בשנת 2016 פקד את ישראל גל שריפות שתפס את המערכות הרלוונטיות (כיבוי אש ורשויות מקומיות) לא ערוכות. שנתיים לאחר מכן החל מבקר המדינה לבדוק את נושא ההיערכות לטיפול בגלי שריפות והטיפול בהן בפועל.
שריפה גדולה ביער ירושלים | \\ 27א
"מאז הביקורת הקודמת, שפורסמה בשנת 2018, התחוללו כמה שריפות יער גדולות בישראל", נכתב בדוח שפורסם היום (שלישי), "כמו כן מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, התלכדות של אירועי החירום המלחמתיים והאזרחיים הביאה לשריפה של כ-200 אלף דונם של יער וחורש בצפון הארץ בפרק זמן של פחות משנה, אשר הסבו נזק חמור לשמורות הטבע, ובין היתר, פגעו בבעלי החיים ובצומח".
תיעוד הלהבות על כביש 1 | \\ 27א
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מגלה שבין השנים 2020 ל-2024 פרצו מדי שנה בישראל 28,500 שריפות בשטחים שמוגדרים כשטחים פתוחים. כלומר, שריפות שאם לא מטפלים בהן מהר, הן מסכנות את שולי הערים והשכונות הצמודות.
בדו"ח הקודם המליץ מבקר המדינה וההחלטה אומצה על ידי הממשלה להקצות 155 מיליון שקל ליצירת אזורי חיץ. כלומר, להכשיר שטח שגם אם יש שריפה וכבאות מתקשים להשתלט עליה, הרי שאזורי החיץ ימנעו, או לפחות יצמצמו את הסיכון שהשריפה הזו תגיע לאזורי מגורים. בפועל, הוקצה רק שליש מהסכום הזה ליצירת אזורי החיץ וגם זה עד לשנת 2026.
מבקר המדינה בחן את ההיערכות של שלוש רשויות: חיפה, יוקנעם וזכרון יעקב, אולם הביקורת בכללה נוגעת לכל רחבי ישראל, בוודאי באזורים שקרובים ליערות ולשטחים פתוחים.
"ההתמודדות עם אירועי חירום בעלי עוצמה ורחבי היקף המתרחשים בעורף האזרחי של מדינת ישראל, הן בעיתות לחימה והן בעיתות שגרה, מחייבת היערכות מערכתית ובין-ארגונית מוקדמת של גופים רבים ואיגום משאבים לאומיים", כתב אנגלמן בדו"ח.
"הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לכלל אירועי החירום, ובכלל זה אירועי חירום אזרחיים כמו שריפות יער וחורש. ביקורת המעקב העלתה כי טרם אושרו התקנות לעניין הגנה על יישובים מפני שריפות יער בהיעדר מקור תקציבי לביצוען".
עוד עלה בביקורת המעקב כי בהחלטת הממשלה 1091 משנת 2022 אושר תקציב לתשעה אזורים בלבד, וטרם הוסדר התקציב לאזורים אחרים המצויים בסיכון גבוה. הרשויות המקומיות שנבדקו - חיפה, יקנעם וזיכרון יעקב - נקטו פעולות לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח הקודם, בין היתר בהכנת תוכניות הגנה מפני שריפות ובהכשרת אזורי חיץ, בין במסגרת החלטת הממשלה 1091 ותקציבים שהוקצו מכוחה ובין על ידי פעולות שהן נקטו מיוזמתן.
עם זאת, במועד סיום ביקורת המעקב עדיין לא הוכשרו אזורי חיץ באזורים נרחבים שרשות הכבאות הגדירה בסיכון גבוה לשריפות יער וחורש - בעיריית חיפה ובמועצה המקומית זיכרון יעקב. עיריית יוקנעם עילית החלה לאחר מועד סיום הביקורת בהכנת תוכנית הגנה, אך התוכנית טרם הועברה לאישור רשות הכבאות. עיריית חיפה הכשירה דרכי גישה ומילוט בשכונה כלואה אחת בלבד.
"לנוכח החשיבות הרבה של הכשרת אזורי חיץ להאטת קצב התקדמות חזית האש, לפינוי תושבים מבתיהם, לצמצום סכנת הפגיעה ברכוש ולהצלת חיי אדם, על המשרד לביטחון לאומי, רשות הכבאות, עיריית חיפה והמועצה המקומית זיכרון יעקב לתת את הדעת לחשיבות הנושא ולפעול ככל האפשר להכשרת אזורי החיץ בחיפה ובזיכרון יעקב בהקדם. על משרדי הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים, ובהם המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים, לפעול במשותף להסדרת תקנות להגנה על יישובים מפני שריפות, שהן תקנות מצילות חיים", סיכם אנגלמן את ביקורת המעקב שביצע בנושא.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו