אמו של שלמה יקיר שרם מעל קברו: "כל לילה הכנתי הספד לבן שלי"

סמל שלמה יקיר שרם הובא למנוחות הבוקר (שלישי) בבית העלמין הבצאי בכפר עציון. תושבי אפרת עמדו בצדי הדרך עם דגלי ישראל וחלקו לו כבוד אחרון.

שרם, לוחם שריון בן 20, נפל אתמול בקרב ברצועת עזה לאחר שהטנק שבו שהה התלקח. בצה"ל ממשיכים לבדוק את נסיבות האירוע הקשה. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

אמו של שלמה, אינדי, ספדה לבנה בצער: "אני עומדת כאן לפניך כאובה עד עומקי נשמתי. בבקשה, תן לנו כוח להמשיך הלאה למען המשפחה." היא הקריאה הודעה שהוא כתב לה: "הגעתי לבסיס, הכל בסדר. יוצאים למשימה, אל תדאגי. כך כך טוב לי. צריך לנצח את הרשע".

היא המשיכה: "היית פסיעה מלצאת משם. כבר שבועיים לא יצאת. חגגנו לסבתא יום הולדת לפני שבוע וחצי ואז נסעת לעצמונה. נכנסת שוב אבל הפעם לא הצלחת לצאת מעזה".

"על כל דבר אמרת תודה. תודה על האוכל, מה תודה? ברור שאני מכינה. היית טוב מדי. אני מדממת והלב שלי פצוע. אני אחות בשיקום אני מטפלת בחיילים בשיקום אבל אני לא יכולה להחיות אותך", אמרה בכאב קורע לב.

היא המשיכה: "בכל לילה הכנתי הספד לבן שלי. שאלתי חברה אם זה נורמלי והיא ענתה שכן. שאלתי אותך איך אחיה אם יקרה לך משהו. ענית שלא קורה שום דבר בעולם ללא דיוק מוחלט. בסוף יהיה טוב גם אם קשה להבין את זה לא קורה שום דבר סתם. קיוויתי שתצא משם. המחיר כבד מנשוא. היינו בקשר יום יומי. אתמול בבוקר כתבת לי שהכל בסדר. היינו צריכים לצאת לנופש המשפחתי ביום ראשון. עוד כמה ימים היית אמור לצאת הביתה. החיים נעצרו. תן לנו כוח, אין לי כוח. אני קרועה בין שתי עולמות, אני רוצה להיות איתך אבל יש לי ילדים. אני לא יכולה".

שאול, אביו של שלמה: " קיבלנו מתנה ל-20 שנה. אנחנו לא יודעים איך קיבלנו מתנה כזו. אהבת את כולם וכולם אהבו אותך. איחדת את המשפחה עם הסיפורים בבסיס. ישבת שעות ולמדת תורה. גם כשמשעמם אמרת שזו המשימה וצריך לבצע אותה. בעזה פרחת, היית גאה להילחם למען עם ישראל. חשת בטוח בטנק".

"עלית כמו אליהו הנביא בסערה השמיימה. תן לנו כוח לעבור את הסיוט הזה. תן לנו כוח, כמו שהיית עושה תמיד. מי ייתן והמלחמה הארורה הזו תסתיים בניצחון מוחלט ובאחדות עם ישראל", אמר אביו.

מיטל, אחותו של שלמה ספדה בכאב: "אני לא מעכלת שזה באמת אתה. היינו החברים הכי טובים. תמיד היית מיוחד, נדיר, שם את כולם לפניך. אתגעגע לנוכחות המרגיעה שלך, לדברי התורה המחזקים שלך בשולחן שבת. לא נעלמת, אתה במקום אחר, עם כל החיילים למעלה".

מתן, אחיו של שלמה: "שלומי זה אחד שתמיד מצליח להיות חיובי, שעוזר תמיד, שמניח את העוגה והפרחים בצד ושואל מיד את אימא במה אפשר לעזור. שלומי עושה את כל העבודה בצד, בלי לבלוט, בלי לחשוב פעמיים. זה אדם שאתה יודע שמבין אותך, שתמיד עוזר באהבה. שלומי זה אחד שמוכן להקריב עצמו למען המדינה. אם ביו שואלים אותו אם לעשות תפקיד אחד הוא היה עונה בחיים שלא. הוא היה שלם עם ההחלטות שלו".

שלומית, סבתו של שלמה: "הלב זועק והדמעות זולגות. בשבתות האחרונות לא הגעת כי היית בעזה. כשדיברנו הבעת שמחה ואמרת שנלחמת למען עם ישראל. אני יודעת שאתה קרוב מאוד לכיסא הכבוד. מלאכי השמים הכינו עבורך מקום של כבוד".

טל גולן, חברו של שלמה: "שלומי אחי האהוב. רק לפני שבוע נפגשנו, עם השמחה והתמימות שהייתה על הפנים שלך. זכיתי להיות חלק מהחיים שלך. אדם שמדבר מעט ועושה הרבה. עם הרבה יראת שמים וחיוך ביישן וכן. לא אשכח את השיחות בינינו, תמיד ידעתי שתבין ותיתן עצה שתסייע לי. תמיד היית שם בשבילי, לחברים, לכולם. לומר את המילה המדויקת ולסייע לנו. שלומי אנחנו אוהבים אותך".

הרב רא"י פרץ, ראש מכינת עצמונה, ספד לו ואמר: "תלמיד אהוב שהיה לי כבני. אתה הצדיק מספר 17 שנפל מהמכינה שלנו. קורבן ציבור שנפל על תקומת ארצנו. עברתי על מאות השאלות ששאלת – רצית להיות עבד של הקב"ה, לטהר את עצמנו מרגשות מזויפים כדי להתקרב לקדוש ברוך הוא. כבר ביום שפגשתי אותך התאהבתי בך. בהתחלה לא היה לך קל אבל התאמצת והצלחת. תמיד נתת יד ועזרת, בצניעות, בלי להתבלט. משפחתך הייתה כל כך חשובה לך. בכל הזדמנות הגעת למכינה. רק בשבוע שעבר באת ולמדת עם הר"מים. שאלת אותי איך להתחזק בעזה, רצית עוד ועוד כל הזמן. היית כל כך טוב וישר. נפלת מות גיבורים וחווית את הסיסמה 'עם כלביא יקום' בעצמך".

הוא הוסיף: :שלומי בכל התמונות שלך אתה מחייך חיוך ענק. אתה אבדה ענקית למשפחת, לחברך, לעם ישראל. גידלתם נשמה של מלאך משפחת שרם".

מורו לשעבר טל לוריא ספד לו: "אוי. שלומקה, שלומי. אני לא מאמין. 7 שנים לימדתי אותך. מהיום הראשון עד היום האחרון שלי כמורה. כמה למדתי איתך וממך. מתוק, משקיע, אדיב, חרוץ. נפגשנו במקרה לפני כמה חודשים, שנינו על מדים. אני עדיין מרגיש את החיבוק החזק שלך. היית הכי טוב שיש. לא מאמין. נשבר לי הלב".

שרון גת, חבר המשפחה, ספד לו ואמר: "אני מכיר אותך כבר יותר מ־22 שנה, בהרבה כובעים – כלוחם ובשנים האחרונות כמנהל החשבונות של קליבר 3. איש עבודה רצינית, שקט, צנוע ועניו. סמכתי עליך בעיניים עצומות. את שלמה אני מכיר מקרוב ומרחוק, לא מסיפורים של שאול אלא מהשכונה ובית הכנסת. שנים אני רואה אותו בפני כיסא הכבוד, מלא יראה, שקט ובטוח בעצמו. אין ספק ששלמה ינק מכם, אינדי ושאול, את תכונותיו".

הוא המשיך: "בני, שלמד איתו בתיכון, מתאר אותו בשתי מילים: נשמה טהורה. חייו של שלמה היו קצרים אך שלמים. הוא הספיק לקנות שם ייחודי, להשפיע על כל הסביבה, על החברים ועל החיילים בצבא.שלמה היקר, אלוקים קרא לך אליו לכיסא הכבוד. עם החיוך הבטוח נקראת לשם אחרי שזכית להילחם במלחמות ישראל. היית שם בשבילנו והגנת עלינו בעוז".

מועצת אפרת כתבה לאחר נופלו: "מועצה מקומית אפרת מודיעה בצער רב על נפילתו של סמל שלמה שרם הי"ד, טנקיסט בחטיבת 401, בנם של שאול והינדי תושבי הרימון. ליבנו עם משפחתו בשעתם הקשה ואנו שולחים תנחומים להוריו, לאחותו ושני אחיו. אנשי המועצה יהיו לצד המשפחה וילוו אותם יד ביד בדרכם הקשה והכואבת".