לא מה שחשבתם: הנשים החרדיות משתלבות בתפקידים בכירים – ואף מרוויחות יותר

מחקר חדש של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית מציג את המהפכה השקטה אך הדרמטית בתעסוקת נשים חרדיות – ומגלה איך הן הופכות לגורם מפתח בכלכלה הישראלית, תוך שמירה על זהותן המסורתית והתמודדות עם אתגרים משפחתיים וחברתיים

מהפכה חרישית אך עמוקה מתחוללת בשנים האחרונות בלב החברה החרדית בישראל – נשים חרדיות עוזבות את העולמות המקצועיים המסורתיים ופורצות דרך בתחומי ההייטק, הפיננסים והתעשיות הטכנולוגיות. מחקר חדש, רחב-היקף וראשון מסוגו של יהודית מילצקי וד"ר איתן רגב, שפורסם במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, שופך אור על מגמה זו, ומציע מבט מפוכח ומעמיק על הנשים שמובילות את השינוי – לא רק במקומות העבודה, אלא גם בתוך הבית, הקהילה, והחברה הישראלית כולה.

המחקר – אשר נערך בשלוש מתודולוגיות שונות: ראיונות עומק, ניתוח אקונומטרי של נתונים מנהליים, וסקר טלפוני רחב – מצביע על תמונה מובהקת: מתוך כ-210 אלף נשים חרדיות בגילאי 20 עד 64, כ-17% משתכרות שכר הגבוה מהממוצע במשק, עם הכנסה שנתית של כ-120,000 שקלים. מדובר בכ-36,200 נשים – רבות מהן בעלות תואר אקדמי או הכשרה טכנולוגית, שמועסקות בעבודות בפריון גבוה, ברובן מחוץ למגזר החרדי. רובן משתייכות לזרם הליטאי, וריכוזי התעסוקה המרכזיים שלהן הם בירושלים ובבני ברק – אך עבודתן אינה עוד בתוך מסגרות חרדיות מוגנות אלא לרוב במקומות עבודה כלליים, חילוניים ברובם, ולעיתים אף בלעדיים.

כמחצית מהנשים החרדיות העובדות בשכר גבוה משתלבות בסביבות עבודה עם מעל 50 עובדים, שבהן אין כמעט נוכחות חרדית. רבות מהן דיווחו על תחושת זרות ולעיתים על מתח, אך גם על הזדמנות להשתלבות, להביא קול אחר, ולהפוך לחוליה מקשרת בין עולמות שונים. שילוב זה, כך מתברר, משנה לא רק את מבנה שוק העבודה בישראל – אלא גם את הקודים החברתיים והמשפחתיים בתוך הציבור החרדי.

החוקרים מציינים כי לצד החיזוק הזהותי-ישראלי של נשים אלו – שבא לידי ביטוי בפתיחות לערכים כלליים, בעמדות מתונות יותר כלפי חילונים ובתחושת שייכות מסוימת לחברה הכללית – הן ממשיכות לשמור בקנאות על ערכים שמרניים בתחומים כמו חינוך הילדים, נראות חיצונית וזהות קהילתית. המורכבות הזו, להיות "גם וגם", מלווה אותן יום-יום, ודורשת תמרון רגשי וחברתי מתמיד.

בניגוד לטענות פופולריות לפיהן נשים חרדיות מצליחות "למשוך" את בן הזוג לצמיחה תעסוקתית, ממצאי המחקר מצביעים על כך שאין השפעה מובהקת של שכר האישה החרדית על השתכרות או התקדמות הבעל. ההסבר לכך, לפי החוקרים, הוא שמדובר לרוב בזוגות "דומים" מראש – שני בני זוג בעלי מוטיבציה ויכולות גבוהות, שבחרו זה בזו מתוך התאמה אישית וערכית. עם זאת, עצם הפיכתה של האישה למפרנסת מרכזית עלולה לערער לעיתים את הדינמיקה הזוגית, בעיקר מול תפיסות מסורתיות של תפקידי מגדר, דבר שמביא למתח זוגי או משפחתי.

המחקר לא מסתיר גם את הקשיים: ככל שנשים חרדיות מתקדמות בשוק העבודה, נוצר פער הולך וגדל בתוך החברה החרדית עצמה – בין אלו שמשתלבות, יוזמות ומתקדמות, לבין אלו שנותרות מאחור. הפער בולט במיוחד בקרב נשים ספרדיות וחסידיות – קבוצות שמרניות יותר, שאינן נהנות מאותן אפשרויות לקידום או גישה להכשרות רלוונטיות. בנוסף, הצלחתן של נשים בשכר גבוה מביאה עמן אתגרים בתחום השידוכים, הציפיות מהילדים ומעמדן החברתי בתוך הקהילה.

סוגיית השייכות החברתית בולטת במיוחד בסביבת העבודה. מקומות עבודה מגוונים – עם עובדים חרדים נוספים, סובלנות תרבותית ותמיכה בהתאמה אישית – תורמים לתחושת שייכות גבוהה יותר של נשים חרדיות לחברה הישראלית. לעומת זאת, סביבות עבודה "קיצוניות" – או חילוניות לגמרי, או חרדיות בלבד – יוצרות לעיתים תחושת ניכור או חוסר נוחות.

בין ההמלצות העיקריות שעולות מן המחקר: קידום תוכניות הכשרה מקצועית מותאמות לנשים חרדיות, בעיקר לנשים ממוצא ספרדי וחסידי; עידוד מקומות עבודה להעסיק נשים חרדיות וליצור עבורן סביבת עבודה תומכת, מגוונת ורגישה תרבותית; ומתן כלים לנשים להתמודד עם המורכבות שבחיים על התפר שבין שני עולמות – החברה החרדית והחברה הישראלית הכללית – מבלי לוותר על הזהות הדתית והקהילתית.

החוקרים ממליצים גם לחשוב על הדור הבא – כלומר, על חינוך שמאפשר לילדים של אותן נשים לשלב בין עולמות, להשתלב בשוק העבודה הכללי תוך שמירה על עקרונות ואמונה, מבלי לאבד את תחושת השייכות לקהילה. המחקר גם מדגיש כי נשים בשכר נמוך נזקקות להתערבות משמעותית יותר – הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי – כדי שיוכלו לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהצטרף למעגל המתקדם והמשפיע של נשים חרדיות בשוק העבודה.

"המחקר שלנו מספק הצצה מרתקת לעולמן המשתנה של נשים חרדיות בישראל", מסכמים יהודית מילצקי וד"ר איתן רגב. "הן לא רק נושאות את הכלכלה החרדית – הן יוצרות גשר חי בין החברה החרדית לחברה הישראלית. זהו שינוי שלא ניתן עוד להתעלם ממנו – והוא מחייב את מקבלי ההחלטות, המעסיקים והחברה הישראלית כולה לפעול בתבונה, ברגישות ובשיקול דעת, כדי למנף את הפוטנציאל האדיר הזה".

המחקר פורסם ביולי 2024, והוא נשען על שילוב ייחודי של שלוש שיטות מחקר: שלב ראשון – מחקר איכותני שכלל 20 ראיונות עומק עם נשים חרדיות בגילאי 30 ומעלה, כולן נשואות ומרוויחות שכר גבוה; שלב שני – מחקר אקונומטרי שהתבסס על נתונים מנהליים של כ-209,000 נשים חרדיות בגילאי העבודה; ושלב שלישי – סקר טלפוני עם 502 נשים חרדיות עובדות, שנערך בפברואר 2024, ובדק עמדות, השכלה ותחומי תעסוקה.

המסקנה העיקרית: מדובר באחת מקבוצות ההשפעה החשובות והצומחות בישראל – אבל כדי שהן תמשכנה לצמוח, יש להכיר במורכבותן ולתת להן כלים מתאימים.