"תהיי את מה שאת רוצה לראות, אין מה לחכות, פשוט לקפוץ למים", אומרת בגאווה עדי אלטשולר, ומיישמת את זה בשטח בעשייה חברתית יוצאת דופן. מהקמת תנועת "כנפיים של קרמבו", דרך פרויקט "זיכרון בסלון" ועד "אינקלו" - רשת חינוך שמובילה הכלה ושוויון בין תלמידים עם ובלי צרכים מיוחדים.
אלטשולר מספרת בכנות על הדרך הארוכה שעשתה מאז שהגתה את "כנפיים של קרמבו", כשהייתה רק בת 16. "זה מעייף לרצות לשנות את העולם", היא מודה, "זו ריצה למרחקים ארוכים, צריך לשמור כוחות".
אחרי "כנפיים של קרמבו", החליטה להמשיך הלאה ועברה לעבוד בגוגל, "זה היה כמו פרידה מאקס מיתולוגי", מספרת אלטשולר על המעבר. אבל היא הבינה שמנהיג אמיתי יודע לשחרר את המיזמים שלו כשצריך, ולתת להם לפרוש כנפיים.
אחרי התקופה בגוגל, היא המשיכה בעשייה החברתית שלה והקימה את מיזם "זיכרון בסלון", שנוצר אחרי מפגש שקיימה בסלון שלה. למרות שלדבריה, "לא באתי להציל את יום השואה", מהר מאוד הבינה אלטשולר שהמיזם הזה צריך ויכול להתרחב ולהגיע לעוד בתים, אבל בצורה נכונה.
בעולם הסטארט-אפים קוראים להתרחבות כזו "סקייל", היכולת לשכפל יוזמה להיקפים גדולים, אבל אלטשולר מסבירה שבמיזמים חברתיים זה לא תמיד כך. "למדתי שסקייל הוא חטא קדום ומטעה בעולם של עשייה חברתית, בגלל שאין שם שורה תחתונה רווחית. זה לא תמיד נכון בעיניי, זה תלוי במה שבאנו לעשות. לפעמים השפעה גדולה יכולה להיות גם בדבר קטן. בעולם החברתי חשוב שהדברים יפתחו ממקום אותנטי וממה שהשטח צריך".
לסיום, היא מסכמת מה נותן לה תקווה בעשייה החברתית שלה, "אני חרדית ואדוקה באמונה שלי, אני מאמינה באדם. כל עוד הנר דולק, אפשר לשנות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו