עד לפרסום המביש על הכוונה להדיח את מפקד מחוז תל אביב, ניצב חיים סרגרוף, אפשר היה עוד להאמין לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שמסמך המדיניות החדש שלו בנוגע למחאות וחסימות צירים נכתב בתמימות.

סרגרוף, קצין מוערך, מוביל מזה חודשים ארוכים מחוז מתוח עד קצה גבול היכולת. שוטריו פועלים ימים כלילות, שבתות וחגים, ומתמודדים במקביל עם השפלות, קללות ולעיתים אף אלימות מצד חלק מהמפגינים. אלא שהשפלה שנאלץ לספוג הפעם לא הגיעה מהרחוב – אלא דווקא מהשר, שבכל יום, כמעט בכל נושא ובכל כלי אפשרי, מקפיד לשגר - מעל ראשו של המפכ״ל - מסרי גיבוי לשוטרים ולמפקדיהם.

"צפוי להדיח"

כותרת אחת בערוץ 14 שהשתוללה כמו אש בשדה קוצים באתרי חדשות שונים הספיקה כדי לחשוף את האמת: ״השר בן גביר צפוי להדיח את מפקד מחוז ת”א ניצב חיים סרגרוף״ – פורסם שעות אחדות לאחר הפצת מסמך המדיניות של השר.

הקשר בין השניים לא מקרי: השר לביטחון לאומי ומפכ״ל המשטרה, רב־ניצב דני לוי, מצויים בחודשים האחרונים במסלול התנגשות. המפכ״ל, שהוקפץ לתפקיד הבכיר על ידי בן גביר, מקפיד - בינתיים - לשמור על עמימות ביחסיו עם השר. הוא מבין שכל יציאה פומבית נגדו תפגע קודם כול בשוטרים עצמם.

"מקלות בגלגלים"

אמנם שר אינו יכול לפטר מפכ״ל, אך ביכולתו להציב לו “מקלות בגלגלים” ולצמצם את מרחב הפעולה שלו. המתח הזה – בין שר פוליטי הקובע מדיניות לבין מפכ״ל המחויב אך ורק לחוק – מובנה וישן. השר אמור להגדיר כיוון, אך אין לו סמכות להתערב בשיקול הדעת המבצעי של מפקדי המשטרה בשטח.

בן גביר יודע את זה אבל הוא מכיר את הטכניקה. מבחינתו מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח. פרסום הכוונה להדיח את מפקד מחוז תל אביב מזכיר היטב את הדרך שבה הודח בעבר ניצב בדימוס עמי אשד – שגם הוא שמע על הדחתו הצפויה לא ישירות אלא מכלי התקשורת.

כמו אז, גם הפעם המשטרה מיהרה להזים את הפרסום על הדחתו הצפויה של מפקד מחוז תל אביב תוך הדגשה שהמפכ״ל מעריך את הקצין. אלא שבשבוע הבא צפויה היועצת המשפטית לממשלה לדחות את מדיניותו החדשה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. לא מפני שאין בה היגיון, ולא משום שטיעוניו אינם משכנעים – אלא משום ששוב מתברר כי אותה “מדיניות שוויונית” נקשרת בהדחות של קצינים ובבלימת קידומם.

הנזק גדול מהתועלת?

כוונותיו של בן גביר אולי טובות מבחינתו אך פעולותיו מביאות לתוצאה הפוכה מזו שהתכוון אליה. מצד אחד הוא מצהיר כי אינו מוכן לראות צמיגים בוערים או כבישים חסומים, אולם מה שהוא דורש מהמשטרה – אינו דורש מעצמו.

הוא מבעיר את יחסיו עם המפכ”ל, שורף את האמון עם סגל הפיקוד הבכיר, וחוסם בפועל את מסלול הקידום של קצינים בכירים מנוסים ומקצועיים, ומאלץ מפכ״לים וניצבים בדימוס לעתור נגדו לבג״ץ. וכל זה נאמר מה הועילו חכמים בתקנתם, אם הנזק גדול מהתועלת?

המשטרה נוהגת לקיים מדי שנה, בסמוך לראש השנה, טקס מסורתי להענקת דרגות ומינויים לקצינים בכירים. באירוע הזה מתייצבים השוטרים הבכירים, מקבלים את הדרגות החדשות לעיני משפחותיהם, וחשים לרגע את ההערכה על פועלם – ימים ולילות של עבודה, לא פעם בתנאים קשים ובמחירים אישיים כבדים.

אך השנה, במקום טקס של גאווה והוקרה, נדמה שהמסורת הזו הופכת לזירת התגוששות בין השר לביטחון לאומי לבין הדרג הפיקודי הבכיר. המינויים מתעכבים, קידומים נחסמים, והערכה לשוטרים מוחלפת במסרים של איומים, רמיזות והדלפות. במקום לעמוד מאחורי מפקדי המשטרה השר בוחר לערער את מעמדם. ובכך הוא לא רק פוגע בקצינים עצמם – אלא גם במוסד שהם מייצגים.