בתאריך 21.11.73 קיבלה משפחתו של שמואל מנחם הודעה על שחרורו מהשבי. אמש, כמעט 52 שנה לאחר מכן, נפל בנו סמ"ר שהם מנחם בפיצוץ טנק בג'באליה יחד עם שני לוחמים נוספים.
"צבא הגנה לישראל שמח להודיע כי שמואל מנחם חזר מהשבי. יוסע ע"י צה"ל לביתו תוך היממה הקרובה. הינכם מתבקשים בכל לשון של בקשה להתאזר בסבלנות ולהמתין לו עד לשובו הביתה", כך נכתב במכתב המודיע על שחרורו.
למרות סיפורו של אביו, סמ"ר שהם מנחם בחר ללכת בדרכו, והתגייס לשריון כלוחם בגדוד 52 "עקבות הברזל". אמש, כאמור, הוא נפל בקרב.
שרון מנחם, בן דודו של שהם סיפר על התעקשותו להתגייס לשריון דווקא בגלל סיפורו של אביו. " הוא רצה את השירות בגדוד הזה, והאבא תמך בו – מתוך אמונה של תרומה למדינה. זה החינוך במשפחה. היה לו חשוב לתרום, והוא קיבל תמיכה מלאה מההורים. עוד ארבעה חודשים היה אמור להשתחרר. מה-7 באוקטובר משרת כל הזמן בעזה. הוא הרגיש שהוא תורם. אמר לי: 'שרון, אנחנו מנצחים. אנחנו עושים את העבודה שלנו'. לכולם יש חשש, אבל גדלנו במשפחה על המשפט: אנחנו תורמים ולא מסתכלים על הפרט אלא על הכלל".
שמואל מנחם סיפר את סיפורו באתר עמותת "ערים בלילה", המאגדת לוחמים שנפלו בשבי. הוא היה לוחם בגדוד 79 במלחמת יום כיפור, נפצע בקרב ונפל בשבי.
הוא תיאר את רגעי הירי הכבד של המצרים כשנמלטו מהטנק: "המצרים ירו עלינו אש תופת. הבחנתי בטנק ונגמ"ש פגועים. רצתי לטנק השני ותפסתי עמדת מסתור והחזרתי אש בעוזי הפגום שלי".
שמואל סיפר על האימה כשהמצרים עברו בין החיילים וביצעו וידוא הריגה: "הם עברו מחייל לחייל וירו בו למוות. חיכיתי בכאב לתור שלי למות. כעסתי שזה קורה בתחילת המלחמה ולא הספקתי להילחם מספיק. המצרים ירו. למזלי הכדורים פגעו לידי ולא בי". בסופו של דבר נלכד ונפל בשבי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
