מהפכת התיישבות ביו"ש: שלוש ערים חדשות יוצאות לדרך

ביהודה ושומרון צפויות לקום שלוש ערים, וכבר בקרוב צפויים לעלות על הקרקע גרעינים ראשונים שיהפכו בהמשך לערים - כך נודע ל"ישראל היום".

בחודשים האחרונים פרסמנו כמה כתבות על התנגדות של יישובים ביו"ש להתרחב, בשל רצון לשמור על מרקם חיים ובשל התנגדות להכנסת פועלי בניין פלשתינים לתחומיהם. כתוצאה מכך, אף שמועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי אישרה עשרות אלפי יחידות דיור בשלוש השנים האחרונות, בדחיפה של מינהלת ההתיישבות, בפועל הבנייה בשטח רחוקה מאוד מהפוטנציאל שלה.

הגורמים הרלוונטיים מבינים היטב את האתגר ומגדירים אותו כ"בעיה ענקית", ול"ישראל היום" נודע כי לצד פעולות ברמה ממשלתית להתמודדות עם האתגר נעשים גם מאמצי שכנוע ביישובים השונים.

כאמור, לפחות שלושה מהיישובים החדשים שמתוכננים לקום בקרוב -  לחלקם כבר יש גרעיני התיישבות שצפויים לעלות לשטח או כבר נמצאים בו - צפויים מלכתחילה להפוך לערים. העיר המפורסמת ביותר היא עיר התמרים, ליד מבואות יריחו, שהוקמה בהחלטת ממשלה במטרה לחזק את הגבול המזרחי.

נוסף לה צפויים לקום שני יישובים בשטחי המועצה האזורית מטה בנימין. הראשון, עטרות הדר, יוקם בין גבעת זאב לכביש 443 - בשטח שממש מתחתיו נעשו פלישות מאסיביות של פלשתינים לאדמות מדינה, כולל בנייה לא חוקית ניכרת שעליה אף פרסמנו בעבר. היישוב השני הוא שדה אפרים, במקום שבו כיום נמצאת חווה. הוא ימוקם ברכס שבין היישובים נעלה וניל"י, וצפוי להגיע לקרבת העיר מודיעין עילית.

משמעות שתי ערים אלו, לכשיוקמו, היא דרמטית לכל אזור מערב בנימין. יישובי גוש טלמונים, שממוקמים יחסית בעומק השטח, והקמת שתי ערים משני צידיו של כביש 443, יהפכו את האזור לגוש התיישבות ענק.

"קידמנו ואנו מקדמים שורה ארוכה ודרמטית של צעדים לחיזוק ההתיישבות, שהיא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל - פיתוח כבישים מהירים ונוחים, הקמת אזורי תעשייה, וחיזוק היישובים הקיימים לצד הקמת יישובים חדשים", אומר ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ.

לדבריו, "בשבוע שעבר חגגנו את הקמתם של 17 יישובים בבנימין, ובהם שני היישובים המוזכרים שעתידים לשמש עוגנים מרכזיים באזור. כעת אנו מצפים מראש הממשלה להשלים את המלאכה ולהחיל ריבונות ביו"ש".

דוהרים קדימה

בד בבד נעשים מאמצים רבים לחיזוק הרשויות שבהן אין התנגדות, אלא רצון עז לבנייה רחבה יותר. בשבוע שעבר הוכרזה בנייה בשטח E1, שהיא בעלת משמעות מדינית אך גם מהווה עתודת קרקע חשובה למעלה אדומים, שכנתה של ירושלים. בעיר אריאל פועלים כעת לבנייתן של אלפי יחידות דיור, ולפני שבועות אחדים הוכפל שטח העיר ביתר עילית כדי לאפשר בנייה מאסיבית נוספת.

גם בחלק מהרשויות המקומיות לא ממתינים ודוהרים קדימה. ב"ישראל היום" פורסם השבוע כי לאחרונה הוקמה שכונה בשטח המוניציפלי של קריית ארבע - דרמה של ממש, לאחר שנים רבות שלא הוקמה בה שכונה כלשהי. עשר משפחות, גרעין של ישיבת "שבי חברון", עלו לשטח בצמוד לצומת בני נעים והקימו במקום את שכונת אביעד, בשיתוף תנועת "אמנה".

מדובר בשטח אסטרטגי ביותר, מאחר שצומת בני נעים מחבר בין שני הכבישים המרכזיים של המועצה האזורית הר חברון, מקום שבו התרחשו פיגועים בעבר. בקריית ארבע מסבירים שמיקום השכונה החדשה ימנע רצף מאזור חברון אל תוך מדבר יהודה וממנו לגבול המזרחי.

לדברי ראש מועצת קריית ארבע ישראל ברמסון, "זוהי עלייה היסטורית שמגשימה חזון בן דורות - חיזוק ההתיישבות, העמקת הריבונות דה־פקטו והצעדת עיר האבות קדימה. שכונת אביעד היא הרבה מעבר לשכונה - היא אמירה ברורה: יהודה שייכת לעם היהודי, וקריית ארבע-חברון היא בירת יהודה. קריית ארבע-חברון חוזרת להתיישב בגבעות בעוז, בגאון ובחיבור לשורשים".

"עובדות בשטח"

גם בקדומים תוקם שכונה חדשה, לאחר שנים רבות, ותיקרא על שמו של גדעון פרי שנרצח השנה בפיגוע באזור התעשייה בראון. ראש המועצה עוזאל ותיק, שהכריז לפני כחודשיים על הקמת השכונה: "אחרי שנה של פיגועים ורצח יהודים אנחנו בונים את עתיד ההתיישבות, מציבים עובדות בשטח - ואומרים בקול ברור: נבנה, נתחזק ונבסס את הריבונות שלנו בשטח".

הצעדים הללו עשויים אמנם להימשך זמן רב עד שיקרמו עור וגידים, אך הם משמעותיים בראייה ארוכת שנים. הערים האחרונות ביו"ש שהוכרו ככאלו היו מודיעין עילית וביתר עילית החרדיות שממוקמות בצמוד לקו הירוק, אך בעומק השטח לא הוקמו ערים כבר שנים רבות – לפחות מאז שמעלה אדומים ואריאל נוסדו.

בהתיישבות חולקים גישות שונות בנוגע לתפיסת השטח ביו"ש. בעוד חלקם מאמינים שיש להקים כמה שיותר יישובים קטנים, אחרים תומכים בהקמת יישובים גדולים ובהכנסת מסות לשטח. החיסרון בערים הוא במספרים הגדולים של תושבים בשטח מצומצם יחסית, אך היתרון שבהן חשוב בהרבה: נפח משמעותי של תושבים יקשה מאוד לפנות בעתיד את יהודה ושומרון.