"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אופטימיות בצל משבר: 87% ממפוני הצפון שבו לבתיהם - אך ביישובים הקרובים לגבול ההיענות נמוכה

בעוד שחלק מהיישובים חצו את רף ה-100% ומונים כיום יותר תושבים מאשר ערב המלחמה בספטמבר 2023, ביישובי הגבול חזרו רק במחצית מהתושבים • השר האחראי על שיקום הצפון, זאב אלקין: "הנתון משדר אופטימיות ומעל התחזיות המוקדמות, אך נדרש סיוע מוגבר ליישובים הצמודים לגדר"

,עודכן
0השמעה
מפונים מקריית שמונה בתחילת המלחמה (ארכיון). צילום: אייל מרגולין - ג׳יני

מטה תנופה לצפון מפרסם היום (רביעי) נתוני חזרה ליישובים בצפון, מהם עולה כי מתוך 64,200 תושבים שפונו מהצפון בעקבות המלחמה, 55,500 כבר שבו לבתיהם - שיעור המהווה 87%.

"ראש עיריית קריית שמונה זועם: "אם המדינה לא העבירה לי שקל - אין לי שקל. אני כבר שנה שלמה חי מפילנתרופיה"// שדולת אר"י בכנסת

עשרה יישובים אף חצו את רף ה-100% ומונים כיום יותר תושבים מאשר ערב המלחמה בספטמבר 2023, עדות לתנופת צמיחה דמוגרפית לא צפויה. בהם ע'גר, ערב אל עראמשה, שלומי וקיבוצים ומושבים באצבע הגליל שלא נפגעו כמעט במהלך המלחמה.

פגיעה ישירה בערב אל עראמשה (ארכיון),צילום: ללא

החזרה בוצעה בשלושה גלים עיקריים: בחודש מרץ עם פתיחת שנת הלימודים בצפון, בגל פסח, וגל נוסף בסוף הקיץ לקראת תחילת ספטמבר. מאמצע אוגוסט ועד היום נרשמה עלייה מ־80% ל־87% מהחוזרים. גל רביעי צפוי להתרחש בסוף אוקטובר, עם שובם של אלפי הסטודנטים למכללת תל-חי, מה שצפוי להקטין עוד יותר את מספר המפונים שנותרו מחוץ לבתיהם. נכון לעכשיו, 8,600 תושבים (13%) טרם חזרו.

לצד הנתונים המעודדים, ישנם יישובים שבהם שיעור החוזרים נמוך משמעותית מהממוצע: רק 48% מתושבי מטולה שבו, 52% במנרה שנפגעה קשות במהלך הלחימה, ובשתולה שיעור דומה. קריית שמונה רשמה חזרה של 76% מהתושבים, אך במספרים מוחלטים מדובר ביותר מ־6,000 תושבים שנותרו מחוץ לעיר. ככל שמתקרבים לגדר הגבול - אחוזי החזרה נמוכים יותר.

אלקין: "נדרש סיוע מוגבר ליישובים הצמודים לגדר"

השר האחראי על שיקום הצפון, זאב אלקין, מסר: "87 אחוז חזרה לאחר הפינוי הארוך בתולדות המדינה זה בהחלט נתון שמשדר אופטימיות ומעל התחזיות המוקדמות. הממשלה כבר השקיעה במימון תהליך החזרה ושיקום הצפון כ-3 מיליארד שקל, מה שאפשר סיוע משמעותי לתושבים החוזרים והרשויות המקומיות. תפקידנו לא רק לשקם אלא גם להצמיח - והעובדה שבעשרה יישובים מספר התושבים כבר גדל מעבר לשביעי באוקטובר מוכיחה שתהליך הצמיחה החל. עם זאת, נדרש סיוע מוגבר ליישובים הצמודים לגדר, ואנחנו מקדמים זאת בהחלטת ממשלה בהיקף של מיליארד שקל. המטרה - להביא ל-100 אלף תושבים חדשים בקו העימות".

מפונים חוזרים למטולה אחרי הפסקת האש,צילום: :אייל מרגולין/ג'יני

עינב פרץ, מ"מ ראש מטה תנופה לצפון, הוסיפה: "מאחורי כל אחוז עומדת משפחה שבחרה לחזור הביתה, למקום שהלב מעולם לא עזב. החזון שלנו רחב יותר - להפוך את הצפון למגנט למשפחות צעירות מכל הארץ. אנחנו נמשיך להביא תקציבים ולוודא שכל החלטה מתורגמת למציאות בשטח – מהמדיניות בירושלים לשינוי בגליל".

כאמור, הנתונים, שנאספו בשיתוף הרשויות המקומיות, פיקוד צפון ומרכז המידע במערך הדיגיטל הלאומי, אינם כוללים עדיין את אלפי הסטודנטים שיחזרו בחודש הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר