אות חיים מהחטוף אלקנה בוחבוט// ללא קרדיט
ומה עם החטופים עצמם? בשבילם הלוואי וזה היה רק ימים נוראים. אצלם הימים הם הרבה־הרבה יותר מנוראים. איפה אנחנו? כל יום שהם עוד שם במנהרות החשוכות בעזה ועוברים שואה, אנחנו חוטאים להם. אם אנחנו לא עושים הכל פה בארץ כדי להוציא אותם משם כבר שנתיים, אז על מה אנחנו בדיוק מבקשים עכשיו סליחה בימים האלה?!
אני פונה דווקא לציבור הדתי והלאומי: אתם אלה שצריכים לעשות יותר, כי אתם אלה שמשפיעים על מי שמקבל את ההחלטות. תפילות זה לא מספיק. צריך לעשות!!! ולמה שלא תהיו חלק ואף תובילו את הדבר הערכי הזה? תדרשו את האחים שלכם בבית. יש עסקה שיכולה לסיים את הכל בתוך 60 ימים שטרם קיבלה מענה. עסקה שראש הממשלה כבר הסכים לה רק לפני חודש. אפשר, ראוי וחובה לעשות אותה ולסיים עם הסיפור הזה!!!
אבוי לנו אם נגיע שוב לראש השנה או כיפור כשהם עוד שם. סליחות צריך לבקש במנהרות בעזה, לא באלה שבכותל
הממשלה כורכת את סוגיית היום שאחרי בעזה לשחרור החטופים וסיום המלחמה. שחרור החטופים אל מול סיום המלחמה זה משהו אחד. סוגיית היום שאחרי זה משהו אחר לגמרי וזו סוגיה מדינית שלא תלויה בזמן, ואסור ואין שום סיבה באמת שיהיה קשר ביניהן מלבד למשוך זמן.
ילד שבור לב
אתמול האחיין המתוק שלי, הבן של אלקנה, הלך כבר בשנה השלישית שלו לגן מבלי שאבא שלו מלווה אותו. אתם מבינים מה אני אומר פה בכלל? שנה שלישית! ילד נרגש אך שבור לב. ילד שגם רוצה שאבא שלו ילווה אותו לגן וייקח אותו משם בחזרה. כמו כל שאר הילדים. ילד שרוצה ומגיע לו כמו לכולנו חיים נורמליים.
מספיק לשבת בשקט. ומספיק לחכות לנס. לא בשמיים היא! כולנו, אבל כולנו באמת חייבים להיות חלק אקטיבי וברור בהשבת החטופים. זה יותר בשבילנו מאשר בשבילם. זו הסליחה והמחילה והכפרה האמיתית שלנו.
שאף אחד לא יתבלבל: אבוי לנו אם נגיע שוב לראש השנה או כיפור כשהם עוד שם. סליחות, אם בכלל אנחנו ראויים לבקש, צריך לבקש במנהרות בעזה לא באלה שבכותל.
יעקב בוחבוט || אחיו של אלקנה בוחבוט
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו