אימהות החטופים התאגדו היום (חמישי) מול משרדי הממשלה על רגע הגעתו של השליח המיוחד סטיב וויטקוף ארצה, ופנו אליו: ״יש לך את הכוח. תשב היום עם נתניהו ותסגרו עסקה!״.
אימהות החטופים פנו גם לשאר אימהות ישראל: ״אנחנו צריכות אתכן איתנו - תעמדו לצידנו למען העתיד. חייבים לסיים את הלחימה ולהחזיר את החטופים, עבור הילדים שלנו״. עינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר, הוסיפה: ״אני צריכה אותך אותך, כן אותך אמא. אני זקוקה לך שתצאי לרחובות ותזעקי בשם רחמך, בשמי, בשמנו. זעקו די למלחמה. זעקי יחד איתי אמא. כדי שראש הממשלה יגיע להחלטה אמיצה, הכרחית מוסרית ומתבקשת. כדי שראש הממשלה יביא להסכם כולל ושחרור כל החטופים והחטופה ויסיים את המלחמה.
זהו צורך אסטרטגי, חברתי, ערכי, מוסרי מהמעלה הראשונה. נכון, אמא לעולם לא תוותר, אבל גם אמא כמוני זקוקה לנחמה, לחיזוק, לחיבוק לאמונה ולתקווה. בכל אמא מאיתנו יש מעט מהכוח אך יחד יש לנו את יסוד הכוח החזק בעולם. יש לנו רחם.
ובשמו אני מבקשת שתזעקו יחד איתי, איתנו, אנחנו דורשות הסכם כולל לשחרור החטופים והחטופה וסיום המלחמה, בלי פעימות, בלי סלקציה ובלי פוליטיקה. למען הבנים והבנות שלנו. למען העתיד שלהם. למען ההתמודדות הנצחית עם השכול. למען ההחלמה, למען האימהות הללו כאן שעומדות לצידי. למען אמהות העתיד. למענך אמא לביאה - די למלחמה״.
יעל אדר, אימו של תמיר אדר: ״664 ימים מנסים לספר לנו מה חשוב יותר להשיב את הילדים או ניצחונות אחרים, שאין לי מושג על איזה ניצחון מדברים כשאני כבר הפסדתי את היקר מכל - וגם אז אפילו לא נותנים לאמא את הזכות הבסיסית ולא רק זכות זו חובה בסיסית, להביא למנוחת עולמים.
איפה נשמע שכל מה שאמא מבקשת זה לקבור את הבן שלה?
בשום מדינה מתוקנת, מודרנית, כמו שאנחנו שואפים להציג את עצמנו. אבל כנראה שאנחנו לא: ועל זה צריכה לדאוג היום כל אמא במדינת ישראל לאיזה עולם היא מגדלת את ילדיה. אני מרגישה שאנחנו מגדלים ילדים כדי לשלוח אותם אל מותם בשם הניצחון המוחלט. במקום שנגדל אותם לחייהם בשם החיים השפויים ודאגה לביטחון אזרחינו. ואפשר לדאוג לביטחון לא רק בדרך במלחמה״.
עופרי לוי ביבס, אחותו של שורד השבי ירדן ביבס: ״מחר ירדן הושב לפני חצי שנה, מחר בדיוק. אני לא מסוגלת להסתכל לאימהות האלה בעיניים - כי ירדן חזר ועברה חצי שנה והבנים שלהם וענבר כולם היו יכולים להיות כבר בבית. היה מתווה שהיה יכול להביא את כולם, מתווה שסוכל ופוצץ באמצע.
אני לא מצליחה להבין איך קונצנזוס של השבת אחים ואחיות שנמצאים במרחק שעה וחצי מאיתנו, אנחנו מאבדים את החיים ואת החללים. חיילים נהרגים במלחמה שהתכלית שלה מזמן לא ברורה, חיילים מתאבדים, משפחות נוספות למעגל השכול.
איך מהקונצנזוס הזה של השבת האחים והאחיות שלנו אנחנו מדברים כאילו השבת החטופים תסכן את ביטחון המדינה. אנחנו מדברים עדיין במילים של מחירים ועסקאות. המחיר הוא לא סיום המלחמה, את המחירים שילמנו ב7.10 וכל יום מאז, סיום המלחמה הוא לא מחיר, זה אינטרס של כולנו כעם כדי להמשיך הלאה. אנחנו צועקים די כבר כל כך הרבה זמן. הפיתרון הוא סיום המלחמה בעסקה כוללת להשיב את כולם בלי סלקציה, בלי לחכות חצי שנה בין פעימה לפעימה. די!״.
