אלה חיימי: "לחטופים ולמשפחות אין זמן לחכות עד ספטמבר"

"ההשבתה היום חשובה כי הכל כבר נוסה וצריך לעשות דברים משמעותיים, כי אין דרך אחרת, כי אנחנו לא יכולים יותר לשבת בבית ולחכות שמשהו יקרה", כך אומרת אלה, אשתו של טל חיימי, חבר כיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק, שנרצח ונחטף ב-7 באוקטובר ומוחזק מאז בעזה.

אלה, שרק לפני חודש חזרה עם המשפחה הביתה לניר יצחק, אחרי שעברה לבדה את לידת ילדם הרביעי, לוטן, הדגישה בשיחה עם "ישראל היום" את החשיבות של יום המחאה: "גם אצלנו בקיבוץ תהיה השבתה והילדים לא יהיו במסגרות", אמרה.

לדבריה, "גם כשמדברים על מערכה צבאית וטוענים שהיא זאת שתחזיר את החטופים - מדברים על ספטמבר. מעבר לזה שאין לנו את הזמן לחכות עד ספטמבר, מערכה צבאית עלולה לסכן את החטופים. אין לנו זמן, הבהילות היא דבר מאוד־מאוד משמעותי.

"דבר נוסף מבחינתי הוא מה שסיפרו שורדי השבי, שהם היו לעיתים מקשיבים לרדיו ורואים חדשות באיזושהי דרך, ואנחנו גם יודעים שאחד הדברים הכי קשים בשבי הוא התחושה שוויתרו עליך.

"כשאתה שומע או רואה התארגנות כזאת, אתה מקבל עוד קצת אורך רוח ועוד קצת תקווה, ולכן אני מקווה שזה יגיע לחטופים - שיראו שלא מוותרים עליהם, שלא נוטשים אותם, שהנה, העם כולו קם על הרגליים ועושה משהו מטורף בכל הארץ. כי אנחנו לא שכחנו, כי אנחנו עושים את כל מה שאפשר כדי להחזיר אותם. גם לנו המשפחות זה נותן תחושה שאנחנו לא לבד".

"כולם צריכים לחזור יחד"

על המקרה האישי שלה, על בעלה טל שיצא להילחם ולא חזר, היא אומרת: "מצידי שטל יחזור אחרון אם זה מה שנדרש כדי להציל חיים. במקביל, כולם צריכים לחזור יחד - אנחנו לא נצליח להחלים אם זה לא יקרה".

מה אומרים למי שטוען שהמחאה היא פוליטית?

"אני אומרת: תחשבו על החטופים, על מי שמוחזק בעזה בידי מחבלים, ברעב, ועובר עינויים. חשוב שיראו שאנחנו לא שוכחים אותם כשהם נמצאים אי־שם, כשכבר איבדו כל טיפה של תקווה, כשהכל כבר נראה אבוד, כשלא אכלו כבר כמה ימים ופתאום הם שומעים על דבר כזה. לצאת לרחובות למענם זה המעט שאפשר לעשות, המעט של המעט שאפשר לעשות".