ישראלים רבים צפויים היום (ראשון) לעצור את שגרת יומם, לשבות ולהפגין למען השבתם של 50 החטופים, המוחזקים זה 681 ימים בתנאים קשים בשבי בעזה.
במסגרת המחאה התקיימה עצרת מרכזית בקיבוץ בארי תחת הכותרת "אשכול עוצרת", ולאחריה יצאה צעדת מחאה לעבר צומת בארי.
האירוע החל בשעה 09:30 בעצרת ברחבת המייסדים בקיבוץ בארי, ולאחר מכן יצאה צעדת מחאה לעבר צומת בארי.
במהלך העצרת נשאו דברים בני משפחות החטופים: תמי ברוך, אמו של סהר ברוך ז"ל מבארי. אלה חיימי, אשתו של טל חיימי ז"ל מניר יצחק. בר גודארד, בתו של מני גודארד ז"ל מבארי. ניסן קלדרון, אחיו של עופר קלדרון ששוחרר מהשבי לאחר 484 ימים ונירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי ז"ל מבארי.
תמי ברוך, אמו של סהר ברוך ז"ל: "עדיין לא התחלנו לעבד את מה שעברנו, נוכל לעשות זאת רק לאחר שכולם יחזרו הביתה. החיים לשיקום והחללים לקבורה ראוייה. אני קוראת לעסקה כוללת שתחזיר את כולם - עכשיו".
אלה חיימי, אשתו של טל חיימי ז"ל: "כיצד נוכל להמשיך להאמין, כאשר הפער בין חזון המייסדים - לבין מציאות של הנהגה מתמהמהת ומנותקת הולך וגדל? אומרים לנו שחמאס לא רוצה עסקה , אבל זו איננה תשובה. מנהיגות נבחנת ביכולתה למצוא פתרונות גם כשהם מורכבים, גם כשהם בלתי אפשריים לכאורה. אנחנו שומעים את קולות הקרב, ואם אנחנו נבהלים מכל הדף – מה מרגישים החטופים? יש אמת פשוטה - כל דרך שתחזיר חטופים בלי לסכן אחרים היא מבורכת".
בר גודארד, בתו של מני גודארד ז"ל: "במדינה שבה סיום המלחמה הפך להיות מחיר שמשלמים במקום יעד, ששחרור החטופים הפך להיות פוליטי במקום אנושי, שחיילים נהרגים במלחמת נצח, שחיילים לא יכולים לשאת את המראות והריחות של הקרב יותר ושמים קץ לחייהם, במדינה שאזרחיה נושמים עם רגשות אשם ואלפי נשים קורסות ומחכות לבני זוגן שיחזרו מהמלחמה - אתם התקווה. אתם מזכירים לנו שיכול להיות פה טוב".
ניסן קלדרון, אחיו של שורד השבי עופר קלדרון: "החזרה של עופר היא נס אישי ומשפחתי אבל גם צעקה גדולה - הם שם! חטופים אזרחי ישראל! בני אדם שמחכים לנו. אין לנו זכות לשכוח אותם אפילו לא לרגע אחד. אי אפשר להמשיך בחיים הרגילים כל עוד הם שם. קורא לממשלת ישראל תעצרו את ההרס! תעצרו את המלחמה הזאת! תחזירו את כולם ועכשיו. היום העם אומר את דברו. אין להם זמן. עופר חזר בגופו אבל לא באמת חופשי. אף אחד מהשבים לא באמת שב נפשם עדיין שב במנהרות, ברעב, בהתעללות. על ממשלת ישראל להשיבם בפעימה אחת".
נירה שרעבי, אשתו של יוסי שרעבי ז"ל: "הלוואי שהכל היה אחרת, הלוואי שלא היו נכנסים לבית שלנו. הלוואי שלא היו לוקחים את יוסי. מספיק צליל קטן בשביל להחזיר אותי למציאות - פרצו, נכנסו, איבדנו, אנחנו עוברות את כל זה. יום ההשבתה הזה הוא רק ההתחלה".