איש העסקים אלן פלד, שותף מייסד וינטג' פרטנרס ומייסד יוזמת Power in Diversity, הגיע לשיחה עם עידן טנדלר בפודקאסט 'בשביל ישראל', וקרא לפוליטיקאים ולציבור כולו ליצור חזון חדש לישראל אליו כל חלקי החברה ישאפו במשותף.
"המציאות משבת שמחת תורה ה-7.10 והלאה היא כזו שאי אפשר יותר להתקדם, להמשיך בלי שהחברה הישראלית תלך לאורו של ייעוד משותף שיוביל את המדינה לעשר השנים הבאות. אני מדבר על מטרה משותפת שתבנה את החברה הישראלית על כל המגזרים שבה בעשורים הבאים. אל המטרה הזו צריך לחבר את כלל הקבוצות בארץ, כולל של החרדים וכולל של הערבים, וכך יהיה אפשר לקדם את המדינה לאורו של חזון משמעותי".
איש העסקים הוסיף והרחיב תוך שהוא מציין כי "אני מאמין שיש לעם היהודי ולמדינת ישראל ייעוד והוא לבנות כאן מדינת מופת שהערכים שלה ישפיעו על העולם כולו. לצערי כיום אף פוליטיקאי לא מימין ולא משמאל עוסק בעתיד, באסטרטגיה שתקדם את המדינה הלאה. כולם עסוקים בכאן ובעכשיו בלי לעסוק בשאלה מה הכיוון אליו המדינה צריכה ללכת, מה האסטרטגיה שלנו לשנים הבאות".
פלד הסביר שהצבת מטרה כזו היא הדרך היחידה, לדעתו, שתגייס את כל הציבור בארץ לטובת מטרה ערכית שתשנה את ישראל לטובה. בלי חזון כזה הוא צפה דישדוש ונסיגה של ישראל בכל התחומים. "אני מאד מעורב בנעשה בישראל ומודאג. כיום הבנים שלי, החתנים שלי והמון ישראלים בשנות ה-20 המאוחרות ובשנות ה-30 לחייהם נמצאים מאות ימי מילואים ברצועת עזה ובמקומות אחרים.
"המציאות הזו פוגעת בכלכלה, בחברה, במשפחות של המשרתים הצעירים האלו וגם בהם עצמם. מהבחינה הזו צריך לחולל שינוי גדול מאד באסטרטגיה שלנו כמדינה. החברה הישראלית לא יכולה להמשיך כך ללא משהו שיגייס את כל החלקים שבה להתקדם לאורו. רוצים לחסל את חמאס ואת חיזבאללה, זה מובן לחלוטין. אבל מה האסטרטגיה הכללית, לאן הולכים? כמו כן לא יתכן שהחרדים וגם הערבים לא יהיו שותפים ויקחו חלק במהלך הזה בקידום החברה הישראלית למקום טוב יותר.
"לדעתי המצב הזה, שבו קבוצות גדולות בחברה הישראלית יושבות בצד, קרה כיון שהשיח כאן הוא של מה אני מקבל תמורת מה שאני נותן. כולם עסוקים בעכשיו ברווחים שהם מקבלים בלי לעסוק בשאלה כללית ורחבה שהיא לאן המדינה הולכת. רק הבנה שיש כיוון כללי שמצמיח את כל המגזרים ושעבורו כולם צריכים לוותר קצת על הדרישות שלהם ישנה את מדינת ישראל. לצערי זה לא המצב כיום, אלא שאי אפשר להמשיך כך. לא יתכן שקבוצות מיעוט כל כך גדולות יישארו מחוץ למעגל המשרתים והכלכלה. המדינה לא יכולה להמשיך כך".
