"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פדיון שבויים הוא תמונת הניצחון שלנו
כל מי שמכיר את שגב יספר על ילד של חופש, ילד מיוחד ורגיש, ילד של נתינה • אני קורא לכם - תוציאו לי אותו ואת כולם - החיים למשפחות ולשיקום, והחללים לקבורה ראויה
החטוף שגב כלפון | צילום: באדיבות המשפחה

פדיון שבויים הוא תמונת הניצחון שלנו

כל מי שמכיר את שגב יספר על ילד של חופש, ילד מיוחד ורגיש, ילד של נתינה • אני קורא לכם - תוציאו לי אותו ואת כולם - החיים למשפחות ולשיקום, והחללים לקבורה ראויה

קובי כלפון
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הבן שלי נמצא 669 יום בשבי חמאס. 669 יום שהמשפחה שלי, אני ואשתי בטלטלה - שהתעצמה בסוף השבוע. אם היינו על קצה השפיות, אנחנו נמצאים כעת הרבה מעבר לקצה השפיות. לא הייתי רוצה לבקש מאף אחד להתחלף איתי, אבל אנחנו, כל משפחות החטופים, מתמודדים ביום־יום עם רכבת הרים מטורפת ואכזרית, טרור יומיומי.

בסוף השבוע ראינו תיעוד של רום ברסלבסקי ושל אביתר דוד - וכל השבת לא יכולתי לנשום ולתפקד. הזוועות שהילדים שלנו עוברים זה לא אנושי. האם שיקולים של מקבלי ההחלטות הם שיכריעו את גורל ילדינו לאחר התמונות האלה?

התיעוד הקשה שנוסף לעדויות ששמעתי מאוהד בן עמי גרמו לי מפח נפש. עדויות על תנאים מאוד קשים, תנאים לא אנושיים, עמוק במנהרות. הרעבה, התעללויות, הפחד למות מהפצצות של צה"ל, החשש מנקמת המחבלים. דברים שהנפש היהודית לא יכולה לשמוע. אחרי ששמעו וראו את הזוועה, איפה האחריות של מקבלי ההחלטות? איפה המוסר? נחצו כל הקווים האדומים בחברה הישראלית.

החטופים הם לא כלי במו"מ

החטופים לא הם כלי במשא ומתן. שגב שלי בסכנה ממשית כבר 21 חודשים. שגב פצוע עם פלטינות ברגל, יש לו פוסט־טראומה מתאונה שעבר בגיל צעיר. אני לא יכול לחיות עם המחשבה של מה עובר עליו עכשיו כשהוא מורעב וכבול. אמרו שהעם היהודי לא יעבור שואה נוספת - לעולם לא עוד. איפה תגובת נבחרי הציבור ומי שאחראי? מדוע הם שותקים? מה עובר להם בראש?

משפחות החטופים מוקפות בגדר טיל בעצרת, צילום: פאולינה פטימר

בימים האחרונים עלו פרסומים על כוונת ראש הממשלה להרחיב את הלחימה. 22 החודשים האחרונים הוכיחו שלחץ כזה מסכן את חיי החטופים ומגביר את סכנת היעלמותם. עם ישראל רוצה את החטופים כולם בבית. היינו בסרט הזה לא פעם ולא פעמיים: אחרי הישגים גדולים בשאר החזיתות - איראן, חיזבאללה, תימן וסוריה - זה הזמן לעצור את הלחימה מעמדה של עוצמה ושל כוח. זה יהיה הניצחון הישראלי, הניצחון הערכי והמוסרי ביותר. פדיון שבויים כתמונת הניצחון שלנו.

כל מי שמכיר את שגב יספר על ילד של חופש, ילד מיוחד ורגיש, ילד של נתינה. אני קורא לכם - תוציאו לי אותו ואת כולם. החיים למשפחות ולשיקום, והחללים לקבורה ראויה.

שלשום היה תשעה באב. צמנו והתפללנו על חורבן הבית - והבית שלנו חרב מחדש. זה הזמן לצאת לרחובות, לזעוק את הזעקה האחת והיחידה שלנו - הסכם כולל, עכשיו. אין דרך אחרת - לא נוכל לקום, לא נוכל לבנות. עם ישראל רוצה לראות את החטופים בבית, אין להם יותר זמן, לשגב שלי אין יותר זמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...