בצעד חריג ביותר, פנו השבוע עמותת "ירוק עכשיו", יחד עם החברה להגנת הסביבה, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ, בבקשה לעצור באופן מיידי את אכלוס מוצבי צה"ל הנטושים לאורך בקעת הירדן.
"אנו פונים אליכם בקריאה דחופה לעצור לאלתר את אכלוסם האזרחי של מוצבי צה"ל לאורך בקעת הירדן, זאת בשל הפגיעה הישירה בעטלפי חרקים ממינים שונים המצויים בהם, המוגדרים בחוק כערך טבע מוגן שאסורה הפגיעה בהם", כתבו לכ"ץ וסמוטריץ'.
ההתנגדות, צריך לומר, אינה גורפת לכל החוות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, ולהפך. ב"ירוק עכשיו" סוברים כי ההתיישבות הישראלית ובעיקר החקלאית הוכיחה לאורך השנים כי היא תורמת רבות לשיקום הטבע. משטרי רעייה נכונים מחזירים מיני צומח שנדחקו שנים בשל מרעה כבד, בעלי חיים שנרדפו בעבר בהם הצבי הארץ-ישראלי והתן הזהוב שבים להופיע, ואתרי מורשת נשמרים. כך לדוגמה באזור שמצפון לנחל מכוך הקלת לחץ המרעה הביאה להתאוששות מיני הקטניות והגדלת המגוון הצמחי ובאזור הר בעל חצור חזרו הצבאים להיראות.
עם זאת, הם מציינים, ישנם אזורים שבהם נדרשת זהירות מיוחדת וחלקם צריך להישאר ללא התיישבות של קבע. המרחב הביטחוני שבין גדר הביטחון לנהר הירדן הוא אחד מהם: שנים של נוכחות אדם מצומצמת יצרו שם בית גידול ייחודי לבעלי חיים ולצומח, ובתרונות החוואר הנדירים שמורים כמעט ללא הפרעה. במוצבי צה"ל הנטושים שבאזור התפתחו מושבות עטלפים נדירות; שיתוף פעולה בין צה"ל לרשות הטבע והגנים אפשר למושבות הללו לשגשג.
לאחרונה תועדה כניסה של חוואים למוצב זרזיר, הנמצא בלב מרחב רגיש זה, מה שהוביל למכתב החריג. "המוצב הצה"לי הנטוש שימש כמושבה פעילה של כ-350 עטלפים ממין 'יזנוב קטן' המצוי בסכנת הכחדה", הם מתריעים. "סוקרים שהגיעו למקום גילו כי בעקבות המגורים המושבה כולה ננטשה ולא נותר לה זכר".
החווה שעלתה לשטח היא חלק מתוכנית רחבה לאכלוס אזרחי של מוצבים נוספים בבקעה, כחלק מהתוכנית לעבות את הגבול המזרחי. אלא שבעוד ברמה האזרחית-ביטחונית הדבר חשוב, ביחס לאקולוגיה באזור הדבר הרסני. "מוצבי בקעת הירדן ידועים בשנים האחרונות כמקלטים חשובים למושבות ייחודיות של מגוון מיני עטלפים המצויים בסכנת הכחדה. מושבות אלו הן מהגדולות בישראל ומהוות עשרות אחוזים מהאוכלוסייה בארץ, ולעיתים אף מהבודדות שנותרו. הפגיעה בהן עלולה להביא להכחדת מינים שלמים".
אפשר, סוברים הפונים, שהמהלך קשור לתוכנית שהציג השר סמוטריץ' לעיבוי ההתיישבות לאורך גבולה המזרחי של המדינה. אבל תועלת ביטחונית, חשובה ככול שתהיה, מחייבת באזור זה גם תכנון סביבתי מוקפד בשיתוף גורמי הסביבה, על מנת לשלב נכון בין ההתיישבות לבין שמירת הטבע. שימוש במוצבים למגורים או לפעילות אחרת, ללא תכנון ראוי, עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים למערכות אקולוגיות שהתאוששו בקושי לאורך שנים.
"שמירת הטבע אינה עומדת בסתירה להתיישבות – להפך", ציינו ב"ירוק עכשיו". לדבריהם "ריבונות סביבתית היא חלק מהציווי הראשון לאדם: לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. יש מקומות לעבד, ויש מקומות לשמר. האחריות לשמור על נופי בקעת הירדן היא לאומית – והיא צריכה לחול על כל הפוגעים בהם. לצערנו, פגיעות חמורות בבקעה מצד גורמים ערביים – בנחלי תרצה, המליח, פצאל וייט"ב – אינן זוכות לאותה תשומת לב ציבורית, אף שדווקא מתיישבים יהודיים פועלים לשקם אותם בשנים האחרונות".
