מתחילת השנה בוטלו עשרות מעצרי מסתננים עקב חוסר מקום בבתי הכלא, כך נחשף היום (שלישי) בסיור הוועדה לעובדים זרים בבית הסוהר גבעון. "המצב כיום בלתי מתקבל על הדעת, השר לביטחון לאומי חייב להיכנס בעובי הקורה", התריעה יו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ אתי עטיה מהליכוד. "כיום הוחלט לכלוא אותם אבל בפועל נוכחתי לדעת שאין מעצרים כלל, והמסתננים מסתובבים חופשי. מדובר בעתיד מדינת ישראל בשנים הבאות".
המשבר החמיר לאחר שבעה באוקטובר. כינרת צימרמן, המשנה ליועמ"ש שב"ס, תיארה: "אנחנו במצב חירום כליאתי - משבר כליאה חסר תקדים. אנחנו נותנים מענה לכמות עצומה של עצירים ביניהם מחבלי נוחבה שמופנים אלינו מהצבא. עד תחילת המלחמה היו בישראל 16,000 כלואים כשהתקן עמד על 14,000, והיום ישנם 24,000 למרות שהמתקנים לא גדלו ולא הורחבו". המערכת נאלצת כעת להפעיל סדרי עדיפויות "מי יהיה בכלא, שב"חים, עצורים מנהליים, או עזתים".
תת-גונדר יוסף כניפס, סגן מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, הזהיר: "מאז שבעה לאוקטובר אנו מתמודדים עם אתגרים גדולים. 2,000 מחבלים יושבים אצלינו עם עונשי מאסר עולם כפול ומחכים לשעת כושר. על פי הערכות מודיעיניות שאנו מקבלים על בסיס שבועי, הם מחכים לאירוע קיצון במטרה ליצור היפוך מצב". כניפס הוסיף כי "כרגע אנו מכבידים את היד, האסירים מורתעים. אם בעבר הם רצו לבוא, היום הם חוששים - הכל בגלל המהפך שעשינו בבתי הכלא".
התוצאה המעשית היא הפסקת האכיפה נגד מסתננים. ערן קהת, ראש אגף זרוע הרחקה ברשות האוכלוסין, אישר בפני הוועדה: "אין כיום מעצר יזום על שהייה בלתי-חוקית, אלא אם המסתנן נעצר עקב עבירה פלילית והתגלה כי הוא שוהה בלתי-חוקי". רק מי שמתגלה ככזה מוחזק בכלא גבעון ופועלים לגרשו מהארץ.
בתוך כלא גבעון עצמו השתקפה הבעיה המורכבת. סגן גונדר יניב דקל, מפקד הכלא, תיאר כי כ-50% מהעצורים הם עובדים זרים ערב גירוש, גברים ונשים בהפרדה. בית הכלא מתמודד עם עצורים דוברי שפות שונות, יריבות היסטורית בין העצורים בגלל ארצות המוצא והבדלים אתניים, ובעיות רפואיות מורכבות כולל פסיכיאטריות. דקל תיאר מקרה בו שוהה בלתי-חוקית חלתה בסרטן וקיבלה מימון טיפולים בשווי מאות אלפי שקלים, כאשר "העלות למשלמי המיסים היא עשרות מיליוני שקלים בשנה".
הבעיות הלוגיסטיות מגיעות עד לאבסורד. דקל תיאר איך מסתננים מגורשים מגיעים עם עשרות אלפי שקלים במזומן ובית הסוהר מחויב על פי האמנות הבינלאומיות לשמור להם על הכסף ולהחזיר אותו בעת הטיסה: "סוהרים מוצאים את עצמם סופרים 250,000 שקלים בשעות הלילה המאוחרות. הפכנו לבנק".
הוועדה גם עמדה על חוסר הסנכרון בין רשות האוכלוסין וההגירה לשב"ס. ח"כ עטיה ציינה כי "אין מנגנון זיהוי באמצעות טביעות אצבע, היעדר המספר הסידורי האחיד משפיע על תפקוד המערכת". היא גם התריעה על הסתננות דרך נתב"ג, לאחר סיור הוועדה בנמל התעופה בשבוע שעבר: "יש לבצע תיקון של כל התחום הפרוץ הזה ולהחמיר את תנאי הכניסה, בפרט לזרים שנכנסים לישראל באשרת תייר".
ברשות האוכלוסין טענו כי אין להם אמצעי לחץ ותמריץ לעודד מסתננים לעזוב מרצון, אך עם זאת מתחילת השנה למעלה מאלף וחמש מאות עזבו. ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה, חנניה גוגנהיים, הזכיר כי בשנים האחרונות הוגשו עשרות אלפי עררים של מגורשים על ידי עורכי דין ועמותות שמסייעים להם.
ח"כ עטיה סיכמה את המצב בחריפות: "אני מתריעה כי אנו במצב חירום. בכוונתי לקיים דיונים נוספים בנושא ולא להרפות ממנו, אמשיך להפעיל לחץ על הממשלה באמצעות הוועדה עד לשינוי המדיניות, המצב כיום לא יתכן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו