ספרטה, אחת הערים־מדינות החזקות ביוון העתיקה, זכורה עד היום כסמל למשטר צבאי קפדני ולחברה שבנתה את כולה סביב הלוחם. בעוד ערי־מדינה אחרות כמו אתונה התפתחו כמרכזי תרבות ומסחר, הספרטנים בחרו להתמקד כמעט אך ורק באימונים צבאיים, ובחיים משותפים תחת משמעת נוקשה.
כבר בגיל שבע נלקחו הילדים מהבית ונכנסו ל”אגוגה”- מסלול חינוך צבאי שבו יש לימודי הישרדות, ציד, אימונים גופניים וסבלנות לכאב. המטרה הייתה לגדל לוחמים חסרי פחד, שמוכנים להקריב את עצמם למען המדינה.
הנשים לעומת זאת לא נשלחו לקרב, אך הן קיבלו חינוך גופני ייחודי, מתוך אמונה שנשים חזקות יביאו לעולם צאצאים חזקים.
בבגרותם, הגברים הספרטנים חיו ברוב זמנם במחנות צבאיים ורק לאחר גיל שלושים הורשו לעבור לגור עם משפחתם. המבנה החברתי כולו נשען על חלוקת תפקידים ברורה: האזרחים החופשיים היו לוחמים, בעוד שהעבודה החקלאית נעשתה על ידי ההלוטים- אוכלוסייה משועבדת שגידלה מזון ותמכה במערכת הספרטנית. ללא ההלוטים, ספרטה לא הייתה יכולה לכלכל את עצמה כחברת לוחמים טהורה.
המודל הספרטני העניק לעיר עוצמה צבאית אדירה והפך אותה לשם נרדף למשמעת, הקרבה ונחישות. אך הוא גם הגיע עם מחיר- תלות בעבדות, דיכוי חופש אישי, ומערכת שנשענה על כוח הזרוע בלבד.
למרות זאת, ספרטה ממשיכה לרתק עד היום, כסיפור על חברה שבחרה להעמיד את הצבא והכוח במרכז חייה.
ומה זה סופר ספרטה? זה ניתן רק לדמיון לנחש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו