עם יד אחת בדרך לניצחון: הפצוע מחומת מגן, מגשים חלום חיים

אם הייתם אומרים לרועי נבו, ימים ספורים לאחר שנפצע באורח אנוש במבצע חומת מגן, שלמרות ידו המשותקת יבוא יום והוא ישתתף במרתון הרכיבה המאתגר ביותר של ישראל, במעלה הר הכרמל ובמורדותיו - הוא היה צוחק לכם בפנים.

רועי, בן 43 מתל אביב, כיום איש הייטק, היה בן 20 כשחייו השתנו לחלוטין. הוא נפגע מקליע בחזה כשנכנס במהלך המבצע לעיר שכם כלוחם צעיר בפלס"ר צנחנים. "הפציעה לא היתה פשוטה", הוא מספר בקול רגוע, כמי שעבר תהליך ארוך של התמודדות. "הכדור קרע את הריאות, פגע בעורק ראשי, שבר צלעות, והיתה פגיעה עצבית קשה. משם התחיל תהליך ארוך של שיקום - הרבה בתי חולים, טיפולים, כל מה שקשור לזה".

וזו הסיבה היחידה לכך שהוא מתראיין כעת: לתת השראה ללוחמים שנפצעו במלחמת חרבות ברזל, ולומר להם שגם אם נראה להם כרגע שהחיים נגמרו - אפשר להתגבר על המכשולים.

מתוך כל הפגיעות הקשות נותרה הפגיעה העצבית. "כף יד שמאל שלי לא מתפקדת. העצבים ששולטים ביכולת לסגור את כף היד נקרעו, ולכן אני לא יכול לסגור את האצבעות, לא יכול בעצם להחזיק דבר".

פתרונות לכל

היו אלה ימים מאתגרים במיוחד. "זה היה שפל מאוד קשה", הוא מספר. "היה לי קשה ללכת מעבר למסדרון, לשירותים. מצד אחד היה לי ברור שאני צריך לקום, להתקדם, מצד שני קשירת שרוכים היתה פעולה בלתי אפשרית". אבל רועי, שתמיד היה אדם אנרגטי וספורטיבי, סירב לוותר על החלום לחזור לפעילות גופנית. הוא החל להתעניין ברכיבה על אופני כביש ואופני הרים, אך היתה לו בעיה אחת גדולה: איך רוכבים כשרק יד אחת מתפקדת? זו היתה השאלה שהטרידה אותו בהתחלה.

הפתרון הראשון היה פרימיטיבי, אך יעיל: "ריפדתי את אחד הצדדים של הכידון בהמון בדים, כי נורא כאבו לי הזעזועים". במקום לרכוב בדרך הרגילה, רועי פיתח טכניקה ייחודית - "הייתי שם את האגודל בצד אחד, האצבעות בצד השני, ונשען קדימה. מדי פעם היד היתה 'זולגת' לי, וזה היה קצת מפחיד. היו לי כל מיני נפילות די מפחידות לאורך השנים".

המסר של רועי לפצועי צה"ל שאותם הוא מבקר בביה"ח: "כל השחור הזה שרואים בהתחלה הוא רק זמני - והמגבלות לא חייבות להיות משהו שישפיע על כל החיים שלכם"

אך עם כל הכבוד לאתגר הזה, הבעיה הגדולה יותר היתה כיצד לבלום רק ביד אחת שמתפקדת - כאשר באופני הרים יש שני מעצורים, קדמי ואחורי, שממוקמים בשני צידי הכידון. "בהתחלה עצרתי רק באמצעות הבלם האחורי. זה עבד, אך אם עוצרים רק באמצעותו - הגלגל מחליק. הייתי עושה מלא גלישות, למדתי איך לרכוב ולעצור באמצעות גלישות".

אלא שרועי הבין שכך הוא לא יכול להמשיך, והפתרון הבא הגיע מחבר אשר עבד כטכנאי בחנות אופניים. "מצאנו ידיות בלמים שאפשר לשים אותן ממש זו מעל זו, כך שאוכל לעצור את שני הגלגלים ביד אחת. זה היה שינוי די דרמטי ברכיבה". לפני כשנתיים הוא גילה מוצר שהיה עבורו "הגיים צ'יינג'ר הכי גדול", כלשונו: "מישהו בנה מוצר שבו הבלמים הקדמי והאחורי מחוברים בתוך ידית אחת, ואתה יכול ממש לשלוט בשניהם יחד".

כיום מערכת הבקרה שלו מרוכזת כולה בצד ימין של הכידון. "יש לי גם את הבלמים, גם את ההילוכים, גם את השליטה בבולמים - הכל באותה נקודה, ובצד שמאל הכל נקי". ההתרגלות לזעזועים הגיעה עם הזמן, והיום הוא כבר לא זקוק לריפוד המיוחד.

על קו הזינוק לפני המרוץ

השנה, יותר משני עשורים אחרי הפציעה, רועי מתכונן לאתגר שיא: השתתפות במירוץ Winner Epic Israel בשיתוף קק״ל - מרוץ בינלאומי שייערך החודש בין שבילי הכרמל, שילוב של רכיבת אינדורנס ארוכה וקשה עם היבטים טכניים של רכיבה בשבילים קשים. המרוץ, המוקדש לזכר גיורא צחור ז"ל, מחולק לארבעה ימי רכיבה מאתגרים עם מסלולים הכוללים עליות תלולות, שבילים חקלאיים ונופי טבע מרהיבים. "זה משהו שאני כבר שנים מסתכל עליו כאיזשהו יעד", הוא מספר.

רועי יצטרף למאות רוכבים מהארץ ומחו"ל, ובהם ספורטאים פראלימפיים, פצועי צה"ל ורוכבים מעמותת "אחים לחיים" הפועלת למען לוחמים פצועי צה"ל. אף על פי שזהו אתגר טכני מורכב במיוחד, הוא מתייחס אליו בפשטות מרעננת ובחיוך: "זה משהו שקשה להסביר. למה אני עושה טריאתלונים? כי זה כיף. אני אוהב לסבול, כנראה".

מעבר לאתגר האישי, רועי רואה בהשתתפותו במרוץ מסר משמעותי לפצועים שאותם הוא מבקר באופן קבוע במחלקות השיקום מתחילת המלחמה. "מאוד חשוב לי להעביר לכל מי שנפצע בחודשים או בשנים האחרונות את המסר שעכשיו זה נורא ואיום וכואב, ושהוא בחלק הקשה, אבל זה עובר".

רועי, שקרוב כיום יותר לגילם של הורי הפצועים, מביא עימו מסר של תקווה: "יש לי שלושה ילדים, קריירה מצליחה, ואני עושה הרבה ספורט. לכל מי שנפצע פיזית יש כנראה מגבלות, אבל אפשר להתגבר עליהן והן לא חייבות להיות משהו שישפיע על כל החיים שלהם".

איך רוכבים ביד אחת? "הייתי עוצר רק עם הבלם האחורי והחלקתי, עד שגיליתי מוצר שבו הבלם האחורי והקדמי מחוברים בידית וניתן לשלוט בשניהם"

23 שנים אחרי אותו יום קשה בשכם, רועי מוכיח שיד שמאל הלא־מתפקדת שלו, לא רק שלא עצרה אותו - היא הפכה להיות המנוע שדוחף אותו קדימה, ומעניק השראה לכל מי שזקוק לתקווה. ובעוד כשבועיים, כשיתייצב על קו הזינוק, רועי נבו יהיה לא רק רוכב נוסף - אלא ההוכחה שאפשר להפוך כל מגבלה לנקודת התחלה חדשה, וש"כל השחור הזה שרואים בהתחלה הוא רק זמני".

"אנחנו גאים להיות שותפים במרוץ הזה", אומר מאיר ברדוגו, מנכ"ל Winner. "מדובר באירוע שמבטא את המחויבות שלנו לתמוך בספורט ובפנאי כחלק בלתי נפרד ממסע השיקום וההתחדשות של מדינת ישראל".

ירון אוחיון, ראש מינהל פיתוח קרקע בקק"ל, מוסיף: "אנחנו מאמינים שחיבור האדם לנוף הארץ הוא הבסיס לחברה בריאה, ערכית ומלוכדת. לראות את הרוכבים מכל קצוות הארץ חווים את נופי הכרמל, זו עדות חיה להשפעה המרפאת, המחברת והמעצימה שיש לארץ הזו על חיינו".