הטייס ואביה של החטופה: בכירי המשק שמתנדבים להציל חיים בכבישים

בבוקר 7 באוקטובר, כשהחלו להגיע הדיווחים הראשונים על חדירת מחבלים לישראל, יזם הנדל"ן ניסים לוק נערך לצאת מביתו כדי לסייע בחסימת צירים. הוא מתנדב בסיירת האופנועים של משטרת התנועה באזור הדרום, וידע כי ההקפצה לעוטף תגיע בתוך דקות. אלא שאז ניחתה עליו הבשורה הנוראה: סרטון שהפיץ חמאס הציג את בתו בת ה־23 שני ז"ל, אמנית הקעקועים היפהפייה עם הראסטות הארוכות, כשהיא מוטלת חסרת חיים על טנדר המחבלים. מעל הצעירה שחגגה בנובה עמדו המרצחים כשהם צוהלים. זה היה סרטון שהפך לסמל חזותי של הברוטאליות שהפגין חמאס בשבת השחורה.

למרות המראות המחרידים שצרבו את נשמתו, לוק המשיך להתנדב בשטח הבוער. הוא השתתף במשמרות של 12 שעות ותר אחר מחבלים, כולל בסביבת קיבוץ רעים, שם שהתה בתו ברגעיה האחרונים.

לוק הוא אחד מכ־2,700 מתנדבי תנועה הפועלים בניידות משטרה או בסיירת האופנועים. רבים מהם הם בכירים במשק הישראלי, שלפחות פעם בשבוע עוזבים את ישיבות ההנהלה כדי להתמסר למשימת הגברת הבטיחות בדרכים. הם אוכפים במקרים של מהירות מופרזת, אי־ציות לתמרורים ושימוש בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה. המתנדבים גם מגיעים לצמתים ולצירים המרכזיים ומסייעים ליחידות המשטרה המבצעיות שפועלות בשטח.

בין המתנדבים נמצא גם א', שבעבודתו היומיומית הוא ראש מחלקה בחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות. א' מתנדב במשטרת התנועה בצפון, למרות העומס הברור שנובע מהמלחמה בעזה ומהמערכה שהיתה מול איראן. באזור המרכז פועל גם המתנדב מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים בישראל, שמצוות לסיירת האופנועים. שלושתם - א', בר ולוק - מאמינים כי ההתנדבות במשטרת התנועה היא שליחות.

"כל אזרח צריך להעניק את מה שהוא יכול, כי זה מחבר אותנו למדינה", אומר א', ובר מסכים איתו: "תמונת התנועה בישראל היא מאתגרת וקשה ברמה בינלאומית. אני פה בגלל מצוקת כוח האדם, ובשל החשיבות באכיפת החוק ובהצלת חיים".

"חובה מוסרית"

במשמרות ההתנדבות הראשונות בעוטף, ניסים לוק (57) נהג להביט לכיוון עזה. "זה היה קצת אחרי 7 באוקטובר, וחשבתי על שני, שנמצאה אז קילומטרים ספורים ממני", הוא אומר. "הגעתי לא פעם לפעילות ברעים, אז חיפשתי גם את הרכב שלה, שנשאר בשטח המסיבה. רק כעבור חודש התברר שהיא נרצחה ושגם מכוניתה נלקחה לעזה".

למרות האבל על שני, שחולצה מעזה במאי שנה שעברה, לוק לא ויתר על אף משמרת. "זו חובה מוסרית של כל אדם שחי במדינה. ההתנדבות בדרום היא קשה. אנחנו נוסעים על אופנוע בחום של 40 מעלות, מפגינים נוכחות בצירים וחוסמים כבישים אם צריך.

"לפעמים אנחנו רודפים אחרי עברייני רכב, אם בגלל נהיגה ללא רישיון ואם כי המכוניות גנובות. היו מקרים שבהם ביצענו מרדף לתוך הלילה ובשטחים מאתגרים של חול עמוק וסלעים. אני מרגיש שאנחנו מסייעים להחזיר את המשילות לדרום".

סיירת האופנועים הארצית שאליה משתייך לוק, נחלקת בין שלושה מחוזות - צפון, מרכז ודרום. המתנדבים נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים, כולל היכולת לבצע פעילות מבצעית דינמית, יכולת רכיבה גבוהה וקבלת החלטות תחת לחץ.

יצא לכם לאבטח שורדי שבי שהגיעו למחנה רעים אחרי שחרורם?

"כן, הסיירת ליוותה שיירות של חטופים, ושמחתי שיש הורים שזוכים לחבק שוב את הילדים שלהם. חבל שלא זכיתי לזה עם שני".

במסגרת ההתנדבות שלך, מה למדת על הנהגים הישראלים?

"הם יודעים מהי נהיגה נכונה, אבל הלחץ הכלכלי והחום מסיטים את המחשבה שלהם לנקודה אחרת. אני לא סלחן בכל מה שקשור לליקויי בטיחות ברכב, לדוגמה נסיעה עם צמיגים שעומדים להתפוצץ. נהגים כאלה מסכנים את החיים שלהם ושל אחרים".

היה אירוע מיוחד שהשאיר בך רושם?

"לפני שלושה חודשים, כביש 4 מכיוון אשקלון היה ריק באופן חריג. הייתי בטוח שיש טילים, ולכן נהגים רבים עצרו כדי לחפש מחסה. פתאום ראיתי צעירה שמנסה להתאבד בדריסה. חיבקתי אותה, העברתי אותה לשוליים והצלחתי להרגיע אותה. לפחות אותה הצלתי".

"חוויה מספקת"

לנוכח תפקידו המסווג ברפאל, כמנהל מחלקה לייצור טילים חדישים שבהם נעשה שימוש בשנתיים האחרונות, לא ניתן לחשוף את שמו ואת פניו של א'. הוא הגיע למשטרת התנועה חודשים ספורים לפני 7 באוקטובר, ובמסגרת ההתנדבות הוא מסייר בכבישי הצפון עם ניידת משטרה, כשלצידו מתנדב נוסף. הוא לא מוותר על המשטרה, למרות האתגרים הרבים שמספקת המלחמה לעבודתו ברפאל, המייצרת מערכות לחימה מתקדמות כמו כיפת ברזל, קלע דוד ומעיל רוח.

למה בחרת במשטרת התנועה?

"יש בתוך רפאל קבוצה גדולה של מתנדבים במשטרה, אז החלטתי להצטרף. ההתנדבות יכולה להיות טיפול מהיר באירועים, כמו תאונות דרכים והסטת תנועה, או אכיפה וחיפוש אחר עבירות כמו נסיעה לא זהירה, דיבור בטלפון ונהיגה ללא חגורת בטיחות.

"אני לא מחפש אף אחד בכוח, אבל הורה שלא חוגר ילד במושב האחורי מסכן את חייו של הילד. למילואימניק שחזר מהלחימה בעזה ונתקע עם הרכב במקום שלא צריך - ויתרתי".

איך אתה מתרשם מהאינטראקציה עם האזרחים?

"האפשרות לעזור היא חוויה מספקת. בתחילת ההתנדבות הוקפצתי לתאונה בכביש 6, וראינו רכב תקוע באחד הנתיבים ובתוכו אבא ושלוש בנות. היה חום אימים, וכולם צפרו לאבא, שהיה לחוץ מאוד. סגרנו נתיבים והרגענו אותו, ומה שעשינו היה משמעותי עבורו".

האם במסגרת ההתנדבות פיתחת תובנות על הנהגים הישראלים?

"כולנו רואים את הלחץ, הצפיפות והעצבים בכבישים. כולנו צריכים יותר סבלנות. אולי זאת המציאות הישראלית, ובגלל זה חשוב לי להיות ייצוגי. שוטר הוא אחד התפקידים החשובים במדינה, והוא עומד בשורה אחת עם רופא ומורה. כששוטר תנועה יוצא מהבית, הוא לא הולך למשרד. העבודה שלו ארוכה, שוחקת ומסוכנת, והוא חייב להיות סבלני ומקצועי מול אזרח שעשה טעות. לשוטרים האלה מגיעה כל התמיכה שיש".

אתה מוצא ממשק בין העבודה שלך ברפאל לבין ההתנדבות?

"העבודה ברפאל היא משמעותית לביטחון המדינה, ומשטרת התנועה היא משמעותית לביטחון בכבישים. שתיהן מספקות לי משמעות בחיים".

"סוג של מילואים"

גם מידן בר (52), עורך דין ויו"ר ארגון הטייסים בישראל, שייך ליחידת האופנועים הארצית, שבה הוא פועל כשש שנים במסגרת מחוז מרכז. אחד האירועים שממחישים עבורו את משמעות ההתנדבות אירע בתקופת הקורונה. "הכבישים היו ריקים, ופתאום ראיתי רכב תקוע בצידי הדרך", הוא נזכר. "עצרתי לידו, ומצאתי סטודנטית בוכייה שהיה לה פנצ'ר, ואף אחד לא עצר לסייע בגלל החשש להידבק. אני החלפתי לה את הגלגל.

"ההתנדבות היא פעילות למען המדינה, וההרוגים בכבישים הם של כולנו. אם כל אזרח יעניק מעצמו שעתיים בשבוע, המדינה תיראה אחרת. זאת הסיבה שאני וחבריי בסיירת האופנועים ממשיכים בפעילות גם כשחם מאוד או כשיורד גשם, ולמרות הידיעה שעל האופנוע אתה חשוף יותר לסכנה ולפגיעה".

בר הוא מהמתנדבים שנוסעים בצירים ראשיים ומביטים לתוך המכוניות כדי לתפוס נהגים שאינם חגורים או שמדברים בנייד ללא דיבורית. "זו מציצנות חוקית על סטרואידים, אבל זה לא הדבר היחיד שאני עושה. סיירת האופנועים אינה מושפעת מהפקקים באיילון, והיא היחידה שמגיעה מהר לזירת תאונת דרכים או לאירוע פח"ע".

לא מפריע לך להיות "האיש הרע" בסיפור?

"אני לא רואה את זה ככה. יש לי שיקול דעת, ואני לא מוותר אם אני רואה נהג שמזלזל ומפר את החוק במכוון. המשטרה משקיעה בנו באימונים ובמבדקים, מפקידה בידינו כוח וסמכות, ואני לא אעלים עין כשאראה ילד לא חגור, או כשאבחין בעבריין נהיגה שמנסה להימלט מהחוק".

מה המשמעות של התנדבות במשטרת התנועה?

"בעיניי זה סוג של מילואים. אני פועל מתוך ציונות ואכפתיות. אנחנו במלחמה, אז נתגייס לעזור לארגון. לנוכח העלייה הדרסטית בכמות תאונות הדרכים, המתנדבים למעשה מצילים חיי אדם. אני רוצה שכל אזרח שעולה לכביש יבחין בנוכחות של משטרה, כי אם אתה רואה בעיניים את נציג החוק אתה גם מכבד אותו. ככל שיותר נהגים יצייתו לחוק, למרות תשתיות הכבישים המאתגרות - יהיו לנו פחות הרוגים בדרכים".