אלפי משתתפים, שרים, חברי כנסת וראשי ערים הגיעו היום (רביעי) לוועידת השלטון המקומי MUNI EXPO 2025, שהתקיימה באקספו תל אביב תחת הכותרת "מצפן מקומי". במוקד הדיונים: ביטחון, חוסן חברתי, שיקום העורף והמאבק על גיוס החרדים – לצד יוזמות חדשנות ברשויות.
במהלך הוועידה דיברו שר הביטחון ישראל כ"ץ על האיום האיראני והמצב בסוריה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על טיפול בנזקי העורף ותקציבי חירום, וחברי כנסת וראשי ערים שהעלו את הצורך בהשקעה בפריפריה, ביטחון אישי, מיגון ואסטרטגיות צמיחה כלכלית.
שורד השבי אלי שרעבי מספר על השתתפותו במצעד החיים באוושויץ בועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2025 "מצפן מקומי"
"אני מבקש וביקשתי כבר אז שם, יש להיזהר מאוד מאוד בכבודם של שורדי השואה. זה אירוע בעוצמה אחרת. זה היה עם יהודי, ללא מדינה, שנרצח ונטבח לאורך שנים. האירוע של 7 באוקטובר מתרחש כשאנחנו מדינה עם צבא מאוד חזק ואני מבקש להפריד בין האירועים ולא לעשות הקבלה״.
אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה בכנס החינוך במוני אקספו: "היינו הראשונים שנתנו לילדים פעילות"
שטרן סיפר על המענה המיידי לתלמידים במהלך הלחימה והפינוי: "היינו הראשונים שנתנו לילדים פעילות – לתת להם משהו חדשני ולייצר להם למידה וערכים."
הוא תיאר את הפיזור הרחב של תושבי העיר בזמן המלחמה: "במהלך הפינוי היינו פזורים ב-560 יישובים – מקריית שמונה ועד אילת". שטרן עדכן על מצב החזרה לעיר: "אנחנו ארבעה חודשים אחרי הסיום של הלחימה ורק 60 אחוז חזרו לעיר".
שרת התחבורה מירי רגב במליאת ועידת מוני אקספו: "צריך לגלות יותר אחריות בזמן מלחמה"
רגב תקפה את ח"כ יולי אדלשטיין על התנהלותו סביב סוגיית חוק הגיוס והמשבר בקואליציה: "יולי אדלשטיין שייזכר כיו"ר ועדת חוץ וביטחון שעשה את המעשה של לנסות ולהפיל ממשלת ימין בזמן מלחמה – זה דבר נורא ואיום שמעיד על כך שלא צריך להיות בתפקידו".
היא הדגישה את הצורך במשמעת קואליציונית: "אדלשטיין לא משרת את האג'נדה הפרטית שלו. יש מדיניות לממשלה. הוא נבחר כחלק מהליכוד. הוא לא הצליח להגיע להבנות ולכן מפיל ממשלת ימין. יש לנו חטופים, מלחמה בעזה – ולכן צריך לגלות יותר אחריות".
רגב קראה גם לשותפות החרדיות בקואליציה לגלות אחריות: "אני מצפה מהחרדים להבין שהם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולראות איך עובדים ביחד. דרעי שנמצא בקבינטים מצומצמים – אני מצפה שיעשה הכל כדי למנוע הפלת ממשלת ימין בזמן מלחמה".
שר האנרגיה אלי כהן במליאת ועידת מוני אקספו: "הדרוזים הם בני ברית שלנו"
אלי כהן התייחס למצב בסוריה ולמחויבות כלפי בני המיעוט הדרוזי: "הם בני ברית שלנו. מדינת ישראל תקפה – וזו לא הפעם הראשונה, בעבר עשינו את זה עם דאעש".
הוא הדגיש את הצורך להרתיע את טורקיה: "אנחנו צריכים להבטיח שטורקיה לא תקים בסיסים בסוריה. ואם היא תעשה את זה – גם ישראל תקים בסיסים בסוריה".
כהן הסביר את גבולות המדיניות: "בסוף היום אנחנו לא מחפשים לכבוש לא את לבנון ולא את סוריה, אלא להבטיח את ביטחון מדינת ישראל".
כהן התייחס גם לפעילות החשאית נגד איראן: "יהיו הרבה סרטים שיוכלו להיכתב על הפעולות של מדינת ישראל. אני לא מתייחס לפעולות ספציפיות. הציבור בישראל לא בטוח מבין אילו גורמים חוסלו באיראן במהלך 12 ימים. בקבינט שראינו את השמות של האנשים – זה היה דבר מדהים".
הוא הבהיר את הקו האדום הישראלי: "מדינת ישראל תתקוף באיראן אם היא תנסה לחדש את התוכנית שלה לנשק גרעיני בצורה ברורה".
כהן התייחס גם לחוק הגיוס ולשוויון בנטל: "כשאתה יו"ר ועדה ויש נושא שנמצא אצלך – אתה לא מחכה שיפתרו לך את הבעיה, אלא אתה חותר לפתרון ובסוף מניף חוק. אחינו החרדים צריכים לשאת יותר בנטל – זה נדרש לביטחון, זה טוב לכלכלה ולאחדות בחברה הישראלית".
אור פירון, ראש מועצת אורנית באולפן "ישראל היום": "חייבים לפתח יותר ולבנות יותר"
פירון סיפרה על ההתמודדות עם המצב הכלכלי ביישוב: "עדיין לא סיימנו. קיבלתי את הראשות עם גירעון גדול ותוכנית הבראה מורכבת מאוד. אני מגיעה מהעולם העסקי, ואני חושבת שיגיע היום שיצטרכו להסתכל על הרשויות המקומיות – איך באמת יודעים לייצר עבור התושבים שלהן הכנסות".
היא הדגישה את הצורך בשינוי מדיניות המדינה: "המדינה תצטרך לשחרר בהרבה דברים. יש חסמים שיכולתי לייצר עבור התושבים ולא להיות עול על המדינה. זה משהו שיקרה". פירון סיכמה בקריאה לפיתוח כלכלי משמעותי: "חייבים לפתח יותר, לבנות יותר, לייצר יותר מרחבים של מסחר ותעסוקה".
שר הביטחון ישראל כ"ץ במליאת ועידת מוני אקספו: "הרף בסוריה יעלה אם המסר לא יובן"
שר הביטחון התייחס למצב בסוריה ואמר: "אנחנו כבר 24 שעות תוקפים מטרות בסוריה. אנחנו פוגעים בהן, ומאחר והמסר לא מועבר מספיק – תקפנו מטרה ליד המטה הכללי בדמשק. הרף יעלה אם המסר לא יובן. אנחנו נגביר את עוצמת הפעילות כפי שיידרש".
כ"ץ הסביר את הגישה הביטחונית: "יש כאן דבר חריג. קודם כל האינטרס שלנו הוא שמירת ביטחונה של מדינת ישראל. הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא שצה"ל חייב להיות קרוב ליישובים שלנו. רואים את זה בלבנון, בסוריה ובמקומות אחרים. אנחנו לא התוקפנים. אנחנו מעבירים מסרים חד משמעיים באופן מילולי ומעשי לשליט בסוריה. הגענו כבר לדמשק. דרשנו שיוציא את כל הכוחות. המסרים עוברים בצורה ברורה".
הוא הוסיף: "חיל האוויר פועל, אנחנו פועלים בעוצמה הולכת וגוברת. השמדנו עשרות כלי רכב, טנקים ודברים אחרים משום שאנחנו נחושים למנוע מהם לטבוח בדרוזים. לכן נכנסנו לסוריה. בסדר, אז אל-גולאני לבש חליפה – אנחנו יודעים שהוא יושב על קבוצות שלמות של ג'יהאדיסטים. בכל מקרה קבענו קו ואנחנו מפעילים אותו באופן נחוש ומשוכלל. אני מקווה שזה יזיז אותו אחורה ויאפשר לדרוזים שם ולדרוזים כאן – שהם שותפים מדהימים – לדעת שאנחנו מגינים על האחים שלהם".
כשנשאל עד כמה קרובים לעסקה אמר כ"ץ: "צה"ל פועל בעוצמה בעזה. אתמול ניתנה סקירה בפורום הביטחוני – עוצמת הטיפול הפתיעה את חלקם. לפני שנכנסים לאזור מוודאים אם יש שם חטופים, נותנים הודעת פינוי ותוקפים בעוצמה רבה מאוד לפני הכניסה והתמרון. המלחמה – מעל הקרקע ומתחת לקרקע. אחרי שמסכלים את האיומים, צה"ל נשאר בשטח על מנת למנוע את זריעת הטרור. אני מקווה שתהיה עסקה, אבל זו תהיה התקפלות של החמאס. אנחנו לא רוצים לראות אותו שורד ומהווה איום על מדינת ישראל".
הוא סיכם את היעדים: "המטרה היא להחזיר את כל החטופים ולהכניע את חמאס. כל הפעולות זה לכיוון עסקה – אבל גם להשמיד את יכולות חמאס יותר ממה שהיה עד היום".
כ"ץ התייחס גם למבצע נגד תוכנית הגרעין של איראן והסביר את הישגיו: "סיכלנו את תוכנית הגרעין האיראנית – פגיעה במתקני העשרה. ההצטרפות של ארה"ב אפשרה לעשות את זה יותר כולל ושלם. זה לא רק מתקני הגרעין – זה למעלה מעשרה מתקנים במרחב טהרן שהשמדנו".
הוא הדגיש את השינוי האסטרטגי: "היכולת הקריטית שהנחנו לצה"ל לגבש, שלא הייתה קודם, היא להיות ממש בתוך טהרן. העוצמה הזאת – עם הפצצות, ההכוונה הישירה והשליטה בשמי איראן, זה היה ההבדל".
"אנחנו מדינה שלא מאוימת על ידי סכנת השמדה"
כ"ץ סיכם בביטחון: "אין היום תוכנית גרעין איראנית. זה לא נמדד בשניות – זה נמדד בעובדה. כל אחד שיושב כאן היה בסכנת השמדה – כל אזרח, כל תינוק וכל בובה – הורדנו את זה. אין את הסכנה הזאת עכשיו. אנחנו מדינה שלא מאוימת על ידי סכנת השמדה".
הוא הוסיף: "כן, היה אורניום – ידענו שיש. אבל מכאן ועד להשמיש – אין להם כלים. אמרנו וצה"ל הונחה לשמר את העליונות האווירית ואת היכולות – אם נצטרך".
כ"ץ התייחס לסוגיית חוק הגיוס והדגיש את היכרותו עם הצרכים הביטחוניים: "אין בדרג המדיני מישהו שיודע יותר ממני מה הצרכים וכמה צריכים חיילים באמת. אני יודע בדיוק – המשימה היא להביא לפחות 10,000 חיילים בשנתיים הקרובות. בראייתי גיבשתי תוכנית ריאלית להביא לגיוס של אלפי חרדים כל שנה".
"החרדים מוכנים לדברים שבעבר לא הסכימו להם"
הוא הסביר למה דרכים אחרות נכשלות: "כל הדרכים של משפטים וצווים זה לא עובד. רק חוק בהסכמה עם דרישות משמעותיות של שירות משמעותי וסנקציות במידה ולא – רק זה יביא את ההנהגה החרדית והרבנים לתת את האור הירוק. תעצור אותו בנתב"ג כשהוא טס או חוזר – זה לא יעזור".
כ"ץ הוסיף על תהליך העבודה מול הממשלה והכנסת: "הנחתי את זה והעברתי לכנסת לטפל בזה. לא עסקתי בחלק החקיקתי. יש פה הזדמנות. גם החרדים יודעים שקרה משהו ב-7 באוקטובר. הם מוכנים לדברים שלא היו מוכנים בעבר. יש פה הזדמנות היסטורית לשנות את הנורמה. זה יביא באמת חיילים".
כשנשאל אם אדלשטיין טעה בקו שהוא לקח השיב: "באתי לבדוק איתו, פגשתי ציבורים ומשרתים, נשות מילואים – גיבשתי עקרונות".
