"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: הסנקציה שעשויה להגדיל את שיעור גיוס החרדים

במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו קשר ברור בין יציאה לחו"ל של תלמידי ישיבות לבין שילובם בחברה הישראלית • החוקרים סוברים: מניעת טיסות תהיה "צעד משלים אפקטיבי" להנעת צעירים חרדים להתגייס

,עודכן
0השמעה
הפגנות חרדים נגד גיוס. צילום: אי.פי.אי

סנקציות רבות הוצעו במשך השנים האחרונות כפתרון ללחץ אפקטיבי על צעירים חרדים להתגייס לצה"ל. סקירה חדשה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקשת להציע כי אחת הסנקציות הבולטות, שמדוברות גם כעת, היא הפתרון שיגדיל את אחוזי הגיוס.

חסידי ברסלב באומן (ארכיון),צילום: יהודה פרץ

בשבועות הקרובים צפויים לא מעט חרדים, בדגש על חסידים, לצאת מהארץ לתפילה בציון קברו של רבי נחמן מאומן באוקראינה, ועלתה דרישה מצד רבים בישראל לאכוף את החוק ולמנוע מעריקים מצה"ל לצאת מישראל.

גבריאל גורדון ואליהו ברקוביץ, חוקרים בתוכנית החברה החרדית במכון, מצאו כי יש קורלציה ברורה בין צעירים חרדים שעוזבים את ישראל לשילוב משמעותי יותר בחברה הישראלית - וכאלו גם מועמדים בולטים יותר להגיע לצה"ל. בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי כמעט מחצית (48%) מתלמידי הישיבות בגיל גיוס יוצאים מהארץ לפחות פעם אחת. בקרב הפורשים מהישיבה לפני גיל 26 מדובר ב־71%, ובקרב הנשארים עד גיל זה, 41% יוצאים לחו"ל.

חסידי ברסלב בראש השנה באומן (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה),צילום: אי.פי

היוצאים מהארץ נוטים להשתלב יותר בשוק העבודה, 56% מהיוצאים לעומת 35% מאלו שלא יצאו מישראל. כמו כן, השכר של אלו שיצאו לפחות פעם אחת גבוה בכ־1,400 שקלים מאשר של אלו שלא יצאו מישראל. בקרב היוצאים ניכרת בולטות של חסידים - 38% לעומת 23%, ותושבי ערים כדוגמת ירושלים, בית שמש וביתר עילית.

"שיח ללא מילים ריקות"

"הטלת סנקציות שיגבילו יציאה מהארץ עשויה להשפיע על צעירים רבים בגילי גיוס מהחברה החרדית שאליהם מכוונת הסנקציה", קובעים החוקרים. כלומר, סנקציה שתמנע מחרדים לצאת לחו"ל, עשויה לדחוף אותם להבנה כי על מנת לחיות את החיים שאליהם הם מכוונים, עליהם להשלים את ההליך המתחייב - להתגייס לצבא.

הפגנות חרדים נגד גיוס,צילום: אי.פי.אי

"מעבר להצגת תופעת היציאות מהארץ בקרב לומדי הישיבות, ממצאי מחקר זה עשויים לשמש אינדיקציה נוספת לכך שחלק ניכר מהלומדים אינם מחויבים באופן מלא ללימודי התורה; רבים מהם יוצאים מהארץ לעיתים תכופות וניכרת בקרבם זיקה מוקדמת לשוק העבודה - לעיתים עד כדי נוכחות פעילה בו", כותבים עוד החוקרים.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מן הסקירה עולה שסנקציות ממוקדות עשויות להיות כלי אפקטיבי להגדלת שיעורי הגיוס בקרב בני הישיבות. הנתונים אף מלמדים שאיסור יציאה מהארץ יכול לשמש צעד משלים אפקטיבי, אך שיח אמיתי על שוויון בנטל חייב להתבסס על צעדים חכמים הנשענים על נתונים וניתוח מעמיק - ולא על צעדים סמליים ומילים ריקות מתוכן, שלא יספקו לצה"ל את כוח האדם החיוני לו ואת המענה לצרכים המבצעיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר