"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לראשונה מאז טבח תרפ"ט: תלמידי ישיבת שבי חברון חזרו לבית יהודי בלב הקסבה
עשרות תלמידי ישיבת שבי חברון נכנסו לבית "ואלרו" בקסבה • הבית ננטש לאחר טבח תרפ"ט שבו נרצחו 67 יהודים בעיר • עם דגלים, מזוזה ושירים - הם הכריזו: "זו הצוואה של הנרצחים, ואנו מקיימים אותה"
ישראלים נכנסו ללב הקסבה בחברון| צילום: נעמה שטרן
צפו

לראשונה מאז טבח תרפ"ט: תלמידי ישיבת שבי חברון חזרו לבית יהודי בלב הקסבה

עשרות תלמידי ישיבת שבי חברון נכנסו לבית "ואלרו" בקסבה • הבית ננטש לאחר טבח תרפ"ט שבו נרצחו 67 יהודים בעיר • עם דגלים, מזוזה ושירים - הם הכריזו: "זו הצוואה של הנרצחים, ואנו מקיימים אותה"

,עודכן
0השמעה

התחושה בשעות הערב בישיבת שבי חברון, בעומק היישוב היהודי בחברון, הייתה חגיגית במיוחד - ולא במקרה. אלו היו רגעים של פעולה חסרת תקדים, במסגרתה שבו להתיישב בקסבה של חברון, 96 שנה לאחר טבח תרפ"ט וגירוש היהודים מהעיר העתיקה.

ישיבת שבי חברון,צילום: נעמה שטרן

זוהי כניסה היסטורית בכל קנה מידה, ידעו התלמידים. אף שהיישוב היהודי בחברון, שהוקם מחדש מעט לאחר מלחמת ששת הימים, נמצא בלב העיר, הוא התקבע בגבולות ספציפיים שלא השתנו כבר עשרות רבות של שנים. בניינים, לדוגמה, נבנו בשכונת תל רומידא שנפתחה ב־1983, אך לא נבנו שכונות חדשות. בשנים האחרונות אמנם נרכשו לא מעט מבנים על ידי יהודים בעיר, אך עדיין - היהודים נוסעים בנתיבים הקבועים לשכונות הוותיקות. הפעם, לעומת זאת, מדובר בשינוי דרמטי.

בשעה 17:20 השתתקו התלמידים, וראש הישיבה, הרב חננאל אתרוג, פתח בתדריך קצר. היעד, הסביר, הוא בית "ואלרו" בקסבה של חברון - בית שהיה שייך ליהודים עד הטבח הגדול ב־1929, אז קמו השכנים הערבים וביצעו טבח ביהודים ברחבי הארץ.

ישיבת שבי חברון בלב הקסבה של חברון,צילום: נעמה שטרן

160 יהודים נרצחו ומאות אחרים נפצעו בכל רחבי הארץ בימי הטבח שהתרחשו טרם קום המדינה. בחברון, שם התגוררה קהילה יהודית במשך מאות שנים, נטבחו 67 יהודים. ילדים נשחטו לעיני הוריהם ונשים יהודיות נאנסו באכזריות. הבריטים ששלטו אז במקום לא נקפו אצבע כדי לסייע. שלושה ימים לאחר מכן חוסלה הקהילה היהודית בחברון, שלא חזרה עד אחרי מלחמת ששת הימים.

ישיבת שבי חברון בלב הקסבה של חברון,צילום: נעמה שטרן

מאז הסכמי חברון בסוף שנות ה־90 וביתר שאת בתקופת האינתיפאדה השנייה, הקסבה הייתה כמעט מחוץ לתחום עבור יהודים. על המבנים עוד נותרו סממנים יהודיים, כמו מנורות, אך חומות גדולות ומחסומים מנעו גישה - למעט באירועים מיוחדים באבטחת הצבא.

ישיבת שבי חברון בלב הקסבה של חברון,צילום: נעמה שטרן

עם דגלי ישראל ומזוזה בידיהם, ותוך שירים וריקודים, שבו עשרות תלמידי ישיבת שבי חברון לבית שנרכש, ששימש במשך שנים כנגרייה ונמצא במצב ירוד. בישיבה ציינו כי המטרה הראשונית היא לשקם את המקום: "המקום כולו שרוף, אין תשתיות בסיסיות של מים, חשמל וביוב, כמובן שאין מה לדבר על ריהוט. לכן נגייס את כל מי שאנחנו יכולים כדי לעזור לנו להשמיש אותו למגורים של תלמידי ישיבה. המקום הזה הוא נחלת אבותינו - כמה עשרות מטרים מפה, במערת המכפלה, שוכנים האבות והאימהות שלנו. הם שמגנים עלינו".

ישיבת שבי חברון בקסבה של חברון,צילום: נעמה שטרן

העיתוי של החזרה - כמעט שנתיים לאחר הטבח בעוטף עזה, וקרוב ל־100 שנה לאחר טבח תרפ"ט - אינו נעלם מעיניהם. מבחינתם מדובר בתשובה ניצחת לטרור. רק לאחרונה צמחה הישיבה ב־140 תלמידים נוספים, והבית ישמש להם מקום מגורים.

"הבית הזה, בתוך הקסבה של חברון, בהחלט יהיה בית עבורם. הרוצחים צריכים להבין: לא משנה אם עברו שנתיים מאז אותו טבח נורא בשמחת תורה או טבח מאורעות תרפ"ט לפני 96 שנים - אנחנו נשוב לכל בית, לכל מקום, לכל פיסת אדמה בארץ ישראל. נקבע מזוזה ונניף דגל. זו הצוואה של הנרצחים, וכעת אנו מקיימים אותה".

מימין לשמאל - אייל גלמן, הרב חננאל אתרוג והרב מישאל רובין,צילום: נעמה שטרן

בהתיישבות מאיצים בתקופה האחרונה את הבנייה ביהודה ושומרון ותפיסת אזורים נוספים. ישיבת שבי חברון הייתה שותפה בימים האחרונים בהקמת שכונה חדשה בצומת בני נעים, בשטח המוניציפלי של קריית ארבע. הכניסה לבית החדש בלב הקסבה מגיעה רגע לפני מפגן כוח במערת המכפלה. ביום רביעי הקרוב, פחות מיממה לאחר הכניסה, צפויים להגיע שר הביטחון ישראל כ"ץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת ההתיישבות אורית סטרוק, תושבת חברון, לכנס התיישבות לציון 50 שנות פעילות לתנועת גוש אמונים למרגלות מערת המכפלה.

ראש ישיבת שבי חברון הרב חננאל אתרוג:"אנחנו שמחים ומלאי תודה לקב"ה על הזכות להיות שליחים של עם ישראל ושל מדינת ישראל בעשיית צדק היסטורי בהשבת רכוש יהודי שנגזל לאחר הטבח בתרפ"ט. ותודה גדולה גם לשליחים הנאמנים בממשלה, במינהל האזרחי ובצה"ל וכן לקהילת יהודי חברון וראש המועצה אייל גלמן על הסיוע בתהליך המורכב"

חנן גרינווד

כתב התיישבות (שטחים) ודתות וכתבות מגזין למוספי סוף השבוע. החל את הקריירה העיתונאית ככתב בעלון השבת "שביעי", לאחר מכן מונה לעורך אתר החדשות "כיפה". בהמשך כיהן כראש דסק באתר nrg ובאתר "ישראל היום", לאחר שמוזגו שני האתרים. הקים את מדורי החיילים והיהדות באתר. ראיין את נדיה כהן, רעייתו של המרגל הישראלי אלי כהן - יומיים בלבד לאחר שהסדרה על אודותיו שודרה בנטפליקס. השיחה הייתה מאוד לא אופטימית, בהתחשב בזמן שעבר ובגילה. הכתבה פורסמה בשער מוסף שישבת, קיבלה המון תגובות ונהפכה לאחת הכתבות הנקראות ביותר של גרינווד באתר. בעל תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה. נולד בקריית ארבע, מתגורר באפרת. נשוי + 2