אלן פלד הזכיר בנוגע לתוכנית שלו את ספרי הרב הראשי לבריטניה לשעבר, שהוא אף מימן תרגום של שניים מהם לעברית. "אני ממליץ מאד על ספר של הרב יונתן זקס, שיזמתי את תרגומו לעברית: 'הבית שאנו בונים יחד'. את הספר הזה כתב הרב אחרי הפיגועים הנוראיים שהיו ברכבת התחתית בלונדון. בקשו ממנו לכתוב כיצד צריך לאחד ולבנות הלאה את החברה בבריטניה. הוא כתב ספר שעיקרו היה לבנות חברה עתידית שכולם שותפים בה, כל הבריטים כולל המיעוטים השונים.
"הוא כתב שכיום המיעוטים במדינה מרגישים כמו דיירים בבית מלון. כשזו התחושה אז לא אכפת להם מהמדינה כי היא לא שלהם. מנגד, אם יהיה חזון משותף כולל שיהיה בנוי גם על העשייה של המיעוטים, אז הם יראו בבריטניה גם בית שלהם, וכך הם יצטרפו למהלך שיבנה אותה מחדש. הספר הזה היה מהפכה בחשיבה ולדעתי הוא מתאים גם עבור ישראל".
פלד תקף את המציאות הישראלית של חוסר השקעה באוניברסיטאות ובמכוני המחקר, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית, וראה במציאות הזו עוד ביטוי לחוסר המעוף של הפוליטיקאים הישראליים מכל הצדדים. "בישראל יש תופעה שהאוניברסיטאות בעשורים האחרונים יורדות עוד ועוד מבחינת הדירוג האקדמי שלהן. זה חמור מאד כיון שזו הזנחה של תחומים רבים שיכולים לקדם את החברה הישראלית מאד. יש תחומים רבים מאד כמו מחקר בטכנולוגיה ובאוכל - פוד טק, למשל, שיכולים לקדם מאד את המדינה. הבעיה היא שאף אחד לא משקיע בכך. אין שום פוליטיקאי ששם את הדגש על החינוך במדינה, וזאת למרות שהחינוך ובניית דור העתיד תורמת לא רק לחברה ולכלכלה אלא גם לביטחון שלנו ולהרתעה של ישראל.
"קחו לדוגמה את קנדה, ממנה עליתי לארץ לפני 32 שנה בגיל 31. בקנדה החליטו אסטרטגית להשקיע ב-AI וכיום האוניברסיטאות שלה עומדות ממש בשורה הראשונה, ויצאו מהן גם חתני פרס נובל. כך נוצרה בקנדה גם סביבה של מאות סטארט-אפים בכל תחומי הבינה המלאכותית, והיא ממש בקידמת הטכנולוגיה הזו. לצערי בארץ יש רק עיסוק בסייבר, שזה לשים את כל הביצים בסל אחד, וזה גם עיסוק שההכשרה אליו היא בצבא. כך רק קבוצה חברתית קטנה שמכירה זה את זה עוברת להייטק, כשכל החברה הישראלית נותרת בחוץ.
"מנגד, אם יושקע באקדמיה סכום כסף גדול שיבוא במקום התקציבים שעוברים לכל מפלגה עבור פרויקטים מגזריים, ניתן יהיה להביא לפריחה של האקדמיה כאן ולצמיחה של המון סוגי סטארט-אפים, לא רק בתחום הסייבר. לצערי היום המוסדות האלו מוזנחים, וכך ישראל הפכה לחלשה בהמון תחומים כשהיא גם היצואנית הגדולה ביותר של סטודנטים שעשו תואר שלישי. הדוקטורים האלו עוברים למדינות שבהן יש תמיכה במחקר שלהם, יש מעבדות מחקר משוכללות ויש תמיכה כוללת באקדמיה שמאפשרת לה לפרוח. בארץ אף פוליטיקאי שאני מכיר, ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית, הפך את הנושא להכי חשוב וכזה שיסייע מאד לישראל".
פלד ציין כי המצב הנוכחי עתיד לגרור את המדינה בעתיד למצב שהיא לא תוכל למשל לתמוך בציבור המבוגר הגדול שיהיה חולה במחלות כרוניות. "פגשתי את מנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, האיש המבריק הזה הסביר לי שבעתיד הקרוב מחלות סרטן לא יהיו סופניות אלא מחלות כרוניות. גם כאן הוא ציין שצריך לחולל מהפכת מחקר ענקית כדי שניתן יהיה לטפל באנשים האלו בקהילה ושהם לא יגרמו לקריסת המרפאות בבתי החולים שלא יוכלו לקבל את כולם.
"כדי לצעוד לכיוון כזה צריך גם השקעה גדולה במחקר איך בונים טיפול קהילתי ועוד. אבל זה לא קורה. מערכת הבריאות בישראל היא אחת הטובות בעולם, וזאת למרות הפגמים שלה. משה בר סימן טוב ואחרים מובילים אותה בצורה מצויינת ויש לה פוטנציאל ענקי בתחום. היא כבר עם הבסיס לכך. אבל צריך להשקיע בכך. לראות את הסטארט-אפים בתחום כחשובים למדינה וכאלו שייצבו אותה".
אלן פלד התייחס גם לעובדה שישראל נטשה לחלוטין את תחום ההסברה ושהיא גם פוגעת בקשרים שלה עם יהדות העולם וגם לא פועלת כלל להחזרת ציבור יהודי גדול של יורדים לארץ. "היום סביב מלחמת 'חרבות ברזל' יש שעת כושר גדולה להחזיר לארץ חוקרים ואנשי אקדמיה שירדו מכאן. האנטישמיות באוניברסיטאות קשה מאד ובלשון המעטה אפשר לומר שההרגשה של יהודי או ישראלי בקמפוסים אינה טובה. אבל אף אחד לא עוסק בזה ולא פועל בתחום. כך מפוספסת שעת הכושר הזו.
"בנוסף לכך ישראל הפקירה את כל תחום ההסברה בעולם של הצד שלה במלחמה. זו תופעה ישנה ומוטעית. כל ממשלות ישראל החליטו שכל העולם הוא אנטישמי ושלכן אין טעם לעסוק בהסברה. כך הצד השני כל הזמן פוגע בנו עוד ועוד. למשל היום לרוב האמריקאים אין כבר דעה טובה על ישראל. זה ממש לא חייב להיות כך ואסור להפקיר את התחום הזה גם אם הוא מורכב מאד. אמנם קשה להגן על מדינת ישראל אבל זה אפשרי וזה חשוב, ויש הרבה בני אדם שזה ישפיע עליהם.
"בכלל כעת במקום הסברה יש שרי ממשלה שבהתבטאויות חסרות האחריות שלהם מכניסים המון 'גולים עצמיים'. היה ראוי שיהיה גורם שירכז את ההסברה וימנע מהשרים להתבטא כמו שהם מתבטאים. זה לא נותן כלום ורק פוגע במדינה. כמו כן כל המאבק על הרפורמה המשפטית היה מיותר ומזיק.
"יש כלל באנגלית שאומר שאם זה לא שבור אז אל תתקן את זה. הכלל הזה חשוב עוד יותר כשאנחנו בכזה עימות מול האויב. איך חזרו היום לעסוק שוב ברפורמה המשפטית? למה זה טוב? זה רק מראה אותנו בצורה רעה בעולם. אני בדקתי את נושא בית המשפט העליון, והוא ביטל רק 21 חוקים של הממשלה. על זה עכשיו הופכים את המדינה ומטרטרים את הציבור? ועוד כשהעם נמצא בלחימה ובמילואים?".
איש העסקים ציין עוד כי כאמור ההתנהלות של ישראל פוגעת קשות בקשר שלה עם יהדות העולם. "לפני שעליתי הייתי בקנדה סגן יו"ר הקונגרס היהודי. יש לי מבט רחב על הקהילות היהודיות בארה"ב, בקנדה ובעוד מקומות. הקהילות האלו באופן מסורתי מצביעות לשמאל, לדמוקרטים, וזאת מסיבות היסטוריות הקשורות לעמדות קשות של הימין הרפובליקני נגד מיעוטים ויהודים.
"ומה קורה עכשיו? בצורת ההתנהלות של הממשלה היא מייצרת מציאות שיהודי העולם צריכים לבחור בין ישראל לבין המפלגה שהם מצביעים לה באופן מסורתי והיא הכי קרובה אליהם. במקום המציאות שהיתה למשל בארצות הברית, שיש קונצנזוס של תמיכה בישראל, יש קרע בתחום הזה גם כן. כך קורה שאפילו דמוקרטים מתונים מהמרכז שאינם שייכים לשמאל העמוק מתקשים להגן על ישראל.
"אנחנו בידיים שלנו מרחיקים מאיתנו את יהדות העולם. זו טעות גדולה. צריך לקרב את יהודי העולם מכל הזרמים, לחבר אותם גם כן אל היעד אליו תצעד המדינה, וכך להפוך אותם לשותפים וליותר קשורים לישראל. אני מדבר על כל הזרמים: רפורמים, קונסרבטיבים וכמובן האורתודוקסים. כיום זה לא קורה, אלא דווקא אנחנו מרחיקים אותם. זה ממש חבל".
אלן פלד חזר להתייחס לתחום החינוך וציין שגם בתחום הזה המדינה לא נערכת למהפכה של הבינה המלאכותית. "מבנה הכיתות בישראל כיום הוא שיש מורה אחד על 40 תלמידים והוא כותב את המידע שהוא מעביר על הלוח. אבל ההתנהלות הזו מיותרת כי כל מה שהמורה כותב התלמידים יכולים בעשר דקות למצוא ברשת. מהבחינה הזו כל שיטת החינוך בישראל לא מותאמת למהפכת ה-AI.
"במקום לתת סתם ידע שאותו ניתן להשיג לבד, צריך ללמד את הילדים חשיבה ביקורתית שתאפשר להם להבין נכון את הידע ולדעת מה פייק ניוז ומה לא. כמו כן צריך להכין את התלמידים לאהבת הלימוד ולא רק להצלחה במבחנים, שזה מה שמלמדים את הילדים כיום. אתן דוגמה לכך, אני במשך שנים הייתי חלק מפרויקט שקידם חרדים כך שיוכלו להגיע ללמוד באקדמיה. היתה בתחום הזה הצלחה רבה והם הצליחו לסגור פערים במהירות גם בלי שהם למדו לימודי ליבה. הסיבה לכך היתה שהם לא רק למדו אלא הם אהבו את הלימוד וגם ידעו איך להתמודד עם חומר.
"היתרון הזה נובע מכך שבישיבות לומדים בחברותא ולא בכיתה וכל קבוצה עוסקת בניתוח הטקסט ועוסקת בו לעומק. השיטה הזו שהעם היהודי המציא נפוצה היום למשל במערכת החינוך הסקנדינבית שנחשבת לבין הטובות בעולם. שם התלמידים מחולקים לקבוצות לימוד קטנות שלומדות יחד והמורה רק מסייע להן. כן יש גם שיעורים פרונטליים אבל לא הם עיקר זמן הלימוד. את השיטה הזו המציא העם היהודי אבל אנחנו לא מפעילים אותה במערכת החינוך הממ"ד, וזו טעות".
איש העסקים התייחס גם לפריפריה הישראלית ולצורך של החברה בארץ לייצר גיוון בתעשייה תוך הכנסת מיעוטים ואנשים בעלי ראייה שונה לארגונים. "אחת הבעיות היום בארץ בתעשיית ההייטק למשל היא ההומוגניות שלה. זו תופעה של 'חבר מביא חבר' כשאין חשיבה שונה. זה לא טוב. צריך לגוון את התחום ואת התעשייה בכלל. לשם כך צריך לגייס גם חרדים וגם ערבים וגם אנשי פריפריה. ההכנסה שלהם לחבורה תעשיר את נקודות המבט ותאפשר להנהלות לחשוב מחוץ לקופסא.
