אורי הרצברג (מתחת לרדאר): "צעיר שרוצה להתעדכן - ייכנס קודם לאינסטגרם"

מייסד כלי התקשורת האינסטגרמי "מתחת לרדאר", אורי הרצברג, התארח לשיחה בפודקאסט 'בשביל ישראל' ושוחח עם עידן טנדלר על כלי התקשורת הייחודי שהקים, כשהוא מספר את המטרות הייחודיות שלו בחדשות שהוא מפרסם.

בראשית דבריו סיפר הרצברג כי המחשבות הראשוניות שהובילו אותו להקים את "מתחת לרדאר" קשורות לשנת השירות שלו במסגרת תוכנית שלא מטעם הצפויים בעיר יפו. "כשהגעתי לשנת השירות שלי ביפו, חשבתי שאני מבין את העולם שבו אני חי. אלא שהמפגש עם ישראלים מקבוצות שונות מאוד, כמו רוסים וערבים, בירר לי שאני לא יודע כלום על המדינה שאני חי בה. התגוררתי בסך הכול במקום שמרוחק 40 דקות מהבית שלי, וזה היה עולם אחר לחלוטין שאפילו מבחינה פיזית שונה לגמרי מהעולם הפיזי שחשבתי שאני מכיר. ההבנה הזו הייתה השלב הראשון שדחף אותי לחשוב על הקמת גוף תקשורת שיחבר את הצעירים למה שבאמת קורה בארץ - שזה יהיה גוף שלא ישבו בו פרשנים עם חליפות ויגידו לי מה לחשוב וגם מה חשוב ומה לא, אלא גוף תקשורת שיתאר את המציאות עצמה ברחבי הארץ כפי שהיא. הכוונה שלי הייתה לתת במה ממשית לצעירים בארץ מכל הגוונים והדעות, כדי שתתקבל התמונה של החיים כאן - שאנשים ידברו על הלחימה בעזה, על בעיות הפרנסה שלהם, על התחומים היומיומיים האמיתיים שחולפים בכלי התקשורת הרגילים מתחת לרדאר שלהם".

הרעיון להקמת גוף התקשורת הזה בשל בעת שאורי הרצברג שהה לבדו במרחב משרדי במהלך הקורונה. "ישבתי במשרד לבדי, כאשר גם המנהלת שלי הייתה בבית ותקשרתי איתה ועם שאר העובדים בזום. אז במציאות הזו של סגרי הקורונה החלטתי להקים את גוף התקשורתי הזה שיתן אפשרות ביטוי לצעירים שחיים בארץ ושהארץ חשובה להם כמוני. זו הייתה הפעם השנייה שבה ניסיתי להקים את 'מתחת לרדאר'. בפעם הראשונה נרתעתי מהתוכנית ברגע האחרון, ועכשיו הקמתי את עמוד האינסטגרם של 'מתחת לרדאר' שבו אני פועל עד היום, כשאנחנו בסך הכול שבעה עובדים שלא ממומנים על ידי שום גורם, אלא אנחנו חיים על תרומות ושיתופי פעולה מקומיים עם גורמים שונים".

