אחותו של אביתר דוד: "אמא לא מסוגלת לצפות בסרטונים"

השאלות הקשות, המשך המחאה והתקווה לחבק אותו: משפחתו של החטוף אביתר דוד ויתר משפחות החטופים יחלו הבוקר (ראשון) עוד שבוע של חוסר ודאות משווע. מצד אחד התמונות המייאשות של החטופים שמורעבים בשבי, רעב קיצוני וחטוף שמספר כי הם חופר את הקברים של עצמו, מצד שני תקווה כי יש בכוחן של התמונות והמחאה שהתעוררה בעקבותיהן לגרום לראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים ולמקבלי ההחלטות ללכת על עסקה שתסיים את המלחמה ותחזיר את החטופים הביתה.

בעצרת משפחות החטופים אמש הייתה היענות של עשרות אלפים, מספר מפגינים שכבר הרבה זמן לא פקדו את הכיכר. מצד שני היכולת להחזיק מחאה לאורך זמן רב נשחק. כעת עולה השאלה כיצד ינהגו משפחות החטופים – האם יחריפו (שוב) את המחאה ובאילו עוד דרכים ינסו ללחוץ על הממשלה לנסות להגיע לעסקה, למרות סירוב חמאס.

ייתכן שחמאס מחזיק בצילומים נוספים של חטופים אחרים, הוא מתעד את החטופים באופן אובססיבי ולא תמיד מפרסם את החומרים. יחד עם אביתר דוד נחטף ממסיבת הנובה גם חברו הטוב, מגיל חצי שנה גיא גלבוע דלאל. השניים מוחזקים יחד בשבי, הם תועדו יחד בחודש פברואר כשהוכרחו לצפות ב"טקס השחרור" של שורדי השבי אלי-ה כהן, עומר ונקרט ועומר שם טוב.

החברות העמוקה בין השניים היא מה ששמרה עליהם בשבי, כך עולה מדברי משפחותיהם ומשורדי שבי – עד כה לא פורסמו תמונות עדכניות של גיא גלבוע דלאל.

מי שהובילה את קול הזעקה של המשפחה, משפחתו של אביתר דוד היא אחותו הקטנה יעלה, ל"ישראל היום" היא אומרת: "לא נוותר עד שנחבק את אביתרי". היא מגלה כי אמא שלה גליה לא צפתה בסרטונים: "זה שובר את הלב ואת כל הגוף לצפות בסרטונים האלה, אמא שלי ואחי הגדול שמרו על עצמם ובחרו לא לצפות בהם. לראות את אחי הגדול, שאני תופסת ממנו כדמות שאני הולכת אחריה במצב כזה, שובר לי את הנשמה. אנחנו משתגעים מחוסר האונים. אבל אנחנו לא מוותרים. ולא נוותר עד שנחבק את אביתרי".

היא עצמה עדיין לא צפתה בסרטון השני, בסרטון שבו אביתר מספר כי הוא חופר את קברו של עצמו (ואושר לפרסום על ידי המשפחה) "בסרטון השני בחרתי לא לצפות, רק אבא שלי צפה. אני לא רוצה לדמיין לעצמי מצב של עסקה חלקית. זה מפחיד, זה דפוק, זה לחרוץ גורלם של החיים שלא יחזרו בעסקה. המסר הברור זה שהוא מותש, גמור ומורעב. שהוא חייב שיטפלו בו. הוא וגיא, והחטופים החיים הנוספים חייבים להינצל, הם מתים שם".

צריך לומר, להבדיל, גם רצח ששת החטופים במנהרה, הרש גולדברג-פולין, עדן ירושלמי, אורי דנינו, אלכס לובנוב, אלמוג סרוסי וכרמל גת באוגוסט 24 לא קירב את עסקת שחרור החטופים שקרתה בפועל רק בינואר 2025. בשבי בעזה יש עדיין 50 חטופים וחטופה, על פי הערכות כ- 20 מהחטופים הם חיים לגבי 2 נוספים קיים חשש לחייהם, היתר הם חטופים חללים שמשפחותיהם מחכות שישובו לקבורה בישראל.