קית' סיגל: "ראיתי עינויים, חטופה שתוקעים לה מוט חד במצח כדי שתודה בדבר שלא עשתה"

חצי שנה אחרי שובו מהשבי בעזה, קית' סיגל התראיין הבוקר (ראשון) לניב רסקין בערוץ 12. שורד השבי, שנחטף בשבעה באוקטובר והוחזק 484 יום ברצועה, גילה פרטים על התנאים הבלתי אפשריים שבהם מוחזקים החטופים: "מאז שחזרתי קשה לי להשתמש במילה 'קשה', כי אני חושב על החמישים שם ועל המשפחות שלהם.

"חוויתי בעצמי את רכבת ההרים, של מו"מ שאמרו שהוא לקראת סיום - וזה לא קרה. החטופים שעוד שם חווים את זה פעם אחרי פעם, ולא מספיק הסבל שהם עוברים, אלימות, התעללות, הרעבה בתנאים הכי קשים שאפשר לדמיין".

"ראיתי אנשים עוברים עינויים", הוא נזכר. "ראיתי אישה חטופה שמרביצים לה ותוקעים לה מוט חד במצח, הכניסו אותי לחדר ואמרו לי להגיד לה להודות שהיא עושה משהו שהיא לא עשתה בכלל. גם בעצמי חוויתי אלימות קשה".

ועדיין, קית' סיפר, ההתמודדות הקשה ביותר בשבי הייתה דבר אחר לגמרי: "מה שהיה לי הכי קשה זה הידיעה שהמשפחה סובלת הרבה יותר ממני, שאין להם אפשרות לדעת שאני בסדר. אני בטוח שהסבל שלהם היה גדול משלי. הניתוק מהמשפחה, לא לדעת מה שלומם והידיעה שאין להם מושג מה שלומי - רק זה כשלעצמו מייסר. הם, חמישים החטופים והמשפחות שלהם, עוד בסבל ובסיוט הזה".

"הייתי חייב לשרוד כדי לחזור למשפחה"

הוא הזכיר את מאבק המשפחות, אליו הצטרפה אשתו אביבה עם חזרתה: "מדהים לראות כמה המשפחות נלחמות, נוסעות בעולם, מבוקר עד לילה מנסות להחזיר את יקיריהן, יחד איתם עם של אנשים שהתגייסו איתם למאבק הזה. המשפחה שלי נתנה לי המון כוח בשבי, הרגשתי שאני חייב לשרוד כדי לחזור אליהם".

גם היום, כשהוא בבית כבר חצי שנה ונמצא עמוק בתוך תהליך השיקום, הוא לא מפסיק לחשוב על החברים שהכיר בשבי - ונותרו מאחור: "אני חושב על מתן, שהיינו נעולים מעל חודשיים בחדר בלי אורות וחלונות. התחננו ללכת לשירותים, דפקנו על הדלת וקיווינו שיפתחו. עם עמרי מירן הייתי תקופה ממושכת, הוא דיבר הרבה על המשפחה ועל הגעגועים שמעיקים עליו. על גלי וזיוי, מהקיבוץ שלי, שאני מכיר אותם מאז שנולדו. אחרי כל כך הרבה זמן - הם כולם בקטגוריה של הומניטריים".

הדרך שלו להתמודד עם המחשבות הכואבות, הוא סיפר, היא להמשיך לקחת חלק פעיל במאבק למען השבת החטופים: "אני עושה דברים שלפני כן לא הייתי מעז לעשות, כמו לדבר בפני קהלים של מאות ואלפי אנשים. פעם רק המחשבה על סיטואציה כזאת הייתה מעוררת בי חרדה - היום אני יודע שיש לי קול להשמיע ולשמחתי אני יכול לעמוד על הרגליים ולעשות דברים בתקווה שזה יעזור".

לסיכום, קרא קית' להסכם שיביא את כולם - ללא חלוקה: "קשה לי לחשוב על אופציה שחלק יחזרו וחלק לא. חייבים להציל אותם, זה מחובתנו כעם וכאנשים מוסריים. אני קורא לראש הממשלה לדאוג שזה יקרה, לנשיא טראמפ להמשיך במאמצים, למתווכות לדאוג שהמו"מ יביא הסכם".