ניבה ונקרט, אימו של שורד השבי עומר ונקרט: ״אני אהיה הקול של החטופים שעדיין שם, שלא יכולים לזעוק את זעקתם. די! תחזירו אותם כבר אין לנו כוח. אני אהיה הקול של החטופים החללים שזועקים זעקה שקטה, הביאו אותנו לשלוות עולם.
אני אהיה הקול של החיילים עכשיו בקרב. מה המטרות? לשם מה אנחנו נפצעים ונהרגים? מספיק! אין לנו כוח יותר, אבל אנחנו לא נוותר כמו החיילים שנלחמו בקרב בשבעה באוקטובר עד טיפת דמם האחרונה. אנחנו נמשיך עד שכל 50 החטופים והחטופה יחזרו לאדמת ישראל. ואנחנו צריכים את העם איתנו, אמהות, אבות למען הדורות הבאים. מילה לוויטקוף שמגיע לאזור - מספיק עם המלחמה, מספיק עם המוות, עם הקושי הבלתי נסבל הזה. תגרום לכך, ויש לך את הכוח, שתיחתם עסקה״.
אסנת גץ, דודתו של עומר נאוטרה: ״אני שואלת - עד מתי? היכן הם הערכים שעליהם גידלנו את הילדים שלנו ואת האחיין האהוב שלי? הערכים של ערבות ההדדית, שלא מפקירים אף אחד מאחור, שכל אמא ששולחת את בנה לצבא רוצה להיות בטוחה שידאגו לו וישמרו עליו ויחזירו עליו, לא אחרי 11 שנים ולא אחרי 30.
אני קוראת לכל האמהות, מתוך הכאב המשפחתי והכללי, די! די למלחמה אנחנו לא רוצים עוד אף משפחה שכולה נוספת שתצטרף למעגל השכול. לא, אנחנו לא רוצים עוד משפחות עצובות וקרועות, אנחנו מייחלים לשובם של כל 50 החטופים והחטופה. אנחנו קוראים להפסקת הלחימה והשבתם אלינו כדי כשכולנו נוכל לחזור ולהתחיל לשקם את חיינו, וכל המדינה יחד איתנו. כי רק כשנחזיר נקום״.
דליה קושניר, גיסתם של איתן ויאיר הורן: ״אני הגיסה של יאיר שהושב אלינו לפני כמעט חצי שנה ואיתן שעדיין חטוף בעזה. אני גם אמא. אני רוצה לדבר לכל אימהות ישראל, אמהות יקרות, אנחנו שבוחרות לבנות פה במדינה עתיד ובית לאומי אנחנו שמבינות שישראל הייתה עד ה7.10 הבית היחיד, המקום הבטוח שלנו. אנחנו שנותנות הכל בשביל הבית הזה, אנחנו חייבות עכשיו לעצור ולעשות פה סדר ולהגיד די".
להזכיר לכל חברי הממשלה וראש הממשלה שחיי אדם קדושים מכל אדמה. יאיר שלנו חזר אבל הוא עדיין חטוף. אתמול הוא ציין יום הולדת ובמקום לחגוג הוא מרגיש אשם ולא מפסיק לדבר על זה שעוד שניה מאוחר מידי. שהם מעונים, חם, סכנת מוות. אנחנו שחיים פה יודעים שכל רגע משפחות מתפרקות בגלל דפיקה בדלת. איפה זה הגיוני? זה לא מוסרי ובעיקר לא יהודי.
ביום ראשון נציין את חורבן הבית ולא למדנו כלום? הבית נחרב בשנת 70 אבל גם ב-7.10. אבל העם היהודי הוא עם של חיים, עם של בנייה. אני קוראת לאמהות - קומו ובואו איתנו. בואו לא נצפה בבית נחרב ללא אפשרות תיקון. בואו נלמד מהעבר ונזכר בערכים ובציווי הקדוש ״ובחרת בחיים״, בואו נצעק לא נפסיק עד שראש הממשלה יקבל את ההחלטה הנכונה היחידה - הפסקת המלחמה והחזרת כל 50 החטופים והחטופה בפעימה אחת. פניה אישית לנתניהו: עוד שלוש שעות אתה נפגש עם וויטקוף - תעשו יחד היסטוריה תעשו תיקון לחורבן של שנת 70 ובשנת 2025 תחליטו שזה הזמן לבנות ולשקם. תחליטו יחד לחתום על הסכם שיחזיר את כולם וכולן ויסיים את המלחמה״.
