, לבתים הרועדים מרעשי המלחמה בעזה, קרוב מאוד אליהם".

"זו מלחמה שמתנהלת כבר כמעט שנתיים, שיש לה מטרות חשובות וראויות - כדי שלא יהיה 7 באוקטובר נוסף, אבל גם כדי להחזיר את כל החטופים שעדיין נותרו שם חזרה הביתה", אמר בטקס.

"החטופים בעזה נמצאים באיזשהו סיכון מתמיד לחייהם, גם מהפעילות הזאת של כוחותינו וגם מדי החוטפים האכזרים שלהם מחמאס, ואנחנו צריכים לעשות הכול, גם מכאן, מתל אביב, אבל בעיקר החיילים והמפקדים שנמצאים עכשיו בחזית הלחימה, כדי לשמור על חייהם, לא לפגוע בהם, וכמובן להביא להישגים הנדרשים".

"הדבר הזה גם מגיע עד ניו-יורק ווושינגטון", הדגיש אלון. "כולי תקווה שהמהלכים שקורים שם היום יניעו את המהלכים שיסיימו את המלחמה הזאת תוך השגת היעדים של ישראל, ובעיקר ישיבו לנו את החטופים הביתה: החיים לשיקום, המתים לקבורה. אבל כולם ראויים לשוב, וזו גם החובה שלנו לדאוג שהם ישובו".

מטה המשפחות להחזרת החטופים התייחס להודעתו של האלוף במיל', ומסר: "מטה משפחות החטופים תובע מראש הממשלה ושר הביטחון להפסיק את המבצע שמסכן את החטופים, החיים והחללים כאחד". לדבריהם, "אין שום סיבה להמשיך ולסכן את 48 החטופים והחטופה רגע לפני שההסכם ההיסטורי של טראמפ נכנס לתוקף".

"שנתיים כולנו מייחלים לשובם של 48 אחינו"

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, אמר במהלך האירוע: "זה האירוע הראשון שאנחנו מתחילים לציין את השנתיים ל-7 באוקטובר. שנתיים שכולנו מייחלים לשובם של 48 מאחינו ואחותינו במהרה הביתה, שכולנו מייחלים לשובם בשלום של חיילינו הביתה. כולנו מתפללים ויודעים שעם חזק אנחנו, עם חזק שידע לעבור תקופות קשות מאלה. נדע לעבור את זה, ולשמור על אחדות עם ישראל".

חגואל הדגיש: "אחדות זו לא אחידות. מותר ואפשר לחשוב אחרת, ואפשר לחלוק אחד על השני. אבל צריך לכבד איש את דעתו של האחר. לא חייב לקבל אותה. צריך לכבד אותה. ולי אין ספק שהאתגר הגדול שעומד מולנו הוא אתגר האחדות. אם אנחנו נדע לשמור על אחדות העם הזה, אנחנו נדע גם לעבור את התקופה הזאת".

אירוע הפתיחה, תחת הכותרת "פסיפס של זיכרון ותקווה", התקיים בנוכחות האלוף במילואים ניצן אלון. פחות משנתיים אחרי מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ילדי קיבוץ כרמיה ואמותיהם מביאים לתל־אביב את קולם האישי ואת סיפורם הקהילתי. כאמור, המייצג מנציח את סיפור הקהילה ומספר את מסע שיקומה.

בתערוכה החדשה מוצגים ציורים, פסיפסים וקטעי שירה שנולדו מתוך הטראומה. יחד הם משרטטים מסע כואב ומעורר השראה על שבר ושיקום.

ביום ההוא התעוררו תושבי קיבוץ כרמיה לקולות ירי, אזעקות וחדירות. משפחות הסתתרו בממ"דים ובמיגוניות, וחלקן נאלצו לעזוב את הקיבוץ. פז נוה, בן 11, זוכר היטב את הדרך צפונה: "אחי דיבר איתי כדי להסיח את דעתי מגופה שהייתה בצד הדרך. היו שריפות ועשן בכל מקום. פחדתי מאוד." למרות הכול, בחר פז לבטא את התחושות בציור: "ציירתי זר ורדים, כי למרות כל מה שקרה הצלחנו לפרוח שוב. הוספתי נקודות ופסים צהובים כסמל לתקווה שהחטופים יחזרו".

גם אמו מספרת על השינוי שחוותה מאז: "הבנתי שיש צורך לחיות את החיים בלי לדחות דברים. חשבתי לעזוב, אבל הרגשתי שאני נקראת לדגל. אני יכולה ללוות ולרפא, לתמוך באנשים שחוזרים הביתה. למרות חוסר האמון בביטחון, החלטתי להישאר ולעשות משהו משמעותי".

אלומה לוי, בת 11, מתארת חוויה מטלטלת במיוחד. היא שהתה עם אביה בחורשת הזיתים כששמעה יריות ופיצוצים מחרישי אוזניים מכל עבר. "נכנסתי להתקף חרדה ולא הצלחתי לפתוח את האוהל. רצתי לבד למיגונית, דרך זכוכיות. אחר כך אמא שלי מצאה אותי, ולא הצלחתי להפסיק לבכות", היא מספרת. לדבריה, מאז היא חיה עם פחדים מתמשכים: "כל רעש קטן מבהיל אותי. רציתי לעזוב את הקיבוץ, אפילו לא לגור בישראל. בציור שלי ציירתי חופש כי אם לא היה את השבעה באוקטובר, הייתי מרגישה חופש אמיתי".

המפגש בין ציורי הילדים לבין קטעי השירה של האימהות יוצגו במייצג מרגש במיוחד החל מה־28 בספטמבר.