תקופת החגים נחשבת בעיני ישראלים רבים לשיא השנה: שולחנות מלאים, מפגשים משפחתיים, מאכלים מסורתיים ותחושת חגיגיות שמביאה איתה הרבה שפע ושמחה.
לצד כל אלה, מתגנבת גם בעיה מוכרת: עלייה במשקל. ארוחות מרובות, קינוחים מפתים, שתייה אלכוהולית ואכילה לא מבוקרת מצטברים במהירות לעודף קלוריות, ופוגעים בבריאות בטווח הקצר והארוך.
במהלך ימי החג אנו נוטים לאכול יותר מהרגיל, גם כי האוכל נמצא בשפע וגם כי מדובר באירועים חברתיים שבהם האכילה היא חלק מרכזי מהחוויה. סדר היום משתנה - פחות עבודה, פחות שגרה ולעיתים גם פחות פעילות גופנית. השילוב הזה יוצר קרקע פורייה לעלייה במשקל, ואף להחמרה במצבים רפואיים קיימים כמו סוכרת, כולסטרול גבוה ולחץ דם.
החגיגיות הזו מבליטה בעיה רחבה הרבה יותר - מגפת ההשמנה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מעל מיליארד בני אדם בעולם חיים עם השמנת יתר, ועוד כשני מיליארד סובלים מעודף משקל. בישראל, כמעט מחצית מהבוגרים נמצאים באחת משתי הקטגוריות - שליש בעודף משקל ורבע בהשמנת יתר. המשמעות ברורה: אחד מכל ארבעה ישראלים חי עם מחלה כרונית שמעלה משמעותית את הסיכון לסוכרת, מחלות לב וסוגי סרטן.
מחקרים עדכניים מצביעים על קשר ישיר בין מזון אולטרה-מעובד לבין השמנה. בניסוי קליני שנערך במכוני הבריאות האמריקניים (Hall et al., Cell Metabolism, 2019) נמצא כי אנשים שאכלו תפריט עשיר במזון תעשייתי צרכו בממוצע 500 קלוריות יותר ביום, ועלו כמעט קילוגרם בתוך שבועיים - אף שהתפריט היה מותאם קלורית לתזונה טבעית. במילים אחרות, המזון המעובד "עוקף" את מנגנוני השובע של הגוף.
ההשלכות אינן אישיות בלבד אלא מערכתיות. לפי נתוני משרד הבריאות (2022), ההשמנה עולה למשק הישראלי יותר מ־20 מיליארד ₪ בשנה - מתוכם כ־6 מיליארד ₪ בהוצאות רפואיות ישירות. מדובר בכ־5%-7% מתקציב הבריאות הלאומי. החולים הסובלים מהשמנת יתר צורכים פי שניים יותר שירותי בריאות: תרופות, בדיקות ואשפוזים. בעולם, העלות הכלכלית הכוללת נאמדת ב־4 טריליון דולר עד 2035 - כ־3% מהתמ"ג הגלובלי (World Obesity Federation, 2023).
מחקרים בינלאומיים מעריכים שכ־5 מיליון מקרי תמותה בשנה קשורים ישירות להשמנת יתר. מחקר שפורסם ב־BMJ (2022) הראה קשר ברור בין צריכת מזון אולטרה־מעובד לבין עלייה של 29% בסיכון לסרטן המעי הגס אצל גברים. מטה־אנליזה עדכנית (BMJ, 2023) מצאה שצריכה גבוהה של מזון אולטרה־מעובד מעלה ב־30% את הסיכון להשמנה וב־15% את הסיכון לתמותה מוקדמת.
החגים הם מראה לתרבות האכילה שלנו - שולחן עמוס במנות שומניות וקינוחים עתירי סוכר מייצג מציאות של התמכרות למזון זול, מעובד וזמין מדי. מי שמעמדו החברתי-כלכלי נמוך חשוף לכך יותר, והפערים החברתיים מתורגמים לפערי בריאות.
השינוי לא יכול להישען על רצון טוב של הפרט בלבד. הוא מחייב מדיניות ציבורית - רגולציה על שיווק מזון מזיק, מיסוי על משקאות ממותקים, סימון ברור של מוצרים, חינוך תזונתי מגיל צעיר ושילוב קהילות מקומיות במאבק. כל שקל שיושקע במניעה יחסוך פי כמה בהוצאות על תרופות, ניתוחים ואובדן ימי עבודה.
השמנת יתר היא האתגר הבריאותי הגדול של זמננו. אם נמשיך להתייחס אליה כאל "בעיה אסתטית" של אחרי החגים, נפסיד. אם נבין שהיא מחלה מערכתית שמחייבת פעולה מערכתית - נוכל להפוך את תחילת השנה החדשה להזדמנות אמיתית לבריאות טובה יותר.
הכותב הוא יו"ר אגודת "למענכם", המעניקה ייעוץ והכוונה רפואית על בסיס וולונטרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו