סכנה - מחסום לפניך: כאוס המעברים ביו"ש

ששת הנתיבים במעבר עופר היו עמוסים לעייפה בשעות הצהריים המוקדמות, ועשרות רכבים המתינו כדי להמשיך בדרכם ממרכז הארץ וממודיעין לירושלים. הם הזדחלו במשך דקות ארוכות ואז גילו להפתעתם - רק שניים מהמחסומים פתוחים בפועל, והמכוניות מכל הנתיבים התנקזו אליהם.

התיאור שמובא כאן אינו חריג, רחוק מכך, ומאחוריו אבסורד ארוך־שנים שרק הולך ומחמיר. משרדי הממשלה מתווכחים למי האחריות על המעברים ומתלוננים על מחסור בתקנים, בעוד השרים מתעלמים מפצצת הזמן התעבורתית והביטחונית שיכולה להתפוצץ בכל יום. התוצאה היא פקקי ענק שרק ילכו ויגדלו, מחסומים שסגורים בשבת וכאלו שעתידם לוט בערפל.

ברחבי יהודה ושומרון פרוסים עשרות מעברים שמובילים אל הקו הירוק וממנו. על 14 מהם, בעיקר בקו התפר, אחראי משרד הביטחון באמצעות רשות המעברים. על המעברים בעוטף ירושלים אחראי המשרד לביטחון לאומי, כשבחלקם חיילים מבצעים את הבידוק בפועל, ובמיעוטם האחראי הוא צה"ל באופן בלעדי.

בלגן בחסות הממשלה

הסלט שיצרו משרדי הממשלה לאורך השנים הוביל לבלגן. בשנים האחרונות הבינו במשרד הביטחון כי המעברים שנבנו לפני 20 שנה חייבים שיקום דחוף, והשקיעו חצי מיליארד שקלים בשיקומם. אלא שמספר התקנים במעברים שאינם באחריותם לא גדל יחד עימם, וכך נוצר אבסורד חדש - מעברים משופצים, בעלי נתיבים ומחסומים רבים - שרובם סגורים. ואם אתם חושבים שלא נעים לראות גן סגור, תארו לכם מה התחושה להגיע למחסום ולגלות ששני לוחמים עומדים בנתיב אחד כשכל היתר סגורים ומסוגרים, חרף הפקק העצום.

דוגמה נהדרת למחדל ניתן לראות במחסומים במזרח בנימין. מעבר חיזמה שמוביל לפסגת זאב אינו עומד בעומס כבר זמן רב, ופקקי ענק משתרכים ממנו לאורך רוב שעות היום, ורק בחלק מהזמן כל הנתיבים פתוחים. לפני כמה שנים נפתח מעבר חדש בענתות, אך בצעד חריג, וחרף מחאות רבות, הוא אינו פתוח בשבת. למה? אין כוח אדם. לטענת המשרד לביטחון לאומי, הסיבה היא העובדה שהמאבטחים נמצאים במילואים. לפני כשנה, כשהנושא פורסם ב"ישראל היום", הטענה היתה מחסור בתקנים. לתושבים לא ממש אכפת באיזה תירוץ משתמשים - המחסום עדיין סגור.

בעוד כחצי שנה צפוי להיפתח אחד הכבישים החשובים ביותר באזור, שיקוע קלנדיה, שיוביל היישר מהיישוב אדם לכביש 443. מדובר בבשורה דרמטית, אך יש בעיה - מי יאבטח את המעבר, שיהפוך מכניסה צדדית לשער הכניסה והיציאה לבנימין ולשומרון מכיוון ירושלים. במשרד לביטחון לאומי טוענים שמשרד הביטחון הוא האחראי, במשרד הביטחון אומרים שהאחריות על עוטף ירושלים מוטלת על המשרד לביטחון לאומי. מזהים בלגן בהתהוות? אתם לא לבד.

"זה בלתי אפשרי, אנחנו תקועים פעמיים בפקקים - פעם אחת במחסום ואחר כך בפקקים בירושלים", אומר משה. הוא תושב מעלה אדומים וסובל רבות מהפקקים במעבר. לאחרונה הודיעו שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש עיריית מעלה אדומים גיא יפרח על עבודות להקמת כביש שאמור להקל את הפקקים, אך משה לא מתרגש. "שמעתי המון הבטחות ואני אשמח להיווכח שאני טועה, אבל כרגע אני לא רואה פתרון אמיתי באופק".

מעבר א־זעים, שבו נוסע משה עם עוד אלפים בכל יום, הוא דוגמה מעולה לעתיד הוורוד של יהודה ושומרון, שעשוי להיות עתיד שחור לעומדים בפקקים. השרים ואישי הציבור הכריזו בקול גדול על בנייה באזור E1 ובשכונות נוספות במעלה אדומים, מה שיביא אלפי תושבים חדשים שייתקעו באותם הפקקים.

צוואר בקבוק

והם לא לבד. אנו נמצאים, כנראה, לקראת סיום המלחמה, וסביר להניח כי אזור יו"ש יתאפיין בצמיחה משמעותית. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שפך מיליארדים, בצדק, לשיקום ולשיפוץ של כבישי יהודה ושומרון, אך אלו יתנקזו לתוך צוואר בקבוק גדול ששמו מעבר ביטחוני. לשם לא נכנסים כרגע תקציבים שיפתרו את הבעיה, שהולכת ותופחת בכל יום, עם כל יחידת דיור שמתאכלסת וכביש ששיפוצו מסתיים.

"צפוי גידול באוכלוסייה בשנים הקרובות ביהודה ושומרון, גם בקרב ישראלים וגם בקרב פלשתינים, והמעברים כבר היום לא עומדים בעומס", מודה מקור ביטחוני. "אם לא יטפלו בסיפור הזה עכשיו - הוא יהפוך לגרוע הרבה יותר".

הבעיה אינה רק תעבורתית, אלא גם ביטחונית. במעבר א־זעים, שאותו כבר הזכרנו, אירע פיגוע קשה באפריל 2024 שבו נרצח ישראלי שעמד בפקק. בנובמבר 2023 ביצעו שלושה מחבלים במחסום המנהרות פיגוע קשה שבו נהרג לוחם. פיגוע נוסף בפקק לפני מחסום ביציאה או בכניסה לקו הירוק הוא רק עניין של זמן.

הפתרון, מסכימים כלל הגורמים, הוא מסירת המעברים לידי רשות המעברים. תקנים שפעם ניתנו למשטרה לצורך מעברים נעלמו עם הזמן למשימות אחרות, גורמים בצה"ל אומרים בחדרי־חדרים בפירוש שאינם מסוגלים לעמוד במשימת איוש המעברים באופן מלא, וגם במשרד הביטחון היו מעוניינים לקבל אחריות על כל המערך ולא על חלקו.

הבעיה טמונה גם בסדר העדיפויות של הגורמים האמונים על הנושא, שעניין המעברים אינו ממוקם גבוה במיוחד אצלם, וגם כמובן בשאלת התקציב, או במילים אחרות - בכסף. במל"ל מתנהל כבר זמן רב הליך להעברת המעברים הביטחוניים לידי רשות המעברים, אך זה מתנהל באיטיות.

במשרד הביטחון לא שוללים כלל את המהלך, אך מבהירים בפירוש כי הדבר דורש את שדרוג המעברים והעברת תקציבים גדולים, מאות מיליונים, כדי לעמוד בתקצוב כוח האדם הנדרש למעברים כאלו. כל מעבר מצריך מערך ניהול, שעולה כסף, ומאבטחים רבים, שיעלו סכומים גבוהים. מדובר בעבודה שאינה קורצת לאזרחים, לעומת, למשל, עבודה באבטחת נמל התעופה, ולכן יש צורך להציע משכורות ותנאים טובים למאבטחים פוטנציאליים.

האזרחים סובלים

בזמן שהעסק מתנהל בעצלתיים וכל צד מאשים את האחר, בצדק או לא בצדק, האזרחים הם אלו שסובלים. בדיקה אקראית של מעבר ביטחוני, בשעות עומס או בשעות שגרה, תוכיח כי רק חלק מהמחסומים פתוחים, ופקקים משתרכים מאחורי אלו שכן פעילים.

"לפני כמה שנים סיפרו לנו בגאווה ששיפצו את המעברים שאנחנו נוסעים בהם בכל יום", מספרת יעל, תושבת גוש עציון. "ואכן, המעברים נראים טוב, רק חבל שהם סגורים. לא מעניין אותי כמה כסף השקעתם במחסום אם הוא לא פועל".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "רשות המעברים במשרד הביטחון מפעילה 14 מעברי סחורות, רכב והולכי רגל לאורך קו התפר. סוגיית האזרוח של מעברים נוספים נמצאת בבחינה בהובלת המל"ל, כחלק מגיבוש תוכנית רב־שנתית רחבה לשדרוג המעברים ולהתאמתם לגידול באוכלוסייה ולאתגרים הביטחוניים. משרד הביטחון יהיה נכון לאזרח מעברים נוספים, בכפוף להחלטות שיתקבלו ולהעמדת התקציבים ותקני כוח האדם הנדרשים להפעלת המעברים".

המשרד לביטחון לאומי: "המעבר בסמוך לשועפאט פתוח עד כניסת השבת ונפתח שוב בצאת השבת. שאר המעברים פתוחים 24/7. יודגש כי בזכות מאמציה של משטרת ישראל בהיבטי סד"כים מבצעיים, מתאפשרת פתיחת המעבר במהלך כל השבוע למעט מכניסת שבת ועד צאתה, זאת מעבר לנדרש וכדי לכסות על הפער במאבטחים. הבעיה היא לא בתקינה, אלא בחברת האבטחה - שכן יותר מ־50% מהמאבטחים האזרחיים נמצאים במילואים. נקבע כי האחריות על מעבר קלנדיה היא על רשות המעברים במשרד הביטחון, ומשכך יש להעביר כל שאלה בנושא אליהם. המשרד לביטחון לאומי סבור כי כלל המעברים בעוטף ירושלים צריכים להיות באחריות רשות המעברים במשרד הביטחון, ולמרות זאת המשרד פועל ועושה ככל יכולתו".

דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל מבצע באופן רציף התאמות סד"כ למשימות המבצעיות השונות בהתאם לשיקולים ביטחוניים ולהערכת המצב המבצעית".