דובי שפלר, ראש המועצה המקומית אפרת באולפן "ישראל היום": "חוסר הריבונות ביהודה ושומרון יוצר בירוקרטיה מיותרת"
דובי שפלר, ראש המועצה המקומית אפרת, מתאר את האתגרים הייחודיים של החיים ביהודה ושומרון הנובעים מהיעדר ריבונות מלאה. "האתגרים שלנו נובעים מכך שאין ריבונות", הוא מסביר, ומציין כדוגמה את נושא הבנייה: "למה אני צריך ללכת לאיזה קצין בצבא, במנהל האזרחי, ולדבר איתו על עניינים אזרחיים כמו לשים צינור בשכונה? הסמכות בסוף היא אותו קצין".
שפלר מדגיש שהבעיה חורגת מעבר לבירוקרטיה היום-יומית: "כל חוק שעובר בכנסת חל על כל המדינה, למעט יהודה ושומרון, כי האלוף לא חתם עליהם". לדבריו, "זה למה ריבונות קריטית לחיי היום יום ביהודה ושומרון".
קריאה ליישום המדינה על לב הארץ
ראש המועצה מביע אמונה עמוקה בחשיבות ההתיישבות ביהודה ושומרון. "מדינת ישראל לדורותיה, חשב שנכון וצריך לגור ביהודה ושומרון. יותר מזה אנחנו מאמינים שזה לב הארץ שלנו", הוא אומר. "הגיע הזמן שנתרגם את זה למעשים". שפלר מודה שיש "אתגרים גדולים עם כמות אוכלוסיה גדולה ועיונת בריכוזים ביו"ש, אבל בואו נתחיל".
מועצת אפרת שברה שיא בגיוס המילואים, ושפלר מתאר את המאמצים לתמוך במשפחות שנשארו בבית. "את הגב קודם כל נותנים למשפחה", הוא מדגיש. "כולנו אומרים כל הכבוד הם מתגייסים, אבל הגיבורים האמיתיים הם מי שנשאר בעומס בחיי היום יום. אנחנו עושים בעיקר מאמצים לעורף, למשפחה שנשארה בבית. אנחנו מחבקים אותם, מתקצבים אותם. עושים ימי כיף, שבוע הוקרה למילואים, עושים עשרות פעיליות למשפחות המילואים".
רותם יוסף-גלעדי, מנכ"לית נבט באולפן "ישראל היום: "החלום שלא יהיו צריכים אותנו, והפרויקט ילקח ע"י משרד החינוך"
רותם יוסף גלעדי, מנכ"לית עמותת נבט, מגלה תמונה מטרידה על מצב הרעב בקרב ילדי בתי הספר בישראל. לדבריה, מתוך 700 אלף ילדים רעבים על פי דוח העוני, העמותה מזהה כ-100 אלף תלמידים במצב אקוטי שמגיעים רעבים לבית הספר. "השטח דיבר ואנחנו מילאנו את הצורך", היא מסבירה, "לפני נבט, מנהלים היו קונים בכספם האישי בגלל שהיו אצלם תלמידים כאלה".
העמותה פועלת כיום בשותפות עם הרשויות המקומיות במודל של חלוקת עלויות חמישים-חמישים. "נבט מתקשרת עם רשויות מקומיות ויחד אנחנו מסתכלים כמה ילדים צריכים את הפתרון הזה", מסבירה גלעדי. "הרשות צריכה לקחת חלק לא רק באגירה, אלא גם בתקציב". הפעילות כוללת אספקה של לחמניות, ממרחים וירקות טריים, כאשר ההכנה והחלוקה נעשות בבית הספר בצורה מכבדת ודיסקרטית.
פתרון אקונומי לרשויות בעלות כושר תקציבי מוגבל
עמותת נבט מציעה פתרון גמיש גם לרשויות חלשות יותר מבחינה תקציבית. גלעדי מפרטת כי ארוחה עולה רק 4 שקלים וכוללת הכל, וארוחה לכל שנת הלימודים עולה 790 שקלים. במסגרת המודל הגמיש, ברשויות החזקות נבט ממנת 50 אחוז מהעלויות, ובחלשות 75 אחוז. "כל רשות שמחליטה שזה חשוב לה יכולה לממן את זה", היא מדגישה.
העמותה עובדת כיום עם מעל 140 רשויות ברחבי הארץ, אך גלעדי מודה שעדיין יש הרבה ילדים שהעמותה לא מצליחה להגיע אליהם. החזון שלה הוא שבעתיד לא יהיה צורך בעמותה כלל: "החלום שלא יהיו צריכים אותנו וזה ילקח על ידי משרד החינוך. עד אז אנחנו רוצים להגיע לעוד רשויות ושיתופי פעולה".
לין קפלן, ראש המועצה המקומית תל מונד באולפן "ישראל היום": "מאז המלחמה השקענו בכל גני הילדים - וכעת כולם מוגנים"
קפלן סיפרה על ההיערכות הביטחונית במועצה בעקבות המלחמה: "מאז המלחמה השקענו בכל גני הילדים וכולם מוגנים כעת. פתחנו מוקדים ועשינו הרבה דברים למען הביטחון שלא היינו מוכנים להם מאז 7 באוקטובר".
היא התייחסה גם לבחירות האחרונות ביישוב: "היו בחירות לפני חודשיים – בחירות מיוחדות – ונבחרתי לכהונה שנייה. זה בא אחרי קדנציה מאוד עמוסה. קיבלנו מועצה במצב כלכלי קשה שנוהלה על ידי ועדה קרואה, עשר שנים של טלטלות. הייתה עבודה על ארגון ופרויקטים שנתקעו".
לדבריה, התמיכה של התושבים הגיעה בזכות העבודה שנעשתה: "זה אומר שהתושבים רואים, מכירים ומבינים שנעשתה עבודה טובה בשבילם. אחד הדברים החשובים זה לשמור על קשר הדוק עם התושבים, להבין מה הצרכים ומה האתגרים שעומדים בפני הרשות".
"מחנכים את הילדות לשחק בבובות והילדים בדברים אחרים"
קפלן התייחסה לייצוג הנשים בשלטון המקומי: "אנחנו כיום 16 ראשות מתוך 259 רשויות. גדלנו באחת בלבד. בכנסת יש הליכה אחורה. אנחנו מתקדמות אבל לא בקצב מספק".
היא פירטה על החסמים שמונעים שינוי עמוק יותר: "יש כמה חסמים – מה שחשוב זה מה עושים כדי לשחרר אותם. הבנייה החברתית מתחילה מגיל צעיר. מחנכים את הילדות לשחק בבובות והילדים בדברים אחרים. אני מלמדת ילדים בגני הילדים מה תפקיד של ראש רשות. הם מבינים שיושבת מולם אישה והם מבינים את המשמעות".
לדבריה, זה נוגע גם לנערות בוגרות יותר: "לבנות הנוער אני אומרת שכל מה שהן ירצו לעשות הן יכולות".
קפלן הדגישה גם חסמים נוספים: "יש חסם כלכלי – בשביל להתמודד לרשות צריך תקציב. יש פערי שכר בין נשים לגברים בכל המשק. יש חסם נוסף שהזירה הפוליטית נחשבת זירה קשוחה וגברית, ויש גם מחקרים שמראים שנשים בפוליטיקה מותקפות יותר מגברים. זה יוצר חסם".
מוטי בן דוד, ראש עיריית מעלות תרשיחא באולפן "ישראל היום": "זה היה מירוץ נגד הזמן לצמצם פערים"
מוטי בן דוד שיתף באתגרים שנחשפו במהלך הלחימה האחרונה: "במהלך המלחמה היה לנו משבר עם המקלטים. עזרנו למי שיכולנו עם תקציבים. כל עוד לא הייתה מלחמה – זה היה מירוץ נגד הזמן לצמצם פערים".
יקי בן חיים, ראש עיריית מגדל העמק באולפן "ישראל היום": "יש הבדל בין פוליטיקה מקומית ללהיות ראש עיר"
יקי בן חיים סיפר על הכניסה המאתגרת לתפקיד בעיצומה של מלחמה: "נכנסנו בתקופת מלחמה לתפקיד, להיות ראשי עיר לא מנוסים. יש המון הבדל בין להתעסק בפוליטיקה מקומית לבין להיות ראש עיר".
הוא הדגיש את הפערים במיגון בעיר: "מתוך 9000 יחידות דיור – 3000 לא מוגנות. הן לא עומדות בתקן רעידות אדמה".
בנוגע לפיתוח העירוני הוסיף: "מאז שנכנסתי לתפקיד השגתי גובה לעיר. אנחנו סמוכים לבסיס חיל האוויר, במשך 72 שנים לא אישרו לנו לבנות מעל 10 קומות".
ח"כ יולי אדלשטיין במליאת ועידת מוני אקספו: "או חוק גיוס טוב ואמיתי – או כלום"
כשנשאל מדוע אין חוק גיוס אמר אדלשטיין: "כדי להעביר חוק בכנסת צריך רוב. בוועדה בראשותי יצא או חוק גיוס טוב ואמיתי או כלום. הסיעות החרדיות לא מוכנות לתמוך ואם לא – גם מוכנות לפרוש מהקואליציה, ולכן אין חוק גיוס. יש מחסום פסיכולוגי של ההנהגה החרדית שלא מוכנה לעבור".
אדלשטיין הסביר את גישתו: "לאורך כל הדרך פעלתי מתוך הבנה שזה לא זמן לבחירות ולהפלת הממשלה. אותי מעניין להביא חוק טוב ולא פוליטי".
הוא התייחס גם לערב התקיפה האיראנית: "הייתי מאלה שידעו מה צפוי לקרות. עשיתי כל מאמץ שהאיומים האלה של אנשים חסרי אחריות שרוצים לפזר את הכנסת – לא יתממשו. עשיתי מאמץ להגיע להסכמות".
אדלשטיין קרא להבין את מורכבות הדיונים סביב חוק הגיוס: "אני חושב שצריך להבין את התמונה. היו הסכמות בכמה סעיפים – החוק הוא חמישים ומשהו עמודים. הצגנו את הטיוטה בפעם המי יודע כמה וחיפשו למה לא מסכימים". הוא הוסיף בביקורת: "אני אומר לך – אולי פעם אחת בשנה שישימו הצעה נגדית. למה הם כן מסכימים".
אדלשטיין התייחס לביקורת שמופנית אליו מצד הסיעות החרדיות בדיוני הגיוס: "הם יודעים שאני צודק ושהם צריכים להתגייס. אין להם שום דבר ענייני לומר, ולכן מתחילות ההשמצות האישיות והקונספירציות."
הוא קרא לדיאלוג ענייני והוסיף: "הדלת שלי פתוחה. תבואו עם הצעה למה אתם כן מסכימים – ונבטל את השיח המיותר הזה וחילופי ההאשמות".
אדלשטיין הדגיש את המחויבות האישית שלו לקידום חוק הגיוס ואמר: "אם אני לא מצליח לעשות את זה – אני, שבא מאהבת התנ"ך ורוצה למלא את השורות של צה"ל – אז מי? אני אומר לראשי המפלגות החרדיות: תבואו עם משהו קונקרטי, אני מוכן לנהל משא ומתן".
הוא התייחס לקושי בהגעה להסכמות: "לצערי הרב, הדברים שהם לכאורה מסכימים עליהם – ברגע שצריך לפרוע את השטר וללכת לרבנים – הם מקבלים פיק ברכיים. אני חושש מאוד שבהנהגה שלהם התחושה היא שלא רוצים".
אדלשטיין סיפר על השיחות עם ראש הממשלה: "אני בשיח עם נתניהו. הוא מבין שזה אינטרס שלו ושל הליכוד שיהיה חוק גיוס אמיתי. הכי נורא אם נעביר חוק לשקט פוליטי מדומה, ועוד פחות משנה יהיו בחירות – ופתאום יסתבר שאין חוק גיוס כי זה בלוף".
כשנשאל אם יתמודד בליכוד השיב: "אני אומר לך חד משמעית – אין לי שום אינטרסים פוליטיים. לא רץ במפלגה אחרת, לא סגור בשום מפלגה אחרת. מדברים על חיי אדם, חיילים שנופלים – זה הצרכים הכי חשובים שיש".
"האיראנים נערכים להשתקם"
אדלשטיין התייחס לאיום האיראני והמצב האסטרטגי: "באיראן עוד לא בונים, אבל מוכנים לבנות ונערכים לבנות מחדש. כי זרקנו אותם שנים אחורה, אבל הם נחושים לשקם. השאלה היא אם הקהילה הבינלאומית תאפשר להם, ואם נשב שוב בחיבוק ידיים ונחכה – אני מקווה שלא".
הוא ציין אמירה של בכיר בצה"ל: "הייתה התבטאות נכונה של בכיר בצה"ל שאמר שבבניין הכוח זרקנו אותם אחורה – וזה הזמן שלנו לבנות ולהקדים אותם".
אדלשטיין התרעם על המחלוקות הפנימיות: "לצערי הרב, המחלוקות הבלתי פוסקות בין משרד האוצר והביטחון – אי אפשר לפרט זאת על הבמה – זה דבר שמשגע אותי. אני פועל בכל הכוח לשים לזה קץ".
הוא סיים באזהרה: "אם לא נתעשת ולא נבין שזה הזמן עכשיו להקדים את האיראנים מבחינת היכולות שלנו, תוך כמה שנים נמצא את עצמנו בחזרה לאפס. ובשביל מה עשינו את המבצע המוצלח הזה?".
"צריכים להתערב בסוריה, לא לעבור גבולות"
אדלשטיין התייחס למצב בסוריה וקרא למעורבות ישראלית זהירה: "ישראל צריכה להגן על המיעוטים בסוריה – גם הכורדים והנוצרים אבל במיוחד על הדרוזים. המצב שם קשה מאוד. צריכים להתערב, לא לעבור גבולות מסוימים ולא לפתוח מלחמה עם סוריה, אבל להגן על המיעוט".
הוא העלה אפשרות למהלך הומניטרי: "אני הייתי מציע לדרוזים לעבור לשטח ישראל. לא בטוח כמה הם רוצים את זה וכמה הם רוצים להישען על ישראל. אבל חשוב לזכור שיש לנו אזרחים נאמנים".
אדלשטיין חתם בקריאה מוסרית: "אם אנחנו כיהודים היינו רואים שטובחים ביהודים כמה עשרות קילומטרים מאיתנו – מה היינו עושים?".
לדבריו, גם ניסיון לפשרה פשוטה נדחה: "אמרתי שאני יכול לקבל קריאה של רבנים רציניים שמי שלא תורתו אומנותו שלא יתחבא לנו בישיבה וילך להתגייס – במשפט אחד התשובה היא לא".
ח״כ אביגדור ליברמן במליאת ועידת מוני אקספו: "לא יהיה הסכם עם איראן"
ליברמן התייחס למצב הביטחוני והגרעין האיראני: "אני עוקב אחרי הזירה האיראנית יום יום. נכון לאתמול, נושא העשרת האורניום בכלל לא במו״מ. הם עובדים בכל הכוח על שיקום תוכנית הגרעין. הם מדברים על עסקה עם סין על הקמה מחדש של חיל האוויר ומדברים עם צפון קוריאה על ייצור מסיבי של טילים בליסטיים. אסור לאפשר להם ללכת ולהתעצם".
בנוגע למערכת הפוליטית והמאבק על חוק הגיוס אמר ליברמן: "נתניהו התחייב עוד לפני התקציב הראשון שהוא יעביר את חוק ההשתמטות. עם כל הצניעות, לאופוזיציה הייתה תרומה לא מבוטלת בכך שלא הצליחו להעביר את החוק. באותו יום שנתניהו יודע שנהרגו שלושה חיילים ועוד אחד שם קץ לחייו – לוחצים על יולי אדלשטיין להעביר את חוק ההשתמטות".
הוא התריע גם על מצב החיילים בצה"ל: "בעקבות העומס על החיילים יש מספר לא מבוטל של מקרי התאבדות. זה בגלל הלחץ, זה בגלל שאנשים קורסים תחת הנטל".
פרס לחדשנות וחוסן השלטון המקומי
במהלך הוועידה הוצג תהליך הבחירה לפרס החדשנות והחוסן של השלטון המקומי. לאחר סקר נרחב שהופץ בקרב ראשי עיריות, בוצע מיקוד בנושאים כמו פסולת, תחבורה, מנועי צמיחה, ביטחון וחירום. בעקבות זאת גובש "קול קורא לחדשנות" שזכה להיענות רבה מאוד מצד הרשויות.
את בחירת הזוכים הובילה הגברת יסמין לוקץ' – אשת עסקים, משקיעת הון סיכון, יו"ר ICON ו-CODE FOR ISRAEL ויזמת חברתית. בתהליך הבחירה השתתף גם מר חיים ביבס יו"ר השלטון המקומי.
החברות שזכו בפרס הן ECO BRICK, החברה "זוהר" שמציגה פתרון להפיכת פסולת מקומית לגז סינתטי להפקת חשמל, והחברה URBAN DASHBOARD שמשלבת דאטה ואנליזה לעיצוב המרחב העירוני לעשורים קדימה.
יסמין לוקץ' אמרה: "קשה לבחור את הזוכים, אבל אנחנו רואים יום יום יזמים. בודקים את הצוות והרקע שלהם, בודקים שיש הוכחות לבעיות ולפתרונות שלהם. הסתכלנו על המיזמים – זה שילוב בין מדע לאומנות". רם סידיס הוסיף: "יש בינינו גשר – בין העולמות של הטכנולוגיה למוניציפלי. אלה העולמות שאנחנו מנגישים אליכם".
רועי גבאי, ראש עיריית יבנה באולפן "ישראל היום": "אנחנו חווים אתגרים במיוחד בטיפולים הרגשיים"
גבאי התייחס לאתגרים בתחום החינוך בעיר בעקבות המצב הביטחוני והחברתי: "אנחנו חווים אתגרים במיוחד בטיפולים הרגשיים. יש עלייה במענים של השירות הפסיכולוגי. מקווים שייצא מזה חוסן – הצוותים מאוד חזקים ועובדים איתם איך לזהות, למנוע ולטפל במידת הצורך".
הוא תיאר את המורכבויות בגיל הרך: "בגני הילדים רואים ילדים אחרי המעונות בחששות מאזעקות, דאגות, הליכה אחורה כמו הרטבות וטיטולים".
גבאי הדגיש גם את הצורך להיות ערניים בגילאים הבוגרים יותר: "בגילאים המאוחרים זה שיח שאנחנו לא תמיד יודעים לזהות, בינם לבין עצמם. צריך להיות ער. ברשתות החברתיות השיח נוראי – למשל חוסר סבלנות. לפעמים שומעים על סיפור של ילד או מבוגר ובוחנים את הצד השני ומגלים שהיה סיפור אחר לגמרי".
גבאי סיפר על יוזמות לחיזוק הערכים והמעורבות החברתית בקרב בני הנוער בעיר: "הכנסתי מכינה קדם צבאית לעיר. ההורים מדברים על זה בבית – זה אחד הדברים החשובים. הערכיות, השיח על הבית, המקומות שמחברים את הנוער ללכת להתנדב".
הוא הדגיש את החשיבות של הכנת הנוער לעתיד: "חשוב לתת לנוער מיומנות לשוק התעסוקה האמיתי ולא רק לתעודת הבגרות".
גדעון סער, שר החוץ, אמר בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2025 "מצפן מקומי": "כיום השלטון המקומי הרבה יותר מקצועי ואפקטיבי מהשלטון המרכזי. קרו תהליכים שפגעו ביכולת הביצוע של השלטון המרכזי - המשפטיזציה ואחרים, וכתוצאה מכך ישנם פערי יכולת לרשות המבצעת".
ד"ר שרון אפריל, מנהלת היחידה לקידום דיגיטלי ברשויות המקומיות באולפן "ישראל היום": "לא רוצים לבטל את המפגש הפרונטלי"
ד"ר אפריל הסבירה את הגישה לשירות לתושבים בעידן הדיגיטלי: "לא רוצים לבטל את המפגש הפרונטלי עם הרשויות. זה הדיפולט – יש גם שירות טלפוני ומעט דיגיטלי. רוצים להפוך את זה כדי לתת למבוגרים את השירות הכי טוב".
היא הדגישה שתמיד יישאר מענה אנושי במקרים הנדרשים: "תמיד יהיה טלפוני כי יש מקרי קיצון. גם פרונטלי. אבל העומס על הרשות ייתן את המענה למי שצריך ולא לכולם כקו ראשון. בדקנו את זה".
לדבריה, השינוי מקבל גם גיבוי חוקי: "לאחרונה עבר חוק שירותים דיגיטליים שמחייב רשויות לתת לתושבים שירות מרחוק, גם לאוכלוסיות שמתקשות – כדי שלא יישארו מאחור".
אפריל התייחסה לשימוש בבינה מלאכותית ככלי עבודה לרשויות המקומיות: "זה מושלם לשלטון המקומי. הכלים האלה עוזרים להתייעל, כמו עוזר שעובד 24 שעות".
היא הסבירה על ההכשרות והיישום בפועל: "מסתכלים על זה במכה צירים – בהכשרות ולבנות סוכנים חכמים לתחומים שונים בעירייה כמו חינוך ורווחה." לדבריה, המטרה ברורה: "אלו דברים שיכולים לחסוך שעות אדם ולהפוך את הרשות לארגון מתקדם, במיוחד במקומות שאין בהם מספיק כוח אדם".
רם סידיס, מנכ"ל משכ"ל באולפן "ישראל היום": "המדינה לא תמיד שמה את השלטון המקומי בראש סדר העדיפויות"
סידיס דיבר על השינוי המחשבתי שהביאה התקופה האחרונה לשלטון המקומי ולמדינה כולה: "כולם עשו ריסטרט – ברמה האישית, ברמה הלאומית. אנחנו מבינים שצריכים לשאת על הכתפיים שלנו יותר את המציאות. אנחנו צריכים לייצר לעצמנו הכנסות, יכולת כלכלית לשאת את הנטל שיש עלינו".
על תקופת המלחמה אמר: "לאורך השנים אמרתי שלמדינה יש את האתגרים והמצוקות שלה, אבל הרשויות לא היו בראש סדר העדיפויות, וביתר שאת בשנה האחרונה. מאות המיליארדים שהולכים לביטחון לא מגיעים לרשויות המקומיות, ובסוף זה משליך על התושב – פחות כסף לחינוך ולבריאות. הרשויות חייבות ליצור מקורות מימון".
סידיס הדגיש את הצורך בביטול חסמים: "איך עושים את זה? הבירוקרטיה חייבת להיות ברמה מינימלית. לשחרר ולתת לרשויות לצעוד קדימה. לתת לסקטור הפרטי להיכנס לרשויות המקומיות. זה עוול שמדברים עליו כבר 20 שנה ומעטות הרשויות שהצליחו להגיע לזה".
כשנשאל על השיח עם שר האוצר אמר: "אני יכול להגיד שהמדינה לא תמיד שמה את השלטון המקומי בראש סדר העדיפויות. אולי היא מאמינה בו, כי עמדנו באתגרים – אבל זה טוב למדינה ולאזרח שהוא תושב. יהיה טוב אם לאזרח יהיה טוב. שיתוף פעולה בין השלטון המקומי לממשל המרכזי יביא לתוצאה טובה יותר. אני קורא למי שיכול לשחרר את החסמים הבירוקרטיים – שישחררו".
"יהיה טוב אם לאזרח יהיה טוב"
סידיס קרא לראשי הרשויות לחשוב אחרת ולהיעזר בגופים המקצועיים שעומדים לרשותם: "הקשב לתושבים והפתיחות המחשבתית – והכי חשוב, לא לפחד. להיעזר בנו כגוף גדול, בחדשנות וחשיבה מחוץ לקופסא".
גיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים באולפן "ישראל היום": "מקווה שבקרוב נחיל ריבונות על מעלה אדומים"
כשנשאל אם הוא מעדיף להיות ראש עיר או עיתונאי, השיב יפרח: "עניתי שאני מעדיף לבצע בעצמי מאשר לבקר ולהאשים. אני מעדיף להיות בצד של העשייה". בנוגע לאתגרים המרכזיים בעיר אמר: "אחד הנושאים המשמעותיים בבחירות זה התחבורה – הקשר בין מעלה אדומים לירושלים ולמרכז. אני מקווה שבקרוב נחיל ריבונות על מעלה אדומים".
יפרח התייחס לקידום פרויקט כביש "מרקם החיים": "אנחנו רוצים לסלול את כביש מרקם החיים – שני שלישים ממנו כבר סלולים. עבדתי קשה, הבאתי את שר הביטחון במסוק בזמן המלחמה שיראה את הפקק ולמה זה חשוב גם לישראל וגם לפלשתינים. גם שרת התחבורה עזרה והשר דרמר סייע מול האמריקנים".
לדבריו: "למעלה מ-25 שנה שמנסים לסלול את הכביש הזה, שיאפשר לתושבים להפסיק לעמוד בפקקים ולהיות בתחשות ביטחון. הושקעו בו 300 מיליון שקלים. בסוף החודש מסיימים את הסלילה, ובעוד שנתיים וחצי נהיה בעולם אחר".
יפרח הוסיף: "מעלה אדומים היא אחת הערים הבטוחות בישראל, אבל אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. בהשקעה חסרת תקדים – תודה לשר לביטחון לאומי – מרשתים את העיר במצלמות ומקימים טרמינלים של בידוק בכניסה".
הוא פירט את ההיערכות הביטחונית בעיר: "הקמנו שלוש כיתות כוננות, מקימים מרחב משטרתי חדש. האחריות שייכת למשטרה ולא לצבא והוחלט לתת עוד כוחות יס"מ". לדבריו: "יוצרים תחושת ביטחון בקרב התושבים. למדנו מהלקחים של 7 באוקטובר וצריך להיות מוכנים לכל תרחיש".
יפרח התייחס לסוגיית גיוס החרדים והאחריות המשותפת למדינה. הוא אמר: "הגיע הזמן שהחרדים יתגייסו לצבא. יש פוליטיזציה בעניין הזה, והדרך לגייס חרדים היא לא רק בפטישים אלא גם בהסכמה. ככל שישכילו בממשלה לעשות עבודה נכונה ללא פופוליזם – יגיעו למצב שבו יגייסו חרדים".
לדבריו, זו חובה מוסרית לכולם: "זה נכון וערכי וצריך להיות. גם האוכלוסייה הערבית צריכה להשתלב. כל צעיר בן 18 חייב לשרת את מדינת ישראל".
ראש המועצה המקומית כפר ורדים אייל שמואלי לכתב "ישראל היום" איציק סבן באולפן ועידת מוני אקספו: על תפקידו המיוחד כמודיע נפגעים במשך עשרים שנה, לצד שליחותו כראש מועצה. "כנראה בגנים חטפתי את הגנים של השליחות – גם להיות ראש מועצה בישראל זו שליחות וגם עשרים שנה מודיע נפגעים. זה תפקיד מאתגר וקשוח, אבל הוא ממלא את הערכים הפנימיים ונותן פרופורציות ביום יום בתפקיד".
לדבריו, העבודה הקשה במפגשים עם משפחות בשעות הקשות ביותר משפיעה עליו גם היום בניהול המועצה. "בעשייה היומיומית יש המון פרופורציות – כשנתקלים בהחלטה משמעותית ולא יודעים איך לעשות אותה, נזכרים במשפחה האחרונה, באלו שדפקת בדלת בשתיים לפנות בוקר. זה נותן פרופורציות על מה חשוב ומה זה החיים".
כשנשאל אם הוא צופה הגירה חיובית לצפון, השיב שמואלי: "אם ממשלת ישראל לא תיכנס בעצימות גבוהה לטובת הצפון ולפתח תשתיות חברתיות, אוניברסיטה, מסוגלות פרנסה לצעירים – אז אני לא רואה את זה קורה."
עם זאת הוסיף על הצהרות הממשלה: "אם התקציבים והאמירה של ראש הממשלה אתמול שאמר שצריך למחוק את המילה פריפריה בישראל – סוף סוף שומעים אמירה כזאת. אשרינו שזה יקרה".
"לפני שבוע פגשתי את רומי גונן בפעם נראשונה – היא ילדה מהממת"
שמואלי התייחס לרומי גונן, תושבת היישוב שנחטפה ב-7 באוקטובר: "קיבלתי בבוקר שיחת טלפון מהוריה של רומי שהודיעו לי שאנחנו באירוע של חטיפה. זה יישוב קהילתי – שיש בו חטופה שהיא ילדה מדהימה, פעילה, מדריכה בצופים, משמעותית בבית הספר ובתיכון. זה אירוע כבד מאוד על היישוב – עד היום לא הכרנו כזה אירוע."
הוא סיפר על הליווי הצמוד למשפחה: "נכנסים למערכה יחד עם המשפחה. כמובן שהמשפחה משמעותית – מירב, אמא שלה, עושה עבודה מדהימה בתקשורת. בקהילה שלנו עשינו המון פעילויות, יש פעילויות בכיכר החטופים, עושים צעדה כל יום שישי של מאות תושבים – מ-7 באוקטובר ועד היום".
שמואלי הוסיף: "אנחנו מחזקים את משפחת אהל אחרי שרומי חזרה בחיים. בטוחים שגם אלון אהל יחזור בחיים ונשמח איתם".
