כשהנשיא הצרפתי מקרון מנסה להחיות בסוף השבוע האחרון את פתרון שתי המדינות שכשל שוב ושוב — הסכסוך הישראלי-ערבי ממשיך לדשדש. אולי הגיע הזמן להניח את הרעיונות הישנים ולבחון רעיון שהוא גם שורשי וגם נועז: אפיק פדרלי, שבו ירדן תוביל את פתרון העצמאות הערבית.
לפני שבריטניה יצרה את "עבר הירדן" ב-1921, היה המרחב שבין הים למדבר ישות אחת. גם לאחר שמסרה את השליטה לשליט השמי מהחג'אז, נותרה ירדן קשורה דמוגרפית, תרבותית ורוחנית לסיפור הערבי המקומי. כיום, מעל 70% מאזרחי ירדן הם ממוצא ערבי-מקומי — לא מיעוט זר, אלא חלק בלתי נפרד ממארג החיים בממלכה. הקהילה הערבית המקומית היא אבן יסוד בכלכלה הירדנית, ממורי דרך בירושלים ועד לסוחרים משכם.
ירדן מחזיקה בלגיטימציה פוליטית ודתית שאין לרשות הערבית או לחמאס. מ-1948 ועד 1967 שלטה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ועד היום מוכרת כמשגיחה על המקומות הקדושים לאסלאם בעיר. בעוד שהזירה הפוליטית הערבית המקומית מפולגת ובלתי מתפקדת, הממלכה הירדנית מפגינה יציבות שלטונית, מתינות ושיתוף פעולה עם המערב.
ההיסטוריה של השלטון העצמי הערבי המקומי רצופה כישלונות — מאש"ף ועד לפיצול בין חמאס לפתח. האלימות, השחיתות והדיכוי הפנימי שחקו את התקווה לדורות של ערבים מקומיים.
לכן עולה הצעה חדשה: מודל פדרלי. ירדן תכונן פדרציה של מחוזות ערביים. שלוש-ארבע מדינות יוקמו בגבולות ירדן, עם שלטון מקומי וייצוג דמוקרטי. הגדה המערבית תצורף, ועזה — לאחר שתשוחרר מהמלחמה — תהפוך למחוז נוסף. לכל מדינה תהיה אוטונומיה בתחומים כמו חינוך וביטחון פנים, תחת פיקוח פדרלי מעמאן.
אם זה נשמע דמיוני — נזכיר שזהו מודל דומה למה שקיים בארה"ב או באיחוד האמירויות. בדיוק כפי שאלסקה והוואי הן חלק מהאיחוד האמריקאי למרות ניתוקן הגאוגרפי והתרבותי, גם עזה והגדה יכולות להיות חלק ממערכת פדרלית עם עמאן כבירתה הפוליטית.
זה אינו רעיון תאורטי — מדובר במודל מוכר מארה"ב, בריטניה או איחוד האמירויות. גם גאוגרפיה מקוטעת איננה מכשול. בית המלוכה יישאר, אך ראש הממשלה ייבחר בבחירות כלליות בין המדינות.
היתרונות עצומים: שותפות זהותית לאומית לערבים המקומיים, ממשל אמין, השקעות חדשות, שותפה אחראית לישראל וסיום לסכסוך שמסעיר את העולם כולו.
ברור שיידרשו לכך אומץ דיפלומטי, הסכמות רחבות ותכנון קפדני. אך לחלופין — נידונים אנו לקיפאון, כאוס ואלימות מתמשכת.
מאה שנה לאחר קריסת האימפריה העות'מאנית, הגיע הזמן לחזון חדש-ישן — לא מתוך רומנטיקה, אלא מתוך היגיון, ריאליזם ותקווה.
--
טרי ניומן הוא יזם ואיש עסקים, לשעבר יועץ פוליטי בכיר בפרלמנט הבריטי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו