בשל טענות לאפליה בשיקום היישובים: עתירה הוגשה לבג"ץ נגד נתניהו וסמוטריץ'

המועצה האזורית חוף אשקלון עתרה לבג"ץ בדרישה לתקן את החלטות הממשלה הנוגעות למתווה השיקום והפיתוח ליישובי הדרום שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר 2023.

העתירה טוענת כי החלטות הממשלה מפלות לרעה את תושבי המועצה, שכן הן אינן כוללות את כל יישוביה במתווה הסיוע, למרות שנפגעו קשות במתקפה, וכן מתעלמת מהפגיעה הרוחבית בכל יישובי המועצה ומהצורך בשיקום הוליסטי.

המועצה האזורית חוף אשקלון, המאחדת 21 יישובים ובהם כ־21 אלף תושבים, עתרה לבג"ץ נגד ראש הממשלה ושר האוצר, בדרישה לתקן לאלתר את החלטות הממשלה מס’ 2973 (22.4.2025) ו-3303 (4.8.2025) כך שכלל יישובי המועצה ייכללו ברשימת היישובים הזכאים למענה שיקומי ופיתוחי.

בעתירה נטען כי החלטות הממשלה חורגות באופן קיצוני ממתחם הסבירות, מפלות לרעה את יישובי המועצה ביחס לרשויות סמוכות ולעיר אשקלון, ופוגעות בתכלית השיקום שנקבעה בחוק שיקום חבל התקומה. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד רז נזרי, אבינעם סגל-אלעד ונדים עבוד ממשרד פירון, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

לדברי העותרת, אף שהמועצה פועלת כיחידה מוניציפלית אורגנית אחת עם מרקם חיים משותף, שירותי חינוך, רווחה, בריאות, חוסן ותשתיות אזוריים, רק שישה יישובים בתחומה הוכרו כ"יישובי חבל התקומה".

זאת בעוד 15 יישובים נוספים שנפגעו קשות באירועי 7 באוקטובר ובמהלך הלחימה, הוצאו לחלוטין ממתווי הסיוע "נוצר מצב אבסורד, בו במועצה אזורית חבל אשקלון ישנם 6 יישובים אשר נכללים בהגדרת 'יישובי חבל התקומה', ואילו 15 יישובים נוספים שבתחום המועצה, עומדים בהגדרה הברורה והטבעית של יישובים שעוטפים את יישובי העוטף לא זכאים לסיוע כלשהו על אף הימצאותם בקרבה לעוטף. זאת בשעה שיישובים אחרים המצויים במרחק של למעלה מ- 20 ק"מ נכללו בהחלטה", נכתב בעתירה.

במקביל, העיר אשקלון כולה נכללה במענה, אף שחלק מיישובי המועצה גובלים בה פיזית, לעיתים מעברו השני של הכביש. "האבסורד מתחדד עוד יותר, לנוכח ההחלטה על הכללת העיר אשקלון כולה להחלטת הממשלה והגדרתה כעיר אשר זכאית לסיוע. כידוע, המועצה האזורית חוף אשקלון עוטפת את העיר אשקלון מדרום ממזרח ומצפון, כאשר חלק מיישובי המועצה נמצאים כמטחווי קשת מהעיר עצמה, לעיתים כאשר כביש בודד מפריד ביניהם".

העתירה מצביעה על אפלייתה הכפולה של המועצה כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הממשלה 3303: מעבר לכך שיישוביה (שאינם בחבל התקומה) אינם זכאים לסיוע פרטני, המועצה עצמה לא נכללה בהגדרת "רשויות ההחלטה" הזכאיות לתקציבי חיזוק רוחביים בתחומי החינוך, הרווחה, הבריאות, התשתיות, הכלכלה והביטחון, תקציבים מהם נהנות הרשויות הסמוכות. בכך נוצר פער בלתי סביר הפוגע ביכולת המועצה להעניק שירותים בסיסיים ולנהל תהליכי שיקום.

העותרים טוענים כי אין לראות במועצה "אוסף אקראי של יישובים מנותקים", אלא רשות מוניציפלית אחת אחידה, שבה מתקיים שיתוף פעולה עמוק ומובנה בין כלל יישובי המועצה ותושביה כמעט בכל תחומי החיים.

בתי הספר האזוריים משרתים את כלל ילדי המועצה, מרכזי החוסן והשירותים החברתיים פועלים ברמה אזורית, ואף שירותים חיוניים כמו פינוי אשפה, תחזוקת תשתיות ושירותי חירום ניתנים לכל היישובים במתכונת אחודה.

"ניסיון לבחון כל יישוב כיחידה נפרדת ומנותקת, תוך התעלמות מהקשר ההדוק והיומיומי שבין יישובי המועצה, הוא מלאכותי, אינו משקף את המציאות, וחוטא להבנת אופי הפגיעה האמיתית שספגו תושבי המועצה בעקבות מתקפת הטרור", נכתב.

באשר להיבט השיקומי מציינים העותרים כי "תהליך שיקום אפקטיבי של קהילה או מועצה אזורית אינו יכול להיעשות באופן חלקי או סלקטיבי; הוא מחייב ראייה כוללת של כלל מרכיבי הרשות המקומית, לרבות תושביה, מוסדותיה, מערכות החינוך והרווחה הפועלות בה, והקשרים הפנימיים שבין היישובים המרכיבים אותה".

העותרים מבקשים צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא תתוקנה החלטות 2973 ו-3303, כך שהמועצה וכלל יישוביה ייכללו ברשימות הזכאות; לחילופין, לקבוע מנגנון שיקומי-אזורי מחייב למועצה כולה. בג"ץ קבע כי המדינה תמסור את תגובתה עד חודש נובמבר הקרוב.