ב-7.10 חרב עולמה של משפחת ברמן. גלי וזיו, האחים התאומים, האוהבים והאהובים, נחטפו מכפר עזה ומאז הם כבר יותר מ-700 ימים סובלים ומתענים בשבי חמאס. לקראת החג הסכימו סבא גדי וסבתא יעל לכתוב להם מכתב של געגוע, שטומן בחובו גם תקווה לשובם המהיר למשפחתם ולארצם.
"הרבה אנשים טובים עושים הכל כדי שתחזרו"
גלי וזיוי, הנכדים האהובים שלנו. שוב מגיע חג שאינו חג. ראש השנה השני שלכם בשבי. אף אחד במשפחה לא יכול לחגוג. כולם מפוזרים לכל רוח. איך אפשר בכלל לחגוג בלעדיכם? איך אפשר לנשום בלעדיכם?.
הגעגוע אליכם קשה מנשוא. כל יום וכל דקה אתם במחשבות שלנו. כל יום וכל דקה אתם בדאגות שלנו.
מה איתכם עכשיו? איך אתם שורדים שנתיים בנפרד בתופת של עזה המקוללת? אנחנו כל הזמן שולחים לכם כוחות כדי שתחזיקו מעמד עד שנצליח להחזיר אתכם הביתה. לזרועות של אמא ואבא .
כל כך הרבה אנשים טובים מחכים לכם , עושים הכל שתחזרו. המשפחה לוחמת עבורכם, כל הזמן ובכל מקום.
תהיו חזקים אהובים. אל תאבדו את התקווה, היא בת שנות אלפיים. זה יקרה, כולנו בטוחים, ואז נחזור להיות המשפחה שהיינו. החיים שלכם יחזרו למסלולם וגם החיים של כולנו. נעצור את כל הטירוף שקרה לכם.
אנחנו רוצים לאחל לכל משפחות החטופים שישובו במהרה. החיים לשיקום וריפוי, והחללים לקבורה ראויה .
אוהבים ומתגעגעים עד אין קץ, סבתא יעל וסבא גדי.
