"הכאב לא נתפס, הוא רק מתעצם": שנה להירצחה של עדן ירושלמי ז"ל

במליאת שנה להירצחה: האזכרה נערכה בחלקת חללי פעולות האיבה בבית העלמין ירקון אזכרה לעדן ירושלמי, שנרצחה בשבי חמאס. עדן, בת 24 מתל אביב, נחטפה ממסיבת הנובה, שם עבדה כברמנית. לאחר שנחטפה לשבי חמאס, שרדה 11 חודשים בשבי בתנאים קשים הכוללים הרעבה.

"אין יום שאני לא חושבת עלייך"

שירית, האמא: "עדן שלי שנה עברה ואני עדיין לא קולטת שאת לא פה. אין יום שאני לא חושבת עלייך וכל הדרך שעברת ואיך שאהבת את החיים. אני מתגעגעת לכל דבר ולדרך שאמרת אמא. את לא היית רק הבת שלי אלא גם חברה שלי. היית חודשים ארוכים בתנאים קשים בשבי ולא נשברת. הגבורה שלך מהדהדות אבל בסוף לקחו אותך מאיתנו. בשבילי העולם נעצר. את כ"כ חסרה לי עדן. אני לעולם לא אשכח את מה שאמרת כשנחטפת: 'תמצאו אותי'. עדן היא לא רק סיפור של שבע אלא של חיים ושמחה. תנוחי על משכבך בשלום גיבורה של אמא".

האחות מאי: "אני מתגעגעת לשמוע את הצחוק המתגלגל שלך, מתגעגעת לשיחת טלפון שלעולם לא אקבל ממך. אני מתגעגעת לריב איתך ולהשלים איתך כאילו כלום לא קרה. אני מתגעגעת לצאת איתך למסיבה. תמיד אתגעגע למגע, לחיוך, לצחוק. אני זוכרת אותך כמו שהיית. אני לא שוכחת לחייך ולשמוח. אני לא פוחדת יותר מכלום כי אני יודעת שאחותי המלאך שומרת עלי".

האחות שני: "עדן חזרת עטופה בדגל ישראל. לא כך היית אמורה לחזור. את הגיבורה שלי. בשנתיים האחרונות ככ הרבה דברים השתנו אצלי בזכותך. אחותי המלאכית אני מבקשת שתתני לי להרגיש אותך בכל זמן עד שהנשמות שלנו יפגשו".

כרמית הדודה: "עדן את מלמדת אותי מתוך הגעגוע לבחור באור ולא בחושך. את תמיד מלווה אותי ואני מבטיחה לא לשכוח אותך. תבואי אלי בכל זמן. אוהבת אותך יפה שלי, נשמה שלי. תשמרי עלינו מלמעלה"

דובר צה"ל לשעבר דניאל הגרי, נכח באזכרה. 

ב-29.8.24 נרצחה עדן יחד עם עוד חמישה חטופים באכזריות ובדם קר במנהרה ברפיח. יומיים לאחר מכן גופתה חולצה והוחזרה לישראל במשקל 36 קילו בלבד, מה שמלמד על ההרעבה שעברה בשבי. 

כשהחלה המתקפה על המסיבה ביום שבת בבוקר עדן התקשרה בשעה 7:20 לאמה שירית וצעקה "יורים עלינו". שני אחותה לקחה פיקוד ובמשך ארבע שעות, בזמן שעדן במנוסה היו השתיים בטלפון.

שני סיפרה בראיון לישראל היום: "שמעתי הכל, את היריות, את הצרחות, את הקריאות 'אללה אכבר', את ההתנשפויות מפחד והלחישות של עדן. עוד היא סיפרה: "הצלחתי להחזיק אותה על הקו במשך ארבע שעות, להשאיר אותה רגועה. היא הייתה מפוחדת מאוד. אחרי שעה וחצי השיחה נותקה כי נגמרה לה הסוללה, אז היא לקחה טלפון מחברה שנהרגה והמשכנו לדבר. בשלב מסוים היא אמרה שהיא נפצעה כי כל הזרוע שלה מלאה דם. ביקשתי ממנה למשש טוב את היד והיא לא מצאה שום פצע. זה היה דם של חברה. היה שלב שהיא רק לחשה כי היא הסתתרה ואחר כך עשתה את עצמה מתה".

בהקלטות שפרסמה מאוחר יותר המשפחה נשמעת עדן אומרת לאחותה: "שני, תפסו אותי, תפסו אותי", וגם את המשפט שלא מפרפה: "תמצאו אותי. טוב?".