"כיום זה לא כך, למרות שעל ידי הבינה המלאכותית ועוד דברים אפשר מאד לקדם את התלמידים בכל הארץ. אני ממש מאמין בגיוון הזה ואני אכן עוסק גם בקידום סטודנטים מכל המגזרים כי אני יודע כמה מדובר בתהליך חשוב. דוגמה קטנה לכך היא אחת החברות המוצלחות ביותר שיצאו מהארץ, חברת ג'ייפרוג. החברה הזו מאד חושבת מחוץ לקופסא ומצליחה, ואחת הסיבות לכך היא כמות הנשים הגבוהה שיש בהנהלה שלה, בדירקטוריון של החברה.
"יש לי דוגמה נוספת קצת שונה שתסביר למה פתיחות לרעיונות וחשיבה ביקורתית אחרת חשובה. בקרן ההשקעות שלי בסוף כל שנה אני עושה אסיפה ובה אני לא מספר רק על ההצלחות שלי בתחום ההשקעות אלא אני מספר גם על הטעויות והכישלונות שלי. כך אני פותח פתח לאחרים גם לעסוק בכישלונות שלהם, וכך כולנו יכולים להפיק לקחים טובים ולהתקדם טוב יותר".
איש העסקים ציין שכיום החברה הישראלית בנקודת מפנה והיא צריכה "קנדי משלה". "נשיא ארצות הברית המנוח קנדי קרא בשעתו לאמריקאים לא לחשוב מה הם יכולים לקבל מהמדינה אלא מה הם יכולים לתת. הוא גם נתן כיוון שאפתני של הגעה לירח וזה אכן קידם את החברה האמריקאית לכך.
"גם ישראל מצויה בנקודת מפנה שמצריכה אדם כמו קנדי. לצערי בפוליטיקאים הנוכחיים אני לא רואה אדם כזה. בהקשר לכך אני כבר קרוב לגיל 65. אני 32 שנה בארץ אחרי העלייה שלי וזה זמן טוב לתת את המושכות בקרן ההשקעות שלי לצעירים מבריקים. במקום זאת אני אקים מיזם שיתמקד בקידום צעירים מבריקים מכל התחומים כדי שאלו ייכנסו לפוליטיקה. אני חושב שפוליטיקאי לא צריך להגיע רק על ידי עבודה מפלגתית אלא הוא צריך לבוא מתחומים אחרים, וכך להיות יותר פתוח ובעל חשיבה נרחבת.
"אני אפעל לכך ואסייע למנהיגים צעירים מכל הקשת הפוליטית ומכל הדעות, גם כאלו שאני חולק עליהם. כך נצמיח כאן תרבות פוליטית חדשה שלא תעסוק במה אני מקבל תמורת מה שאני נותן אלא במה הוא הייעוד והשאיפה אליה ישראל צריכה להתקדם. לדעתי הציבור הצעיר בארץ דוחף לכיוון הזה ורוצה אותו, וזה יתבטא כבר בבחירות הקרובות. זה גם מה שמותיר אותי אופטימי. אני נפגש כל הזמן עם צעירים ערכיים מכל הגוונים ומכל הסוגים והמשותף להם הוא הרצון לצאת מהאווירה הפוליטית הנוכחית. זו גם שעת כושר בנוגע למגזר הערבי. יש בתוכו צעירים רבים, אזרחי ישראל, שמאד רוצים גם לעבוד כאן למען עתיד משותף טוב יותר. זו ממש שעת כושר לגייס אותם וגם את הציבור החרדי למען מטרה עתידית משותפת. אני חושב שזה יקרה, זה הרצון של כל הצעירים שאני פוגש, וזה לדעתי ישנה את המדינה ויוביל אותה קדימה למקום הרבה יותר טוב", סיכם.
תמלול ועריכה: אסף גולן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו