כ-250 שריפות, עשרות פצועים וארבעה הרוגים - זהו המחיר ששילמו אזרחים בשנת 2024 בעקבות שימוש פיראטי בסוללות ליתיום-יון בכלים חשמליים.
במערך הכבאות מתריעים כי האיום הבא נמצא מעבר לפינה - רכבים חשמליים מדגמים ישנים, שלגביהם אין כיום רגולציה מספקת לנוכח הסכנות הנשקפות מהם. אחד האתגרים המשמעותיים העולים מכך היא האפשרות לדליקה בתוך חניונים תת-קרקעיים. "אם לא נדע להיערך לשריפות רכבים עלולים לבעור כמה ימים בתוך חניונים עד לכיבויים ולגרום נזק בלתי הפיך", מתריעים במערך הכבאות.
טכנולוגיית הליתיום-יון נפוצה כיום במגוון שימושים בסביבת החיים שלנו ונחשבת למתקדמת ובטוחה, אך כאשר היא מעורבת בשריפות, היא מהווה אתגר משמעותי עבור לוחמי האש וסכנה ממשית לציבור.
בשנת 2022 מינה נציב כבאות והצלה צוות עבודה בין-משרדי, שמטרתו לצמצם את המעורבות של סוללות ליתיום-יון באירועי שריפה. הצוות פועל עד היום לקידום אסדרה בתחומי היבוא האישי, סילוק סוללות לאחר תום שימוש או התלקחות, סימון רכבים חשמליים, וכן בהסברה והדרכת הציבור – בשיתוף פעולה עם מנכ”לים של משרדי ממשלה שונים.
לדברי רועי צוקרמן, ראש ענף חומרים מסוכנים במטה הכבאות, כשלים בסוללות ליתיום-יון מתרחשים לרוב כתוצאה מטעינת יתר, מכה פיזית או שהייה בתנאי חום קיצוני. במצבים אלו, הסוללה עלולה להתחמם, להתלקח ואף להתפוצץ.
צוקרמן מדגיש את המורכבות שבכיבוי שריפות הנגרמות מסוללות אלו, במיוחד בכלי רכב חשמליים: “מדובר באירוע מורכב מאוד, זה לא כמו רכב בנזין שניתן לכבות בקצף או מים – ברכב חשמלי האש נלכדת בתוך מעטפת הגנה של הסוללה, מה שמקשה על קירור וכיבוי, ולעיתים לוקח זמן רב עד שהאש נכבית”.
לדבריו, אומנם טרם נרשמו מקרים רבים של שריפות בכלי רכב חשמליים, אך כאשר זה קורה, במיוחד בחניונים תת-קרקעיים, התוצאה עלולה להיות הרסנית: "תאר לך מגדל של 40-50 קומות, ובקומה מינוס שתיים פורצת שריפה ברכב חשמלי. זה אירוע שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך למבנה כולו. בדרום קוריאה התרחש לאחרונה מקרה כזה, שהוביל לקריסת המבנה ואובדן יכולת השימוש בו".
צוקרמן סבור כי המדינה חייבת להסדיר את התחום. "אי אפשר מצד אחד לעודד רכישת רכבים חשמליים, ומצד שני לא לחייב התקנת מערכות כיבוי. לפחות מפסק חירום, שינתק את מערכות החשמל שאינן חיוניות בעת שריפה - זה דבר בסיסי. הנושא נמצא כעת בדיוני הוועדה הבין-משרדית".
מבחינת מערך הכיבוי, האיום המרכזי נמצא דווקא בכלים החשמליים הקלים: אופניים, קורקינטים וקלנועיות. במערך מזהירים כי בכלים אלו מבוצעים שינויים פיראטיים תכופים בסוללות, דבר שמגביר את הסיכון. "אנחנו נתקלים במעבדות פיראטיות שמשפרות סוללות כדי להגביר מהירות או טווח נסיעה. תהליך כזה, או שימוש בסוללה לא תקנית, עלול להוביל להתלקחות - ולעיתים זה קורה בתוך הבית, מה שמוביל לאסונות קשים", אומר צוקרמן.
דוגמאות לכך לא חסרות: לפני כחצי שנה אירע פיצוץ קלנועית בתל אביב עקב שימוש בסוללה משומשת, ואישה וילד נפצעו. באשדוד נספה ילד כתוצאה משריפה שפרצה בביתו בשל התלקחות סוללת אופניים. ביהודה ושומרון נשרפה דירה כליל כתוצאה מהטענת אופניים בתוך הבית, ובבאר שבע - סוללת אופניים שהתלקחה בכניסה לבניין חסמה את דרך המילוט, ו-19 בני אדם נפצעו כשנאלצו לקפוץ מחלונות.
לדברי מורדי מורן, ראש ענף חקירות הכיבוי במחוז דן, כ-60% מהשריפות כתוצאה מסוללות של כלים חשמליים זעירים מתרחשות בגוש דן. "מרבית הטעינות מתבצעות בתוך בתים או בכניסות לבניינים. כשהסוללה מתלקחת דרכי המילוט נחסמות, והכיבוי כמעט בלתי אפשרי ברגע שהחום התרמי מגיע לשיא. כך נוצרים עוד ועוד נפגעים". בנוגע לרכבים חשמליים מזהיר מורן כי בעתיד, עם התיישנותם ותחילת תיקונים לא מוסמכים, צפוי גידול משמעותי גם במספר האירועים בתחום זה.
נציב כבאות והצלה לישראל רב טפסר אייל כספי: “ההתפשטות המהירה של שריפת סוללות ליתיום מציבה אתגר חדש ומשמעותי לחיי האזרחים.
כבאות והצלה לישראל מפתחת תורת לחימה מבצעית וטכניקות ייעודיות, לרבות הסברה לאוכלוסייה בשימוש בטוח. במקביל, השר לביטחון לאומי פועל לחיזוק שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה הרגולטורים. הצלת חיים מתחילה במדיניות ברורה ובאחריות ציבורית.