הבחירה של הרצברג לפעול דווקא ברשת החברתית אינסטגרם, ווטסאפ וגם בטיק טוק וטלגרם, נבעה מההבנה שלו שרוב בני הדור הצעיר צורכים את החדשות שלהם מאינסטגרם ומרשתות חברתיות מסוגו, ולא מכלי התקשורת הרגילים. "בדיקה שבדקה כמה צעיר ישראלי מצוי ברשת אינסטגרם הראתה שהוא נמצא בה בממוצע ארבע שעות ליום. הנתון הזה אינו כולל בתוכו את שאר הרשתות החברתיות שהצעיר הזה נמצא בהן. לכן החלטתי לפנות לרשת החברתית הזו, כשהמטרה העיקרית שלי היא לפנות לצעירים הפועלים בה - שרובם הם צעירים בני 20-26 שנה. יש לי מאה אלף מנויים לעמוד, כאשר החדשות מופצות הלאה לגילאי 18-35, וכך הן מגיעות לכשלושה מיליון צעירים במדינה שלנו. קבוצות הגיל הזה נפגשות בדרך כלל עם עובדות חדשותיות מזויפות, עמדות לא מוכחות, תכנים של אלימות פורנוגרפית והמון תכנים אחרים שמציגים מציאות מעוותת. המצב הוא כזה שהם כבר לא ידעו מה האמת ומה שקר. לכן החלטתי ליצור ערוץ ייחודי שבו מוצגות עובדות ואמת בשטח כפי שהיא, כשאנחנו משתדלים לא להציג פרשנות מוטית, אלא את הדברים כשלעצמם. זה מאוד חשוב, כי כך אני מחבר את כל הצעירים האלה למה שקורה בארץ. פתאום הם מקבלים עובדות וידע ממשי, ואז זה גם תופס אותם והופך לנוכח בשיח שלהם. כך אני מגייס אותם לעיסוק בעתיד המדינה - מדובר בעתיד שלהם, במה שיקרה בארץ הזו בעתיד. ואני חושב שזו האחריות של הדור הצעיר להבין מה קורה כאן ולקום ולקחת אחריות, הן בהקמת עמותות, בהקמת חברות שונות וגם בכניסה אל הפוליטיקה, תוך חזרה אל שיח שעוסק בדברים הארציים הממשיים של המדינה. אני אמנם אופטימי ביחס לעתידה של ישראל, אבל אני חושב שמי שייצרו את האופטימיות ואת השינוי בארץ הם אנשי הדור הצעיר שלוחמים כרגע בעזה, שנמצאים במילואים ושנמצאים כאן וחושבים על העתיד כאן כמוני", הסביר.

הרצברג הוסיף והסביר את החשיבות לפעול דווקא ברשתות החברתיות שממלאות את כל המרחב בתכנים בעיתיים מאוד, וכן גם הסביר מה היא האידיאולוגיה שמנחה אותו ושגלויה לגמרי בערוץ שלו. "כבר היום כמעט לא ניתן לדעת מה אמת ומה שקר בעולם שלנו. כמות הפייק ניוז היא עצומה. זה ילך ويיתעצם בשנים הבאות עם גידול הידע שלנו בהפעלת הכלי המדהים שנקרא בינה מלאכותית. הבינה תאפשר ממש לייצר עמדות, עובדות וחדשות מזויפות לגמרי, ובצורה שתיראה לחלוטין אמיתית. כמו כן, התכנים שממלאים את הרשתות החברתיות כמו אינסטגרם מלאים בקיטוב ואלימות. כיוון שהאלגוריתם עוקב אחרי צפיות ואחרי סימוני אהבתי, הוא מקדם מאוד סרטונים שמראים למשל ילדות שהולכות מכות באלימות בבית הספר. באותו אופן מקודמים תכנים שמקטבים את החלקים השונים בחברה הישראלית. יש האשמות, אלימות מילולית ועוד כל מיני סוגי תכנים נחותים שהם הופכים להיות החלון שדרכו אנחנו רואים את המציאות. זה משפיע חזק מאוד על כולנו - אנשים רואים רק אלימות וקיטוב והם חושבים שכך החברה פועלת וכך הם גם צריכים להתנהג. ההשפעה החזקה הזו פועלת עליהם אפילו כשהם יודעים שזו הטיה חריפה של המציאות ושהיא ממש לא כזו. יש השפעה ארוכת טווח שפועלת עלינו נגד הרצון שלנו. אני החלטתי לצאת נגד האווירה הזו ולהציג את פני הדברים כמות שהם. תיכונים הם לא רק מקומות עם אלימות, אלא רוב הזמן יש בהם תכנים אחרים. במציאות יש חילונים וחרדים שמתחבקים ולא רק שונאים זה את זה. את הצדדים המורכבים האלה הערוץ שלי מציג. אנחנו לא מציגים רק עמדות אופטימיות ווורודות, אלא אנחנו מציגים הכול - גם את הצדדים הנמוכים שיש בעולם. אלא שאנחנו מביאים לצופה תוכן מאוזן ולא מבושל. יש לנו למשל סרטוני טיק טוק עם עמדות שונות שאנשים מצלמים בעצמם, וכן אנו חושפים את כל צידי החברה. הפעילות הזו חייבת להיעשות, כי הרשתות החברתיות הן מערב פרוע בלי שום רגולציה. מתפרסמים בהן שמות חללי צה"ל לפני שהמשפחות עוד יודעות, יש בהן עמדות גזעניות קשות וכל מיני תכנים בעייתיים מאוד. כל התכנים האלה לא מפוקחים ואין שום גבול למה שקורה בהן. מהבחינה הזו, אני קבעתי לערוץ שלי כללי אתיקה ברורים ואני פועל עם קווים ברורים מבחינת תכנים, כשאני נצמד לאמת ולעובדות. עם זאת, לערוץ יש עמדה ברורה שתומכת בליברליזם, שוויון זכויות לכול כולל להט"ב, התנגדות לחוק הגיוס, תמיכה ברורה בהסכם עם חמאס כדי לשחרר את החטופים, וכן גם עמדות בתחום השבת ועוד תכנים מהסוג הזה. אנחנו למשל מביאים את סיפורו של איש מילואים שנקרא להגיע לבסיס שלו בשבת ולא יכול היה לעשות זאת כי אין תחבורה ציבורית. המציאות הפרדוקסלית הזו גורמת לכך שהאיש לא יכול להגיע להגן על כולנו בגלל שאין ליברליזם וחופש במדינה. עם זאת, צריך להסביר שאנחנו לא תומכים בשום צד פוליטי. כל העיסוק הזה בימין ובשמאל בכלל לא מעניין את הצעירים בישראל. סקר מעמיק שיבחן צעירים על שורת הגדרים שונה של שמאל וימין יגלה תמונה מורכבת מאוד ומגוונת. לכן אנחנו עוסקים בתוכן, במהות - במה שקורא במציאות עצמה ולא באג'נדות של פוליטיקאים. לא מעניינים אותי בני אדם פוליטיים, אלא מעניינות אותי עמדות, עובדות, עשייה - זה מה שחשוב לי. ולדעתי, כדי שהמדינה שאני כל כך דואג לה תמשיך להתקיים, צריך לבסס אותה על ערכים ליברליים. ברור לי שיש צעירים שלא יאהבו את התמיכה שלנו בעסקת שבויים - אני גם מודע לטענות נגד העסקה הזו. אבל בחינה שלנו את המציאות ואת החילוץ לשעבר של שבויים לימדה שעסקה היא הדרך הנכונה. כמובן, מי שלא מסכים עם הנקודה הזו - הרי שיש לו עוד הרבה ערוצי חדשות רשתיים אחרים שיכולים לבטא את העמדה שלו".

אורי הרצברג, שהקים את "מתחת לרדאר" בגיל 20 במהלך הקורונה, ציין כי התכנים החדשותיים של האתר התעצמו והפכו להיות מרכז העיסוק שלו אחרי שבת שמחת תורה ה-7.10.23. "בשבת שמחת תורה ה-7.10 קמתי בבוקר והבנתי שהמון צעירים רוצים מידע ממשי על מה שקורה - שיש צעירים שחברים שלהם נקראו למילואים או שהם נקראו למילואים, ואין מידע חדשותי ברור עבורם. כמו כן, גיליתי שיש צעירים רבים שמצויים לבד בבית שלהם ופוחדים על עצמם או מלאי חרדה על עתידה של המדינה. כך קרה שמאותו יום עבדתי כל היום על הזרמת מידע עובדתי אמין. יצרתי גם נישה של הבעת עמדות שבו 100 צעירים מספרים על מה שקורה להם במלחמה או בבית וכן הלאה. כמו כן, גיליתי שיש צורך ממשי אמיתי לסייע לצעירים שמצאו את עצמם מבוהלים בביתם או עם כל מיני צרכים שלא נענו. בשביל כל התחום הזה עבדו אצלי 50 אנשים בהתנדבות, שחיברו בין גורמים שרצו לסייע לבין בני אדם שהיו זקוקים מאוד לסיוע הזה. מהר מאוד, תוך כדי העשייה הזו, הבנתי שיש מאות אלפי צעירים כאן שחשוב להם כמוני עתיד המדינה ושצריך לחבר אותם אל העשייה בה. את החיבור הזה עושים קודם כול על ידי החשיפה שלהם אל מה שבאמת קורה. דרך החשיפה הזו הם נעשים יותר מחוברים אל המקום הזה ויותר אכפת להם ממנו. בנקודה הזו חשוב להגיד שאני לא רואה את עצמי איש תקשורת, אלא אדם שדואג לעתיד המדינה ופועל דרך ערוץ חדשות כדי לעורר את ציבור הצעירים לפעול בנושא כמוני. ויש באמת המון צעירים יקרים וטובים שמלאים ברצון כמוני לעשות עשייה חיובית למען עתיד המדינה. כמו כן, הבנתי שכדי שיהיה כאן טוב, צריך לעבוד בזה ולייצר גם טוב ולהראות את הצדדים הטובים בחברה שלנו. לכן למשל עשיתי 12 טורים אופטימיים שבכל אחד דיבר אדם שעבר טרגדיה קשה או קושי אחר. הייתה אישה שבעלה מאות ימים במילואים, היה שורד של הנובה, הייתה צעירה שהוריה נרצחו בעוטף עזה. האנשים האלה היו מכל המגזרים והם תיארו איך טוב בארץ ואיך אפשר ליצור כאן עתיד טוב. חשוב לי מאוד להראות גם את הצד הזה ולא רק אסונות וצרות".

אורי הרצברג התייחס גם למגמה של צעירים שעוזבים את הארץ, והסביר שלא מדובר באובדן הציונות אלא בקושי של ממש שרבים חווים כאן ושיש לשנות אותו. "אומרים שיש צעירים שהולכים מבחירה מכאן ומוותרים על הציונות. זה ממש לא נכון. לא פגשתי אף צעיר שאמר דברים כאלה. אלא שיש רבים שאין להם דרך להרוויח כאן בצורה שהם יוכלו לחיות בארץ. יש כאלה שלפני שהם יוצאים לבית קפה הם בודקים את חשבון הבנק שלהם. זאת, כאשר בפורטוגל או תאילנד ניתן לחיות בעשירית מההוצאות שהם מוצאים בארץ. הם לא צריכים להוציא כמוני 80 אחוז מהמשכורת על תנאי מחיה הכרחיים. בגלל המציאות הזו יש עזיבה, ואת המציאות הזו אני רוצה לשנות דרך חיבור של כל הצעירים במדינה לעשייה כאן. הם יקומו אחרי שהם ידעו את העובדות ויפעלו לתיקון המצב. אגב, בבחירות האחרונות יצרנו מדליך על בסיס שיח שלנו עם הקהל שלנו. בעקבות צרכים שעלו ובעקבות קביעות של הגולשים מה חשוב להם כאזרחים ומה לא, בחנו את כל ספרי המצע של המפלגות והפוליטיקאים השונים, כשאנו מראים על אילו צרכים פוליטיקאים אלה ומפלגות אלה עונים ועל מה לא. בכלל לא עסקנו בעמדות פוליטיות ומדיניות, אלא בצרכים החברתיים כאן ובשאלה מי מהמפלגות מתייחסות לכך. אנחנו מתכננים לעשות אותו דבר גם לקראת הבחירות הבאות, והמדליך הזה יגיע לכל שלושה מיליון הצעירים בארץ ויעורר הדים רבים ויהיה חומר למחשבה".

מקים הערוץ סיפר שמאז הקמתו הוא קיבל פניות רבות מכלי תקשורת שונים, כשהם רוצים לקנות את ערוץ האינסטגרם שלו. הוא סירב לכולם בגלל שהוא רצה חופש מוחלט בתכנים שהוא מפרסם. "כל ערוצי התקשורת במדינה פנו אליי. אמרו לי שכמעט לא יגעו בתכנים, אלא ישפיעו רק קצת וכן הלאה. אני סירבתי לכל ההצעות בגלל שאני רוצה את החופש המוחלט להעלות כל תוכן חדשותי שאני חושב שהוא ראוי. זו מטרה עקרונית, ובגללה אני עצמאי ולא קשור לשום גוף תקשורתי".

בסוף דבריו הסביר הרצברג מה מותיר אותו אופטימי ביחס לעתידה של ישראל, והוא אמר כי "ביסודי אני אדם מאוד אופטימי, ומעבר לכך אני פוגש המון צעירים כמוני בישראל והם כולם מגויסים ורוצים לשנות. והמפגש איתם עושה אותי עוד יותר אופטימי".

תמלול ועריכה: אסף גולן