בדיון מיוחד שהתקיים היום (ראשון) בוועדת הצעירים בראשות ח״כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) נחשפו לראשונה נתונים עדכניים על ממדי התופעה של יציאה מהחברה החרדית והשלכותיה על החברה הישראלית.
מהנתונים עולה כי כ-15% מכל שנתון חרדי אינם נשארים חרדים בבגרותם, ובסך הכול מדובר בכ-40 אלף צעירים וצעירות בגילי 18-40. בכל שנה מצטרפים אליהם עוד כ-4,200 יוצאים בשאלה חדשים, רובם מבקשים להשתלב בצבא, בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה.
על אף ממדי התופעה ומספרם שגבוה מאוכלוסיות יעד אחרות שלהן המדינה כן מקצה משאבים: אין כיום גוף ממשלתי שמרכז את המענה ליוצאי החברה החרדית. הדבר עומד בניגוד למנגנוני תמיכה קיימים עבור חרדים, יוצאי אתיופיה, בדואים ולהט”ב.
ניסיון שהחל בשנת 2023 להקים יחידה ייעודית במשרד לשוויון חברתי נתקע והתקציב שיועד לכך לא מומש.
עוד עלה בדיון כי לפי נתוני הלמ”ס רוב החרדים לשעבר מגדירים עצמם דתיים או מסורתיים, נתון המעיד על הצורך במענים רחבים שאינם תלויים ברמת הדתיות של היוצאים.
יו״ר ועדת הצעירים ח”כ נעמה לזימי (הדמוקרטים): ״למרות היקף התופעה והשלכותיה על כלל תחומי החיים של יוצאות ויוצאי החברה החרדית, אין כיום גוף ממשלתי מתכלל שמרכז את כלל המענים. זאת, בניגוד למסגרות ייעודיות שקיימות לאוכלוסיות יעד אחרות. גם הניסיון ב-2023 להקים יחידה במשרד לשוויון חברתי נעצר, והתקציב לא נוצל".
על המשרד לשוויון חברתי אמרה ח״כ לזימי: ״המשרד לשוויון חברתי שוב מסרב להגיע לדיון הזה באופן קטגורי, המשרד פשוט לא שולח נציגות, אני רוצה להגיד שמדובר בביזיון הכנסת".
ד״ר נרי הורוביץ: ״יציאה בשאלה הפכה בשנים האחרונות פחות טראומטיות ומופע נפוץ יותר, אבל תחום הגירושין של יוצאים נותר רווי מתח קהילתי, משפחתי, ומוסרי. במאזן מול המוסדות היוצא נמצא בנחיתות שמביאה לאובדן קשר עם ילדים. בחוגים שמרניים הניכור ההורי הוא אסטרטגיה במאבק על זהותם של הילדים".
סא״ל רעות עופר, ר׳ ענת תכנון כוח אדם סדיר בצה״ל: "צה״ל שם את אוכלוסיית יוצאי הציבור החרדי במיקוד, משלב איתורם כמלשבים, ליווי שלהם, מתן מענה אנושי ומהיר לצרכיהם והסדרה של כל הליך המיון והשיבוץ. אנו נכנסים לשלב של גיבוש מדיניות שקשורה במתן הסתכלות פרטנית על כל חייל יוצא הציבור החרדי".
בן זילברמן מנהל מדיניות בארגון יוצאים לשינוי אמר בדיון: "אנו מזהים מגמה חיובית במשרדי הממשלה, שמכירים בצורך הלאומי לפתח תכניות ייעודיות עבור חרדים וחרדיות לשעבר, כדי לאפשר להם לממש את הפוטנציאל האזרחי במלואו דרך שירות צבאי, השכלה גבוהה ותעסוקה איכותית.
"סקרים שערכנו במכון שלנו, לצד ניתוח נתוני הלמ"ס, מצביעים כי רבות ורבים מבקשים להשתלב בחברה הישראלית אך נתקלים בחסמים מערכתיים: פערי השכלה הנובעים מהלימוד במערכת החינוך החרדית, לצד קשיי הגירה כגון ניתוק או ריחוק מהמשפחה ואובדן תחושת השייכות הקהילתית. קידום השתלבותם של חרדים וחרדיות לשעבר הוא יעד אסטרטגי לחוסן הלאומי, ואנו ביוצאים לשינוי נמשיך לפעול עם כלל משרדי הממשלה כדי לתרגם את ההכרה בחשיבותו למדיניות ממשלתית אפקטיבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו