הבית הנטוש של ראש הממשלה: מה קורה בבלפור?

יולי 2021. שב"כ מבקש לנצל את החילופים בין ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו לזה הנכנס נפתלי בנט כדי לשפץ את המעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שבו התגלו ליקויי בטיחות אשר על פי הארגון מהווים סכנה ולא מאפשרים שהייה בטוחה של ראש ממשלה מכהן – כמו איום הרחפנים שהבית לא ממוגן מפניו.

תיקונם של אותם הליקויים, שבהם בשב"כ תכננו לטפל כבר בזמן כהונתו של נתניהו כראש ממשלה, נדחה בשל שהות משפחת נתניהו במעון עצמו כך שזמן החילופים בין השניים נתפס אצל הארגון כהזדמנות הטובה ביותר לעשות כן. כך התקבלה ההחלטה לשפץ את המבנה לשימור ברחוב בלפור, בשיפוץ שהתעתד להתבצע דרך משרד הביטחון בשל רגישות העניין.

אלא שמאז - דממה. נפתלי בנט, שנכנס לתפקיד ראש הממשלה והצהיר שיעבור למעון ברחוב בלפור בבירה, נותר בפועל בביתו הפרטי ברעננה לצד אשתו וילדיו, שאותם לא רצה להעתיק לעיר אחרת, בין היתר בשל בקשת השב"כ להתחיל בשיפוץ מיידי של המבנה, וכן בעקבות השביתה של ועד עובדי משרד הביטחון באותה התקופה. הההחלטה של בנט הצריכה להתאים את ביתם של הזוג ברעננה כך שיתאים לשהות של ראש ממשלה מכהן בו, במהלך שעורר ביקורת ציבורית נרחבת באשר לעלויות הגבוהות שהדבר כרוך בהן. בנט, אגב, התנער אז מאותה ביקורת וציין באחת מישיבות הממשלה כי השיפוץ עלה פחות מ־200 אלף שקלים, וכי מהות התקציב שיועד למהלך נעוץ בכלל בפריסת האבטחה במקום.

גם יאיר לפיד, שכיהן כראש ממשלת המעבר מייד אחרי בנט, לא שהה במעון הרשמי בירושלים. לפיד, מצידו, ציין שהוא לא מוכן שכספי משלם המיסים יתבזבזו על הקמת תשתית ביטחונית ראויה בביתו הפרטי, והתעקש לעבור למעון בבלפור. בפועל, ראש ממשלת המעבר התגורר בדירה שבה התגוררו בעבר מאבטחי ראש הממשלה ב"וילה חנא סלאמה" בירושלים. המבנה, שנמצא ברחוב בלפור בסמוך למעון המקורי, נבנה גם הוא בשנות ה־30 של המאה הקודמת, ממש כמו המעון הרשמי עצמו. הדירה שבקומה השנייה בו, שהוסבה למעון ראש ממשלה זמני, נמצאה במתחם המאובטח ממילא והיא הותאמה לשהותו של לפיד בה.

מאז גם רה"מ נתניהו לא שהה במעון הרשמי, וביתו הפרטי ברחוב עזה הוא זה שהפך למעון זמני, לצד הבית בקיסריה, וכן ביקורים מזדמנים בבית משפחת פאליק ברחוב כספי בבירה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביקר בחריפות את ההתנהלות סביב נושא שיפוץ המעון הרשמי, ושפך בדוח מטעמו אור על המספרים שמאחורי "המעונות הזמניים" של בנט, לפיד ונתניהו, שלא פעם "התנגשו" עם הצהרותיהם בנושא. "הבינוי והמיגון של מעונות ראשי הממשלה מבטאים חוסר יעילות ובזבוז כספי ציבור", אמר אז.

הוא ציין כי עבור נתניהו הושקעו 27 מיליון שקלים, עבור בנט 25 מיליון שקלים ועבור לפיד 4 מיליוני שקלים. עוד הוסיף כי המעון הרשמי לא מותאם לראש ממשלה בימי מלחמה, תהה מדוע משרד ראש הממשלה לא דאג לשכור מבנה חלופי שישמש את כלל ראשי הממשלות על פי צורכיהם, וסיכם כי "הבינוי בנכסים פרטיים מביא לעירוב בין הפרטי לציבורי".

"סחבת לא מובנת"

אל הסיפא של דברי המבקר לשעבר מתחבר גם עורך הדין מתן גוטמן, שבזמנו ייצג את קהילת השכנים של משפחת בנט ברעננה, שלצד בתיהם התקיימו הפגנות מרובות שפגעו, לדבריהם, באורח חייהם בצורה לא מידתית.

"הסחבת שנוצרה לא מובנת. אם מראש ידעו שהשיפוץ לוקח ארבע שנים, אז למה לא דואגים לשכור מעון רשמי חלופי בצורה מסודרת? במקום ליצור חלופה הגיונית שהיתה חוסכת בדיעבד עשרות מיליוני שקלים שהושקעו במעונות החלופיים – בחרו ללכת בדרך שהיא חלם. זה כשל מהותי של כל הגורמים שאחראיים על הנושא". בכלל, נראה שאין מי שמספק פתרונות או הסברים למצב שהתחיל בימי בנט כראש ממשלה ונמשך עד היום כשאותו שיפוץ לא הושלם, ולא נראה גם שיושלם בעתיד הקרוב.

לטענתו של גוטמן, הנתונים משקפים משמעויות ארוכות טווח בשני מישורים: "ראשית, מבחינה כלכלית מדובר בנזק אדיר. בגלל שהמעון הרשמי לא מתפקד כבר כמה שנים, אזי הבית הפרטי של נתניהו ברחוב עזה וכן הבתים של בנט ולפיד מקבלים מאפיינים של מעון רשמי; תקציבי ענק מוקצים עבור המיגון, השיפור והתפקוד שלהם כך שיותאמו לפעילות של ראש ממשלה מכהן – בזמן שמדובר בכלל בבתים פרטיים".

מלבד ההיבט הכלכלי, גוטמן מזהה פגיעה בחיי התושבים בסביבה, בחסות מחאות שמתקיימות במקום. "ההגדרה של מעון רשמי גוזרת כללים שונים לניהול הפגנות, כך שיציאה להפגנה מול מעון רשמי בבעלות המדינה לא זהה להפגנה מול בית פרטי שמשמש כאחד כזה באופן זמני. התארכות השיפוץ גרמה לסבל אדיר בחיי התושבים שמתגוררים בסמוך לבית שבו מתגורר בפועל ראש הממשלה, באזור שהפך למוקד עלייה לרגל במסגרת מחאות". אותן מחאות שמהוות, כאמור, אתגר גם עבור מאבטחי המקום.

"הפגנות מול מעון ראש הממשלה היו מאז ומעולם", מציין בתגובה שלמה הר־נוי, לשעבר ראש היחידה לאבטחת אישים ומשלחות בשב"כ. "כבר כשאבטחנו את בגין היו הפגנות משמעותיות, ואחרי רצח רבין הן בכלל היו יותר אלימות מהיום", הוא מוסיף, "יש כמה מעונות שנחשבים ל'מתקני קבע'. בשל העובדה שראש הממשלה הוא לרוב הדמות הבכירה והמאוימת ביותר במדינה, מעונו צריך להיות מוגן תמיד, מפני יותר מ־40 סוגי איומים שמתפתחים כל הזמן – פיגועי תופת, ירי צליפה, הנחת מטענים, ובשנים האחרונות גם הסתה מהרשתות החברתיות ואיומים אוויריים כמו ירי טילים וכטב"מים ממדינות אויב, בדיוק כפי שאנחנו מחסלים אישים כאלה ואחרים באמצעים אוויריים".

"מבנה לא מותאם"

על פי הר־נוי, ששימש ראש היחידה לאחר רצח רבין וגיבש יחד עם עמיתיו תפיסת ביטחון שמבוססת על לקחי המחדל, "ברוב המדינות יש מוסד רשמי שמטופל ברמה אבטחתית גבוהה. אצלנו אף פעם לא היה אחד שנבנה במיוחד עבור כך. המבנה הנוכחי ברחוב בלפור לא מותאם מבחינה פונקציונלית וביטחונית לשהות של אישיות מרכזית, בטח לא אישיות מאוימת כמו ראש ממשלה.

"עם זאת", הוא מסתייג, "אני סבור שההימשכות מקורה בבירוקרטיה ובהיתרים כאלה ואחרים שלא ניתנים; מהסיבה הפשוטה שהיחידה יודעת להגיד מה צריך, והיא יודעת גם לספק את פתרונות במהירות שיא. לכן, אני לא חושב שזה חונה אצלה".

אבל האם מדובר בשיפוץ בלבד? על פי גורמים ששהו בסביבת העבודה בשנים שחלפו, השיפוץ היה הכרחי בשל העובדה שהבית, שסווג כמבנה לשימור, היה ישן מאוד בחלקיו השונים ולא התאים לשהות של ראש ממשלה ולאירוח של משלחות מחוץ לארץ – אולם עד שנת 2023 לא נראה שהשיפוץ המדובר בכלל החל.

על פי אותם גורמים, הקומה התחתונה היתה "במצב בסדר", בעוד שהקומה העליונה לא היתה ראויה למגורים. כמו כן, בבית יש נזילות וקירות מתקלפים, ומסתבר שעוד לפני שביתת ועד עובדי משרד הביטחון גורמי מקצוע הגיעו אליו כמה פעמים כדי לאמוד את מצבו. באחת הפעמים שברו הפועלים את אחד הקירות בו ואז הוא יצא מכלל שימוש. הדבר יצר מצב שבו הבית לא עובר שיפוץ, כשבמקביל הוא גם לא ראוי למגורים ולמעשה נותר מיותם. ובכן, מי יודע, אולי עד העשור הבא השיפוץ יושלם.