גדי מוזס באירוע בניר עוז: "נואשנו ממקבלי ההחלטות"

מאות רוכבי סוסים השתתפו היום (שישי) בקיבוץ ניר עוז באירוע לזכרו של אליהו ("צ׳רצ׳יל") מרגלית, שנרצח ונחטף לעזה על ידי מחבלים בקריאה להשבתו ולהשבת כל 50 החטופים. את שיירת הרוכבים הוביל יחי יהוד, אביהם של ארבל שנחטפה ושבה, של דולב שנפל ב-7.10 ושל נטע שניצל.

מרגלית יצא מביתו בבוקר השבעה באוקטובר לאחר המטח הראשון כדי לבדוק מה שלום הסוסות באורווה שלו, נרצח על ידי המחבלים וגופתו נחטפה.

שורדת השבי נילי מרגלית, בתו של "צ׳רצ׳יל" אמרה: ״אבא, המחשבה שאתה בשבי פצעה אותי אלפי מונים מהשבי שלי עצמו. זה לא אתה. הקונספט של שבי לא מתאים לך. אתה אדם של חופש, אין אחד שהיה יכול לנהל אותך. אתה איש של שדות ומרחבים וזאת גם הסיבה שהתאהבת בנגב המערבי, אזור שטוח, פתוח למרחבים וחופש, הרבה חופש.

"אף אחד לא צריך להיות בשבי. לא ילדים, לא נשים, לא קשישים, לא גברים לא אזרחים לא חיילים, לא החיים ולא המתים. אף אחד לא צריך להיות בשבי. אני כותבת לך אבל עדיין לא נפרדת. הפרידה ממך, כואבת ככל שתהיה, תוכל להיות רק באדמת ניר עוז - זאת צוואתך. ניר עוז תקום מחדש ואילו היית פה היית עושה זאת בעצמך, גם זאת צוואתך. אבא, כבר 651 ימים אני מחכה לרגע שאוכל להיפרד ממך בדרכך האחרונה לאדמת ניר עוז. 651 ימים שהמחשבות לא נותנות מנוחה. ואני כל הזמן שואלת מתי, מתי, מתי היום הזה כבר יגיע?״.

שורד השבי גדי מוזס שהשתתף באירוע: "הממשלה הקשוחה והקשיחה והקרה הזו שמנהלת את חיינו, לא מבינה מה פירוש הדבר הורים, אחים ומשפחה שמחכה ליקיריהם והיא מעמידה סדרי עדיפויות בלתי מתקבלים על הדעת. ולפחות מבחינתי - בלתי הגיוניים ובלתי רגשיים.

"אנשים שמחכים לילדיהם וילדים שמחכים להוריהם - עצביהם מורטים. אין להם סבלנות עד שיגמרו עם איראן, עד שיגמרו את חוקי ההשתמטות, יגמרו את המהפכה המשפטית, שיגמרו את הכל ואז אולי יחשבו על עוד כמה חטופים שהם חיים או מתו כבר. אז כולנו בקריאה ממש נואשת למחליטים - די כבר!״.

יחי, אביה של ארבל שחזרה מהשבי: ״ארבל שלנו, כמי שלא השפילה ממבט ולא הרכינה ראש גם בשבי; יושבת מול מקבלי ההחלטות בדרגים הפוליטיים והצבאיים וממחישה להם מה זה אומר להיות שבויה בעזה. את תחושת האימה שחווים כאשר המלחמה מתנהלת סביב, כשהצבא מתקרב והמחבלים מפנים לראשה את קנה הרובה.

"היא דורשת בפגישות לנקוט בצעדים המתבקשים, ולסיים את המלחמה בגלל סכנת המוות המרחפת מעל ראשי יקירינו. אפשר וצריך לסיים את המלחמה הזו, הארוכה במלחמות ישראל, אפשר להשיב את האבות והבנים, החיילות והחיילים של כולנו הביתה. אפשר להציל את המשפחה הבאה מהנורא מכל, להציל חלומות של אנשים צעירים. אפשר להחזיר את כל בני הערובה. אפשר, צריך ונדרש״.