לסיום שיתף על המפגש האישי איתה: "לפני שבוע פגשתי את רומי פעם ראשונה – היא ילדה מהממת, חזקה, אנרגטית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר במליאת ועידת מוני אקספו: "אני רוצה להודות לרשות המיסים – הם מבצעים כל יום דיוני סטטוס ועוקבים אחרי כל הפניות". לדבריו, במהלך מבצע "עם כלביא" נפתחו 50 אלף תביעות על נזקים אישיים. סמוטריץ' הסביר: "תוך שלושה ימים אפשר להזין תביעה אוטומטית עם בינה מלאכותית ולקבל את הכסף לחשבון הבנק בתוך 72 שעות".
עוד הוסיף: "כמעט 35 אלף תביעות כבר עברו שמאות ואנשים קיבלו את הכסף, וכל היתר נמצאות בעבודה".
סמוטריץ' פנה ישירות לראשי הרשויות והוסיף: "מתוך הבנה שהעובדים והעובדות בשלטון המקומי עבדו לילות כימים לאורך מבצע 'עם כלביא', הנחתי עם קביעת המסגרת התקציבית, להעביר החלטת ממשלה על תקצוב של 120 מיליון שקלים״. הוא הוסיף: "כל רשות שממנה פונו מעל 50 משפחות תוכל לקבל מענקים משמעותיים כאות הוקרה על העבודה הקשה שלכם". הוא ציין: "בלילה הגענו להסכמות על תקציב הביטחון לשנים 2025–2026".
"בלי כלכלה אין ביטחון"
בנוגע לכלכלה והביטחון אמר: "אתם מכירים את המשוואה – בלי ביטחון לא תהיה כלכלה ולהיפך. ה-20 החודשים האחרונים הם מסוג הרגעים שבהם הכלכלה מתגייסת לביטחון. לא כי זה נוח, כי זו חובתנו – לשמור על קיומנו. בלי ניצחון אין ביטחון, ובלי ביטחון אין כלכלה. לא שאני צריך הוכחות ללוגיקה הזאת – 'עם כלביא' הוכיח את זה הכי טוב שאפשר. תסתכלו על הבורסה והשקל".
סמוטריץ' אמר: "אני לא שוכח את החטופים – לא צריך להזכיר לי. אני, החיילים והלוחמים וכולם חושבים עליהם כל יום. אמרתי את זה בעבר – הקו הראשוני של המדינה נפרץ, תושבינו נרצחו, נאנסו ונשחטו. לא הגענו כדי להציל אותם. אנחנו מקימים קו ביצורי כדי לשקם את זה, ומקימים גם קו ביצורי כלכלי – משענת כלכלית של מדינה שתומכת. זה קריטי לחוסן של המדינה ולצמיחה של כולנו".
עוד הוסיף: "הכרזנו על מדיניות כלכלית רחבה – מענקים כבר מהשבוע הראשון של המלחמה. שיקמנו את המשפחות בבתי מלון, מעניקים רשת ביטחון לעסקים פי שלושה מהקורונה. שילמנו כמעט 19 מיליארד פיצויים בנזק עקיף. ולא שוכחים את שורדי השבי".
סמוטריץ' סיכם: "אני משוכנע שכפי שהיה אחרי מלחמות בעשורים האחרונים – נראה התאוששות של כל המדדים בכלכלה. אנחנו מחויבים לניצחון מוחלט על אויבנו, על השבת כל חטופינו – מי לביתו ומי לקבר ישראל. נשקם את כלכלת ישראל יחד איתכם".
ראש עיריית ירושלים משה ליאון אמר במליאת ועידת מוני אקספו: "עוד עשור נראה את ירושלים אחרת. גם מבחינת מספרים – נגיע למיליון שלוש מאות או מיליון ארבע מאות תושבים. נראה מאה אלף מקומות תעסוקה נוספים של היי-טק, וכמובן נראה את ירושלים עם רכבת קלה ממקום למקום".
בנוגע לתחבורה בין-עירונית הוסיף ליאון: "אנחנו יוצאים מפה בעוד עשור כשהרכבת הכבדה תהיה שש רכבות בשעה, כשהיום יש שתיים בלבד, מתל אביב לירושלים. אני רוצה שהגישה תהיה בדקות קטנות".
עוד אמר ליאון על תוכניותיו לעיר: "בירושלים נעלה על הרכבת הקלה, שמה שמיוחד בה שהיא רשת רכבות בכל ירושלים. לא צריך אוטובוס ולא רכב פרטי – גם לא אתן לכלי רכב פרטיים להיכנס. נשתמש ברכבת הקלה כדי שתהיה עיר עם אוויר צלול כיין והכי חשוב – עם מספר גדול של תושבים. עיר חזקה".
מייק האקבי, שגרירי ארה"ב בישראל, אמר בוועידת מרכז השלטון המקומי MUNI EXPO 2025 "מצפן מקומי": "הנשיא טראמפ הבהיר שלהשאיר את חמאס בעזה זה כמו לתת לנאצים לשלוט אחרי מלחמת העולם השנייה".
״מאוד ברור שראש ממשלת ישראל רצה עסקת חטופים והיה מוכן להתגמשות וכך גם ארה"ב. מצרים ירדן ורוב האנשים המעורבים רצו שזה יסתיים והסיבה היחידה היא שהאנשים שחטפו וביצעו את הטבח הנורא של 7.10, אף אחד מהם לא היה מוכן להביא לכך שזה יסתיים. הדבר האחד שטארמפ אמר שוב ושוב זה שלחמאס אין עתיד בעזה. הם לא יוכלו להישאר לשלוט. להשאיר אותם שם להרשות להם שיהיה להם תפקיד בעתיד של עזה זה כמו להרשות לנאצים להמשיך לשלוט ולעבוד בגרמניה אחרי מלחמת העולם השניה".
הוועידה נפתחה אתמול באירוע הוקרה לשלטון המקומי במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. ערב הפתיחה באקספו תל אביב עמד בסימן הוקרה לרשויות המקומיות על תפקודן המרשים במבצע "עם כלביא". "ראשי הרשויות הוכיחו גם הפעם מהי מנהיגות אמיתית – נחושה, נוכחת, מחוברת לשטח. הם אלו שנושאים על גבם את האחריות ומובילים את הקהילות שלהם מתוך מחויבות עמוקה", אמר ביבס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו