"מתוסכל ומיואש": הקרבות בדרך לשיקום הצפון

"מה שאני יודע לעשות עם 70 עובדים בדרום, אני לא יכול לעשות עם עשרה עובדים בצפון", אומר השר במשרד האוצר, זאב אלקין. לפני עשרה חודשים הוא מונה לתפקיד האחראי על המנהלות. מאז הוא מתמודד עם ראשי רשויות שלא משתפים פעולה, משרדי ממשלה ושרים שלא מקצים מהתקציבים שלהם לשיקום הצפון, ויועצים משפטיים שמסרבים להעביר החלטות שיעזרו לשיקום הצפון.

בראיון ל"ישראל היום", השר אלקין פורש את התוכניות שלו לשיקום הצפון ואת הקשיים שאיתם הוא מתמודד. בתחילת מארס 2025 קבע צה"ל כי המצב הביטחוני מאפשר להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם. מאז חזרו יותר מ־85% מהם.

"בתחילת ספטמבר פתחנו את שנת הלימודים עם 95% מכלל התלמידים שהתחילו לפני שנתיים. אני אופטימי, כי זה אומר שמשפחות צעירות חוזרות", אומר אלקין. הוא מצביע על מועצת שלומי כעל נס, "זה יישוב נושק לגדר עם בית ספר שהגדר שלו היא הגבול עם לבנון. חצינו שם את ה־100%. בכנות, זאת ההנהגה המקומית. ראש המועצה, גבי נעמן, שידר לתושבים שכשהם יחזרו - הדברים ישתנו לטובה". 

אלא שמלבד שלומי הוא מתמודד גם עם יישובים שהתושבים לא חוזרים אליהם. "יש יישובים שמדאיגים אותי", הוא אומר. "מנרה זה יישוב עם הרבה נחישות ורצון לחזור, אבל הבתים נפגעו ואין לאן לחזור. אי אפשר להחזיר את התושבים עד שיסתיים שיקום הבתים".

"אנחנו בונים אתר זמני בהשקעה מיוחדת. אין לי ספק שהלך הרוח של התושבים הוא חשוב - יש קבוצה של משפחות עם ילדים שרוצה לחזור כבר עכשיו. יש גרעין של חברה צעירים שבאים להתיישב. אנחנו משקמים את הבתים וגם בונים אלטרנטיבה".

משחקי כוחות ברשויות

לאלקין יש ביקורת על ההנהגה המקומית שעצרה חזרת תושבים. "ראש המועצה במטולה שגה בצעדים שהוא נקט. הוא נכנס לעמדה שלילית, מתבכיינת, שידר שהמצב הביטחוני רע. הוא הודיע לתושבים שאם יחזרו לא ייתן להם שירותים עד הקיץ, כי הוא החליט שהם צריכים לחזור בקיץ. הוא הלך לבג"ץ והפסיד. היום משלמים שם על הטעות - כשהוא רצה שיחזרו, הוא גילה שחלק גדול מהם לא חוזר. הם הלכו ליישובים אחרים בסביבה, ועכשיו קשה להחזיר אותם למטולה".

במטולה לא נפתח השנה בית הספר היסודי, אחרי שרק 38 תלמידים נרשמו אליו. בגילי 3-6 נפתח גן אחד במקום שניים שמאכלס רק רבע ממספר הילדים שהיו טרום המלחמה.

"היום אני מרגיש קו של שינוי בקרב ראשי הרשויות", אומר אלקין. "ראשי רשויות פגעו ברשות שלהם. כשתושבים לא חוזרים זה פוגע בהתנהלות של הרשות, זה פוגע בעסקים. היו ראשי רשויות שהלכו בקו של להשיג יותר מהממשלה, והיו רשויות שלא חיכו, ראו שאנחנו רציניים והתחילו לשקם, בידיעה שהכסף מהממשלה יגיע".

קרבות על כל שקל

12 מיליארד שקלים הוקצבו לפיתוח הרשויות בצפון, 4 מיליארד מהם לשנת 2025. מרבית הכסף למענקי חזרה לתושבים ושיקום תשתיות ומבני ציבור לרשויות. "אנחנו בקרבות מול משרדי ממשלה שיביאו כסף מטעמם בסדרי העדיפויות. שיבינו שכסף לתושבי הצפון לא מחליף כסף קיים, כך שאנחנו מביאים תקציב ואתם מורידים מההשקעה השוטפת. זה תנאי, בלי זה אני לא מוכן לשתף פעולה עם המשרדים", מסביר אלקין.

לא פשוט לשכנע את שרי הממשלה להשקיע בצפון. חלקם דורשים בישיבות הממשלה לתת למשרדיהם תקציב דומה, כדי שישקיעו גם במקומות החשובים להם ומעמידים תנאים שאם לא יקבלו תקציב - יתנגדו בממשלה להעברת הכספים לצפון.

במשרד החקלאות הודיעו שדרושים עשרות מיליוני שקלים להשקעה בצפון, אבל אין לו תקציב ולכן צריך להביא כסף ייעודי, כיוון שלא ישקיע מתקציבו בשיקום הצפון. גם במשרד החינוך התנגדו בהתחלה, עד ששר החינוך, יואב קיש, הסכים להקצות מאות מיליוני שקלים לתוכנית חינוך מיוחדת בצפון מתקציב משרדו.

תקציב קצר מועד

במשך שלושה חודשים התווכחו היועצים המשפטיים מהו קו עימות. מדוע מדובר בגבול הצפון, ולא בכל גבולות הארץ. כך גם בנושא מענק לעסקים. במשרד המנהלות רצו גם להעביר החלטת חומש, אלא שלצורך כך היה צריך חוות דעת ביטחונית שתגדיר מהו קו עימות. אלא שחוות הדעת נכתבות לשנתיים, והיועצת המשפטית לממשלה טענה שלכן אי אפשר לבצע תוכנית חומש. כך התעכב גם התקציב לחינוך בצפון.

"הייתי מתוסכל ומיואש", מודה אלקין. "אחד לא מבין את השני. אנחנו עובדים בפורמליות שמנצחת את גודל האירוע. ככל שמתרחקים מהאירוע, כך קשה יותר להסביר אותו. אין חוק שאומר שחוות דעת ביטחונית היא לשנתיים. ככה נהוג. אבל אי אפשר לעבוד בצורה נורמלית בלי תוכנית חומש. זה משגע אותי".

"עכשיו אנחנו עובדים מול משפטנים להסביר להם למה צריך תוכנית לחמש שנים בתחום החינוך ולא לשנתיים. אנחנו כמדינה לא בנויים בריא. בסוף יש כאן מצב ייחודי. מחר חלילה תהיה רעידת אדמה ויהיה פה אותו הדבר".