תגלית נדירה ליד הכנרת: מטמון עם מטבעות זהב מלפני 1,500 שנה

חוקרי אוניברסיטת חיפה חשפו בחפירות הארכיאולוגיות בעיר העתיקה סוסיתא שליד הכנרת, המצויה בתחומי הגן הלאומי סוסיתא בניהולה של רשות הטבע והגנים ובתחום המועצה האזורית עמק הירדן, מטמון זהב נדיר מן התקופה הביזנטית. במטמון נמצאו 97 מטבעות זהב טהור ועשרות חלקי עגילי זהב משובצים פנינים, אבנים חצי יקרות וזכוכית.

"זהו אחד המטמונים המרכזיים מן התקופה הביזנטית שהתגלו ביבשה בישראל, והייחוד שבו הוא השילוב בין תכשיטים למטבעות זהב מתקופות של קיסרים שונים. בנוסף, על חלק מהמטבעות נמצאו אף שאריות אריג, שריד לשקיק הבד שבו הוטמן המטמון", אמר ד"ר מיכאל איזנברג מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן והחוג לארכיאולוגיה בבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, מנהל שותף למשלחת החפירות.

בין המטבעות נמצא פריט נדיר במיוחד: טרמיסיס שהוטבע כנראה בקפריסין בסוף שנת 610 בידי הקיסר הרקליוס האב ובנו, במהלך מרדם בקיסר פוקס. זהו רק המטבע השני מסוגו שנמצא אי פעם בארץ. "מדובר בממצא נדיר שמוסיף נדבך חשוב להבנת ההיסטוריה הפוליטית והכלכלית של התקופה.", הסביר ד"ר דני שיאון, נומיסמט משלחת החפירה.

המטמון נתגלה בסוף יולי 2025 באופן מקרי. אדי ליפסמן, מפעיל מגלה מתכות המתלווה למשלחת, עבר בסמוך לאבן גדולה ומכשירו החל לאותת על ממצא מתכת. עם נפילת האבן בין שני קירות התגבר האות, וכעבור רגעים ספורים החלו להיחשף מטבעות זהב בזה אחר זה מתוך החתך הארכיאולוגי. "המכשיר השתגע, לא האמנתי – מטבעות זהב החלו להיחשף בזה אחר זה", סיפר ליפסמן. החוקרים המתינו עם פרסום הידיעה בכדי לוודא כי אין כל ממצא נוסף באזור ולאחר סיומו של השלב הראשוני של המחקר.

המטמון כולל 97 מטבעות זהב ותכשיטים עדינים. חלק מהמטבעות הם סולידוס בעריך מלא, אך נמצאו גם חצאים (סמיסיס) ושלישים (טרמיסיס). הם מתוארכים מימי הקיסר יוסטינוס הראשון (518–527 לספירה) ועד לימי ראשית שלטונו של הקיסר הרקליוס (610–613 לספירה). "הזהב הוא מתכת אצילה וכשאתה מוצא מטבעות ותכשיטים בני כ־1,400 שנה שנראים כחדשים, זו חוויה נדירה", אמר ד"ר איזנברג. ד"ר קובלבסקה הוסיפה: "העגילים הם ההפתעה הגדולה מבחינתי. צורפות עדינה המשלבת אבנים חצי יקרות ופנינים – אני מקווה שצורפים בני זמננו ישחזרו את היופי הזה".

העיר העתיקה סוסיתא, הצופה על הכנרת ממזרח, הייתה בתקופה הביזנטית מרכז נוצרי חשוב ומושב בישוף ובו לפחות שבע כנסיות פעילות. היא נחפרת זו השנה ה־26 בידי משלחת החפירות של אוניברסיטת חיפה בראשות ד"ר איזנברג וד"ר ארלטה קובלבסקה. הפתעה כזו, מטמון זהב בהיקף זה, מתגלה בעיר לראשונה. בשנים האחרונות חשפו החוקרים שרידים בזיקה לכיבוש הסאסאני, בהם שריפת כנסיית המרטיר תאודורוס, שהובילה להשערה כי ייתכן ואף יהודי האזור נטלו חלק באירועי המרד לצד הצבא הסאסאני נגד השלטון הביזנטי.

ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג וממונה המורשת במחוז צפון מרשות הטבע והגנים: "הגן הלאומי סוסיתא הוא הר של הפתעות בגובה של 1000 שנות היסטוריה. חפירת האתר שפכה אור חדש ומפתיע על העולם הפגאני והנוצרי כאחד. סיפורה של סוסיתא מלמד על הזרמים ותתי הזרמים התרבותיים והדתיים שנכחו בארץ במקביל ועל הרב-גוניות של תושביה. כדי להבין את מורכבות השטח לפני כ-1400 שנה, די בלהעפיל להר סוסיתא ולהביט מערבה לעבר טבריה – העיר היהודית. בשעה שבסוסיתא התפתחה קהילה נוצרית עשירה סביב שבע כנסיות, קיימו תושבי טבריה אורח חיים יהודי שמרכזו בתי הכנסת".