מאז הקמתה, ובמיוחד בשנים האחרונות, מדינת ישראל מתמודדת עם משברים: עולמיים, פוליטיים וביטחוניים - ולכולם השפעה על הקיטוב בחברה. סוגיות ליבה, פערים אידיאולוגיים ותפיסתיים ותרבות של שיח רעיל הגדילו את הפערים באוכלוסייה.
לקראת תשעה באב תשפ"ה, תנועת "פנימה", העוסקת בפתרונות לסוגיות אסטרטגיות שמייצרות קיטוב בחברה הישראלית, ערכה סקר כדי לבדוק: מה נשאר מתחושת האחדות ששררה בעם עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל?
מה הן הסוגיות הקשות, והאם יש עדיין תקווה? הסקר נערך על ידי מכון דיאלוג בקרב מדגם מייצג של 607 נשאלים (482 יהודים 123 ערבים) ביולי 2025.
נדמה שהקיטוב מתבטא בתשובות החצויות כמעט באופן מדויק בין תקווה לייאוש, ובדרך שבה כל אחד מהצדדים מנתח את המציאות.
עם זאת - הנתון החשוב והמעודד ביותר הוא זה: 67% מהישראלים מאמינים שיש סיכוי לפיוס וגישור בין הקבוצות השונות בישראל. ואילו 55% סבורים שממשלת אחדות לאומית היא צו השעה.
מה קורה לאחדות?
באשר לתחושת האחדות - 62% מהישראלים סבורים שאין תחושת אחדות בימים אלה.
38% חושבים שתחושת האחדות פחתה ביחס לתחילת המלחמה ו־37% חושבים שהיא גברה, תלוי איזה משקפיים מרכיבים.
61% ממצביעי השמאל מרגישים שתחושת האחדות בעם פחתה ביחס לתחילת המלחמה, לעומת 27% ממצביעי הימין ו־37% ממצביעי מרכז.
50% ממצביעי הימין מרגישים שתחושת האחדות בעם גברה, לעומת 14% ממצביעי השמאל ו־36% ממצביעי המרכז.
יריבות בין ימין לשמאל
32% מהישראלים סבורים שהיריבות בין מחנה השמאל לימין היא הגורם המאיים ביותר על לכידות החברה. 21% סבורים שזהו משבר הגיוס.
46% מהישראלים סבורים שמשבר הגיוס הוא נושא שבו הקיטוב החריף בצורה החמורה ביותר מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל.
נראה שמדובר באחת השאלות היחידות שעליהן יש קונצנזוס מכל צידי המפה - חילונים (52%), חרדים (44%), מצביעי ימין (48%), מרכז (52%) ושמאל (38%) - כולם סבורים כך.
האם יש תקווה?
כאמור, הרוב עדיין מאמין באפשרות של תיקון:
67% מהישראלים מאמינים שיש סיכוי לפיוס וגישור בין הקבוצות השונות בישראל (שמאל 60%, מרכז 71%, ימין 70%).
האם המחנאות מסוכנת?
32% מהישראלים סבורים שהיריבות בין מחנה השמאל לימין היא הגורם המאיים ביותר על לכידות החברה.
21% סבורים שמדובר במשבר הגיוס.
17% - סוגיית החטופים.
5% - מועד סיום המלחמה.
5% - הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
מה אתה מרגיש כאשר אתה נחשף לדעתם של אנשים שחושבים הפוך ממך?
20% - עניין, 18% - אדישות, 14% - גועל, 14% - רחמנות, 10% - זלזול, 9% - כבוד, 9% - חמלה, 6%- שנאה.
מה יכול לחזק את תחושת האחדות לאחר המלחמה?
39% - החלפת ההנהגה.
19% - חיזוק הערכים המשותפים.
15% - מאבק בגורמים קיצוץניים בחברה.
14% - שינוי השיח ברשתות החברתיות (בקרב גילאי 18–25: 31%)
מה מלבה את הקיטוב בחברה?
39% - שיח מסית.
26% - מחלוקות על רקע אידיאולוגי.
19% - ניסיונות של גורמים עוינים לזרוע שנאה פנימית.
10% - פערים חברתיים.
7% - חוסר מפגש והיכרות עם אוכלוסיות שונות.
מי האחראי העיקרי לקרעים בחברה הישראלית?
57% - הפוליטיקאים והמנהיגות הנבחרת.
26% - התקשורת.
6% - הרשתות החברתיות.
6% - מוסדות המדינה.
5% - הציבור.
האם הקיטוב מהווה סכנה קיומית?
77% סבורים שכן. 62% סבורים שהקיטוב משפיע לרעה על הדור הצעיר. דיעה זו פופולרית גם בקרב נשאלים מעל גיל 65 (76%).
"לבנות פתרונות"
אורי עפרוני, מנכ״ל תנועת "פנימה", אמר: "חורבן הבית לא קרה ביום אחד - הוא היה תוצאה של תהליך ממושך של התפוררות פנימית. רוב גדול בציבור מזהה את הקיטוב כסכנה קיומית. יש כמיהה להנהגה מאחדת וליציבות, אחרי שנים ארוכות של מלחמות פנימיות וחיצוניות. עלינו להעמיד את משבר הקיטוב בראש סדר העדיפויות, להפסיק לטאטא את המחלוקות ולבנות פתרונות משותפים לסוגיות שמפרקות אותנו״.
הממצאים המלאים:
המחנאות מסוכנת
32% מהישראלים סבורים שהיריבות בין מחנה השמאל לימין היא הגורם המאיים ביותר על לכידות החברה
21% סבורים שזה משבר הגיוס
17% סוגיית החטופים
5% מועד סיום המלחמה
5% הקמת ועדת חקירה ממלכתית
הקיטוב מחלחל לרגש
מה אתה מרגיש כאשר אתה נחשף לדעתם של אנשים שחושבים הפוך ממך?
20% - עניין
18%- אדישות
14% - גועל
14% - רחמנות
10% - זלזול
9% - כבוד
9% - חמלה
6%- שנאה
מה יכול לחזק את תחושת האחדות לאחר המלחמה?
39% מהישראלים חושבים שהפתרון הוא החלפת ההנהגה
19% - חיזוק הערכים המשותפים
15% - מאבק בגורמים קיצוניים בחברה
14% - שינוי השיח ברשתות החברתיות (בקרב גילאי 18–25: 31%)
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – הקיטוב סביב משבר הגיוס החריף בצורה המשמעותית ביותר
46% מהישראלים סבורים כי משבר הגיוס הוא הנושא שבו הקיטוב בחברה העמיק בצורה המשמעותית ביותר בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". עמדה זו משותפת למגוון רחב של מגזרים:
(חילונים: 52%, חרדים: 44%, ימין: 48%, מרכז 52%, שמאל: 38%)
מה מלבה את הקיטוב בחברה?
39% - שיח מסית
26% - מחלוקות על רקע אידיאולוגי
19% - ניסיונות של גורמים עוינים לזרוע שנאה פנימית
10% - פערים חברתיים
7%- חוסר מפגש והכרות עם אוכלוסיות שונות
מי האחראי העיקרי לקרעים בחברה הישראלית?
57%- פוליטיקאים ומנהיגות נבחרת.
26% - תקשורת המונים.
6% - רשתות חברתיות
6% - מוסדות המדינה
5% - הציבור הרחב
מה יכול להפחית את הקיטוב ולהרגיע את הרוחות?
57% - מנהיגות מלכדת ומאחדת
49% - חוק גיוס הוגן יכול להפחית את הקיטוב ולהרגיע את הרוחות. דעה זו רווחת בקרב מצביעי ימין (45%) שמאל (46%) ומרכז (62%) אך לא בקרב חרדים (2%).
39% - שינוי עמוק בתקשורת הישראלית.
36% - הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
24% - יציאה לבחירות והשבת האמון.
55% מהישראלים – ממשלת אחדות לאומית היא צו השעה למול משבר הקיטוב
77% - משבר הקיטוב מהווה סכנה קיומית על מדינת ישראל
57% - חוששים מחורבן בית שלישי
62% - הקיטוב בחברה כבר משפיע לרעה על הדור הצעיר . דעה זו פופולרית גם בקרב נשאלים מעל גיל 65 (76%)
מי יכול להפחית הקיטוב?
39% - ראש הממשלה ושרי הממשלה יכולים לצמצם את הקיטוב ולאחד את החברה
20% - התקשורת
24% - החברה הישראלית בעצמה
ועדיין..
67% מהישראלים מאמינים שיש סיכוי לפיוס וגישור בין הקבוצות השונות בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו